יונאס גלווידיס-ביקאוסקאס
יונאס גלווידיס-ביקאוסקאס (בליטאית: Jonas Galvydis-Bykauskas; 15 בדצמבר 1864 – 16 ביולי 1943) היה גנרל ליטאי אשר שימש לזמן קצר כמפקד צבא ליטא.
 | |
| יונאס גלווידיס-ביקאוסקאס | |
| לידה |
15 בדצמבר 1864 Degėsiai, האימפריה הרוסית |
|---|---|
| פטירה |
16 ביולי 1943 (בגיל 78) קובנה, נציבות הרייך אוסטלנד |
| השתייכות |
 צבא האימפריה הרוסית.png){kind=small} צבא ליטא |
| תקופת הפעילות | 1885–1926 (כ־41 שנים) |
| דרגה |
 גנרולס |
| תפקידים בשירות | |
| מפקד הצבא | |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת רוסיה-יפן מלחמת העולם הראשונה המלחמה הליטאית-סובייטית המלחמה הפולנית-ליטאית | |
ביוגרפיה
עריכהגלווידיס-ביקאוסקאס למד יערנות והחל לעבוד כיערן לפני שב-1885 התגייס לצבא האימפריה הרוסית. הוא לחם במלחמת רוסיה-יפן, ועם פרוץ מלחמת העולם הראשונה כבר היה פולקובניק ומפקד גדוד. ב-1916 הוא נפצע בקרב ליד לודז' ונפל בשבי הגרמנים. הוא שוחרר ב-1918 עם סיום המלחמה בין הגרמנים לרוסים. בינתיים, הכריזה ליטא על עצמאות, וגלווידיס-ביקאוסקאס התגייס לצבא ליטא הטרי. הוא לחם כנגד הצבא האדום ופיקד על הגנת העיר וילנה. לאחר המלחמה הכין תוכנית לגיבוש הצבא הליטאי. בתחילת 1919 הוא מונה למפקד בית הספר הצבאי הליטאי. הוא פיקח על חינוך המחזור הראשון של קצינים ליטאים. ב-29 באוגוסט 1919 הוא מונה למפקד העיר קובנה. באוקטובר של אותה שנה הוא הועלה לדרגת גנרולס לייטננטס, והפך בכך לאחד הגנרלים הראשונים של הצבא הליטאי.
בינואר 1920 הוא מונה למפקד הבריגדה ה-3. ב-14 ביוני של אותה שנה, התפטר סילבסטראס ז'וקאוסקאס מתפקיד מפקד הצבא, וגלווידיס-ביקאוסקאס מונה לממלא מקומו באופן זמני. במקביל לקריירה הצבאית שלו, הוא החל לטפח קריירה פוליטית. הוא הצטרף למפלגת "איגוד האיכרים הליטאי" שהסתפחה לגוש המפלגות "המפלגה הנוצרית-הדמוקרטית". ב-7 ביולי הוא נבחר לסיימאס (הפרלמנט הליטאי), ולפיכך העביר את תפקיד מפקד הצבא לקונסטנטינאס ז'וקאס. ב-1 בפברואר 1921 הוא מונה למפקד הדיוויזיה ה-3, ופיקד עליה במהלך המלחמה כנגד הפולנים. ב-8 במרץ 1922 הוא מונה למפקד בית הספר הצבאי. ב-18 בדצמבר של אותה שנה הסתיימה הכהונה שלו כחבר הסיימאס. באוגוסט 1926 הוא פרש מהצבא בדרגת גנרולס.
ב-21 בספטמבר 1940 נעצר גלווידיס-ביקאוסקאס בידי הסובייטים שכבשו את ליטא. הוא נכלא בקובנה ונידון לעבודות פרך. ביוני 1941, עם התקרבות הוורמאכט לליטא, התמרדו הליטאים כנגד הסובייטים ושחררו את האסירים הפוליטיים. גלווידיס-ביקאוסקאס המשיך להתגורר בקובנה עד מותו ב-16 ביולי 1943.
קישורים חיצוניים
עריכה
- יונאס גלווידיס-ביקאוסקאס באנציקלופדיה הליטאית האוניברסלית