יום שבת (פיוט)

"יוֹם שַׁבָּת קֹדֶשׁ הוּא" הוא אחד מזמירות ופיוטי שבת. על פי האקרוסטיכון המופיע בראשי הבתים של הפיוט, הוא חובר על ידי יהונתן, אך זהותו אינה ידועה.

יום שבת קודש הוא
יוֹם שַׁבָּת קוֹדֶשׁ הוּא אַשְׁרֵי הָאִישׁ שׁוֹמְרֵהוּ וְעַל הַיַּיִן זָכְרֵהוּ וְאַל יָשִׂים אֶל לִבּוֹ הַכִּיס רֵק וְאֵין בּוֹ יִשְׂמַח וְיִרְוֶה וְאִם לֹוֶה הַצּוּר יִפְרַע אֶת חוֹבוֹ הַבָּשָׂר יַיִן וְדָגִים וְאַל יֶחֱסַר בְּתַעֲנוּגִים וְאִם שְׁלָשׁ אֵלֶּה לְפָנָיו צָגִים זֶה יִהְיֶה שְׂכָרוֹ אֲשֶׁר חָפֵץ בִּיקָרוֹ יוֹסֵף חָצָה דָג וּמָצָא מַרְגָּלִית בִּבְשָׂרוֹ וְאִם שֻׁלְחָן כַּדָת עָרוּךְ וּמַלְאָךְ אֵל יַעֲנֶה בָּרוּךְ זֶה יִהְיֶה זְמַן אָרוּךְ וְאוֹיְבָיו יִהְיוּ כְדוֹמֶן וּמַלְאָךְ רַע יַעֲנֶה אָמֵן בַּעַל כָּרְחוֹ יְסַפֵּר שְׁבָחוֹ שְׁמוֹ יַעֲלֶה כְּטוֹב שָׁמֶן נָשִׁים נֵרוֹת תַּדְלִיקֶנָּה וְחֹק נִדּוֹת תַּחֲזִיקֶנָּה וְהַחַלּוֹת תַּסִּיקֶנָּה יָגֵן בַּעֲדָן זְכוּתָן יוֹם בֹּא עֵת לֵדָתָן וְאִם לֹא עָבְרוּ וְנִזְהָרוּ אֲזַי קְרוֹבָה לֵדָתָן: תְנוּ שֶׁבַח וְשִׁירָה לָאֵל אֲשֶׁר שַׁבָּת בָּרָא וְלָנוּ בוֹ נָתַן תּוֹרָה קָרָא לְמשֶׁה מַתָּנָה בְּבֵית גְּנָזַי הִיא טְמוּנָה לְךָ יָאֲתָה וְקַח אוֹתָהּ תְּנָהּ לַעֲדַת מִי מָנָה נֶפֶשׁ כִּי נֶאֱנָחָה בָּא שַׁבָּת בָּא מְנוּחָה גִּיל וְשָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה בֵּרְכוֹ וְקִדְּשׁוֹ בְּמָן מִלְּרֶדֶת לְעַם לֹא אַלְמָן וְהַשַּׁבָּת נֶפֶשׁ מְשִׁיבַת בְּפִיסַת בָּר אֲשֶׁר טָמָן חֻקּוֹתֶיהָ בְּמָרָה נִצְטַוּוּ בְּאַזְהָרָה כַּהֲרָרִים בִּשְׂעָרָה תְּלוּיִם הִלְכוֹתֶיהָ שׁוֹמְרֵי מִצְוֹתֶיהָ יִנְחָלוּ לְיוֹם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת בְּצִבְאוֹתֶיהָ זֶּה הָאוֹת אֲשֶׁר שָׂם אֵל בֵּינוֹ וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבַשְּׁבִיעִי אֲשֶׁר הוֹאֵל סַמְבַּטְיוֹן הַנָּהָר שֶׁבְּכָל יוֹם רָץ וְנִמְהָר יוֹכִיחַ בּוֹ מָנוֹחַ תָּשִׁיב לְמִין אֲשֶׁר שׁוֹאֵל קוֹלֵי קוֹלוֹת יֶחְדָּלוּן בְּעֵת שִׁירַי יִגְדָּלוּן כִּי כַטַּל הֵם יִזָּלוּן וְאַל יַסִּיגוּ גְבוּלִי בְּאוֹרַח שִׁיר נָפַל חֶבְלִי הִתְקוֹשְׁשׁוּ וְאַל תְּשַׁמְּשׁוּ בְּנֵזֶר שִׁיר שָׁפְרָה לִי

תוכן השיר

מילות השיר מושפעות מאמירות מהתלמוד הבבלי (בעיקר ממסכת שבת) עם תוספת של סגנון מליצי. הן תכנים הלכתיים והן תכנים מהאגדה:

בבית הראשון מביא המחבר את ההבטחה המוזכרת בתלמוד כי מי שלווה עבור השבת, הקדוש ברוך הוא יפרע עליו את חובו,

בבית שני מביא את האגדה על שכרו של יוסף מוקיר שבת, בבית שלישי את האגדה על המלאכים המלווים את האדם בבואו בליל שבת לביתו.

בית הרביעי רביעי עוסק בשלוש המצוות בהם אישה צריכה להיזהר, כמובא משנה במסכת שבת ”על שלוש עבירות נשים מתות בשעת לידתן, על שאינן זהירות: בנדה ובחלה ובהדלקת הנר.” (משנה, מסכת שבת, פרק ב', משנה ו').

הבתים הבאים עוסקים בכך ששבת ניתנה מתנה למשה, ועל כך שהתקדש בירדית המן כפול מבחול, וכן על שכרם של שומרי שבת. בבית השמיני מזכיר המחבר את נהר סמבטיון שבכל ימות השבוע הוא זורם ואילו בשבת הוא נח, ומסיים שדבר זה הוא הוכחה לכופרים.

הבית האחרון

בבית האחרון עוזב המחבר את ענייני השבת, ומבקש הקפדה על מתן קרדיט לו כמחבר השיר. בהקשר זה מסופר כי פעם מחבר השיר הגיע לפרנקפורט והוזמן להתארח שם אצל אחד מחשובי הקהילה שלימד בליל שבת את השיר הנ"ל את הציבור בטענה כי הוא חיברו. בתגובה הרב יהונתן תבע את אותו אדם לדין תורה בטענה כי גנב ממנו את השיר. בוויכוח פומבי שהתנהל ביניהם שאל הרב יהונתן את אותו רב באשר לאקרוסטיכון בשיר ואילו הרב לא ידע לענות, ובכך התברר לכל הקהל האמת כי הרב יהונתן חיבר השיר. על מאורע זה חיבר הרב יהונתן את הבית האחרון בשיר.

ביגרסה אחרת מובא כי החיבור נאבד ממחברו קודם שהשלים את הבית האחרון.

מנהגים

בחסידות ויז'ניץ נהוג לשיר את הפיוט מהבית החמישי (תנו שבח) בליל שבת פרשת משפטים, כשאת השורה "נפש כי נאנחה בא שבת בא מנוחה" כופלים שוב ושוב.

בתרבות

הפיוט זכה ללחנים שונים, במגזר החסידי, ובמגזר הכללי.

חלקים מהפיוט עובדו לשרים, הבית השביעי 'חוקותיה במרה' התפרסם בשיר שהולחן על ידי יוסי גרין, והושר על ידי מרדכי בן דוד באלבומו משיח. כמו כן באלבומו כיסופים שיר נוסף מבית זה 'שומרי מצוותיה'.

לאברהם פריד שיר על המילים 'תנו שבח' הלקוחים מהפיוט.

קישורים חיצוניים

• הפיוט יום שבת (פיוט), באתר הפיוט והתפילה
• עידו חברוני, יום שבת קודש הוא - עיון בפיוט באתר הפיוט והתפילה
• יום שבת קדש הוא - מודז'יץ, סרטון בערוץ "הרב יצחק גינזבורג - Topic", באתר יוטיוב (אורך: 06:00)
• חוקותיה, סרטון בערוץ "Mordechai Ben David - Topic", באתר יוטיוב (אורך: 06:05)
• תנו שבח, סרטון בערוץ "Avraham Fried - Topic", באתר יוטיוב (אורך: 04:16)