גאיוס יוליוס קוודראטוס באסוס
גאיוס יוליוס קוודראטוס באסוס (בלטינית: C. Iulius Quadratus Bassus) היה איש צבא רומאי ומשנת 102 עד 105 לספירה שימש כנציב יהודה ומפקד הלגיון העשירי פרטנסיס. קיבל את העיטור אות הטריומף על לחימתו במלחמה הדאקית הראשונה, בשנת 105 לספירה התמנה לקונסול.
 | |||||
| כתובת הקדשה לגאיוס יוליוס קוודראטוס באסוס, מושל פרובינקית יהודה בשנים 102–105, שהתגלתה ברומא | |||||
| לידה |
67 פרגמון | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
117 (בגיל 50 בערך) דאקיה | ||||
| מדינה | פרובינקיית יהודה | ||||
| מקום קבורה | פרגמון | ||||
| בן או בת זוג |
Julia Jotapa Asinia Marcella  | ||||
| |||||
  | |||||
תולדות חייו
עריכהגאיוס יוליוס קוודראטוס באסוס היה יליד פרגמון ובן למשפחה מלכותית. הוא נולד בפרגמון בשנת 67 לספירה, והיה חלק מהמעמד החברתי השולט של העיר והפרובינקיה. הוא היה הבן של גאיוס יוליוס באסוס, פרו-קונסול של ביתיניה בשנת 98. הוא התחתן עם נסיכה מקיליקיה, יוליה (בשנת 80 לספירה), הבת של המלך גאיוס יוליוס אלכסנדר.
הכתובות המזכירה את נציבותו ביהודה כוללת תפקידים רבים, כמעט ללא תקדים, בשירות האימפריה הרומית. התפקידים הרבים אותם מילא מביאים להנחה שלא היה כמעט רווח זמן בין תפקיד לתפקיד.[1] בתחילת הקריירה שלו שירת כטריבון צבאי של הלגיון השלוש עשר גמינה (בשנים 87–89), אחראי על המטבעות ברומא (שנת 90), קוואסטור של הפרוקונסול בפרובינקיה כרתים וקירנאיקה (שנים 92–95), אידיל (שנת 95), ופראייטור, בשנת 98. תפקידו הראשון כפרו-פרייטור היה מפקד הלגיון האחד-עשר קלאודיה בשנים 99–101, במלחמה הדאקית הראשונה 101–102, הוא שירת כמפקד בלגיון הרביעי סיקיתה, הלגיון השנים עשר פולמינטה, ולגיון נוסף לא ידוע, על שירותו במלחמה קיבל מטראיאנוס את אות הטריומף.
משנת 102 עד 105 לספירה שימש כנציב יהודה ומפקד הלגיון העשירי פרטנסיס. בשנת 105 לספירה התמנה לקונסול.[2] לאחר הקונסולאט מונה לתפקיד פונטיפקס, מושל הפרובינקיה קפדוקיה-גלטיה, במלחמות הפרתיות של טראיאנוס פיקד על יחידות מהלגיונות: הלגיון השלישי גאליקה, הלגיון הארבעה עשר גמינה ועוד 2 לגיונות לא ידועים במלחמות הפרתיות של טראיאנוס. הוא היה מושל פרובינקיית סוריה בשנים 114–117, ומושל פרובינקיה דאקיה בשנת 117.[3] מינויו כנציב דאקיה לאחר היותו נציב סוריה מהווה צעד יוצא דופן, המציין את חשיבותו והכרת יכולתו הצבאית על ידי טראיאנוס. הוא מצא את מותו בדאקיה בזמן כהונתו כנציב, לאחר מותו נישא על ידי חייליו לפרגמון ושם נקבר.
לקריאה נוספת
עריכה- E. Dabrowa, Gaius Iulius Quadratus Bassus, in: Legio X Fretensis. A Prosopographical Study of its Officers (I–III c. A.D.), Stuttgart, 1993, pp. 33–34
- E. Mary Smallwood C. Iulius Quadratus Bassus, in: The Jews under Roman rule: from Pompey to Diocletian, 1976, p. 548–549
- Gian Luca Gregori, La provincia di "Iudaea" in un inedito "cursus" senatorio di Roma, SCI 22, (2003), pp. 203–214
- Gian Luca Gregori, Un anonimo governatore della provincia di Iudaea, in un inedito frammento romano 2007 in Acta XII congressus *internationalis epigraphiae Graecae et Latinae, Barcelona, pp. 655–660
- E. Dabrowa, The Governors of Roman Syria from Augustus to Septimius Severus, Bonn 1998, pp. 85–88
- A. N. Sherwin-White, A Historical and Social Commentary. The Letters of Pliny, Oxford 1966, pp. 274–279
- A. R. Birley, Onomasticon to the Younger Pliny. Letters and Panegyric, München, Leipzig 2000, pp. 63–64.
קישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה