יוסי בן יועזר
(רבי[1]) יוֹסֵה[2] (יוסף[3], או יוסי[4]) בֶן יוֹעֶזֶר אִישׁ צְרֵידָה[5] היה כהן מהעיר צרדה שבשומרון, ונשיא הסנהדרין הראשון בתקופת הזוגות. בן זוגו היה יוסי בן יוחנן איש ירושלים.
| מקום קבורה |
 סמוך לצפת (על פי זיהוי עממי מהמאה ה-16) | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| הוצאה להורג | 160 לפנה"ס לערך | ||||||
| מדינה | הממלכה הסלאוקית | ||||||
| מקום מגורים | צרדה | ||||||
| מקום פעילות | ירושלים | ||||||
| תקופת הפעילות | זוג ראשון לתקופת הזוגות | ||||||
| השתייכות | כהנים, פרושים, סנהדרין, זוגות, חז"ל (תנאים) | ||||||
| רבותיו | אנטיגנוס איש סוכו (שמעון הצדיק) | ||||||
| תלמידיו | יהושע בן פרחיה, ניתאי הארבלי | ||||||
| בני דורו | יוסי בן יוחנן, יקים איש צרורות | ||||||
| אב | יועזר | ||||||
| צאצאים | בנו של יוסי בן יועזר | ||||||
| |||||||
  | |||||||
רבותיו
עריכההמשנה במסכת אבות מונה את יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן, אחרי אנטיגנוס איש סוכו, ואומרת עליהם: "קבלו מהם" ובחלק מהגרסאות "קבלו ממנו"[6]. בהסתמך על הגרסה "מהם", כותב נחמן קרוכמל, שיוסי בן יועזר למד גם אצל שמעון הצדיק, אותו הוא מזהה כשמעון השני, וגם אצל אנטיגנוס איש סוכו[7].
מינויו לנשיא
עריכהלפי הרב יצחק אייזיק הלוי משרת הנשיא אויישה רק כשני עשורים לאחר מותו של אנטיגנוס איש סוכו, כאשר חוניו השני העביר את התפקידים השלטוניים לידי יוסף בן טוביה החוכר, ועלה צורך בדמות בסנהדרין שתטפל בתפקידים שבעבר היו באחריות הכהן הגדול ולא טופלו על ידי חוניו השני. לדבריו, זאת הייתה הסיבה שהעדיפו את יוסי בן יועזר שהיה כהן לתפקיד נשיא הסנהדרין, אף על פי שיוסי בן יוחנן היה הרבה יותר מבוגר[8].
מתורתו ופסיקותיו
עריכהבמחלוקת הגדולה בתקופת הזוגות אודות הסמיכה ביום טוב מוזכר שמו כמצדד בדעה שלא לסמוך[9]. בצירוף העובדה כי הוא הראשון לחלוק במחלוקת זו והמסורת כי זו המחלוקת הראשונה המתועדת בהלכה היהודית[10], נמצא שיוסי בן יועזר הוא הראשון לחלוק בתולדות ההלכה.
המימרא הידועה ביותר שלו היא המוזכרת במסכת אבות[6]: ”יוֹסֵי בֶן יוֹעֶזֶר אִישׁ צְרֵדָה אוֹמֵר, יְהִי בֵיתְךָ בֵּית וַעַד לַחֲכָמִים, וֶהֱוֵי מִתְאַבֵּק בַּעֲפַר רַגְלֵיהֶם, וֶהֱוֵי שׁוֹתֶה בַצָּמָא אֶת דִּבְרֵיהֶם”. הרב יצחק אייזיק הלוי מייחס את אמרתו של יוסי בן יועזר "יהי ביתך בית ועד לחכמים" לצרות התקופה בה התגברו המתייונים בהנהגת יוסף החוכר והיה צורך להגביר את לימוד התורה בכל מקום אפשרי[8].
יחד עם יוסי בן יוחנן איש ירושלים גזר טומאה על ארץ העמים ועל כלי זכוכית[11].
תאריו
עריכההקפדתו בדיני טומאה וטהרה זיכתה אותו בכינוי "חסיד שבכהונה"[12].
במסכת עדיות מובא שהתיר שלושה דברים שכבר נהגו בהם איסור, ועל כן כונה "יוסי שריא" (יוסי המתיר)[13].
לאחר מותם של יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן נאמר עליהם: "משמת יוסף בן יועזר איש צרידה ויוסף בן יוחנן איש ירושלים בטלו האשכולות - איש שהכל בו"[14].
משפחתו
עריכהבנו היה נוהג שלא כשורה, ולכן הקדיש יוסי בן יועזר את נכסיו לבית המקדש. מסופר, שבנו מצא לאחר מכן מרגלית יקרה בתוך דג שקנה[15].
אחיינו של יוסי (בן אחותו) היה יקום איש צרורות - אלקימוס, הכהן הגדול המתייוון מתקופת מרד החשמונאים. אחיינו זה לבסוף חזר בתשובה[16].
מותו
עריכהעל פי המדרש יוסי בן יועזר הוצא לצליבה על ידי היוונים[16].
זכריה פרנקל מעריך שהוא היה "מן הנהרגים בעצת אלקימס" באירוע המתואר בספר חשמונאים א', פרק ז', בשנת קנ"א או קנ״ב לשטרות (160 לפני הספירה)[17].
במגילות קומראן
עריכהההיסטוריון איל רגב השווה בין ההלכות המיוחסות ליוסי בן יועזר לבין מגילת המקדש וספר ברית דמשק מקומראן. הוא הראה שיוסי ואנשי קומראן עסקו בנושאים דומים, אלא שהחכם הפרושי הקדום הקל באופן עקבי בנושאים בהם בקומראן החמירו. לאור זאת הוא אף הציע לזהות את 'איש הכזב' הנזכר בברית דמשק ובמגילות הפשרים מקומראן עם יוסי בן יועזר.[18]
לקריאה נוספת
עריכה- בנימין לאו, "יוסי בן יועזר", בספרו: חכמים, כרך ראשון: ימי בית שני, ידיעות ספרים, 2006, עמ' 107-95.
קישורים חיצוניים
עריכה
- משה יהודה בלוי (עורך), "יוסי בן יועזר", יחוסי תנאים ואמוראים, ברוקלין ה'תשנ"ד, עמודים ת"י - תט"ו, באתר היברובוקס
- הרב אהרן הימן, "יוסי בן יועזר איש צרידה ויוסי בן יוחנן איש ירושלים", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ב, עמודים 731-729, באתר היברובוקס
- יוסי בן יועזר, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- יוסי בן יועזר, מתוך סדרת פינות על חכמי ישראל עם הרב אורי שרקי, באתר ערוץ מאיר.
- יוסי בן יועזר, מתוך מיזם רגע של חכמה עם הרב אליהו שוויכה.
הערות שוליים
עריכה- ^ על פי כתב-יד בודפשט וניו-יורק למשנה (מסכת עדויות) ולתלמוד הבבלי (מסכת פסחים). התואר "רבי" מצוי בנוסח הדפוס של המשנה במסכת עדויות (פרק ח, משנה ד) ומדרש בראשית רבה, פרשה ס"ה, פסקה כ"ב
- ^ "יוסה" מופיע בכתבי-יד חשובים (קאופמן, בודפשט, ותיקן, ויין, קיימברידג' ועוד) של המשנה (אבות, חגיגה, סוטה ועדיות), הספרא והתוספתא.
- ^ על פי כתבי היד: אוקספורד, ניו יורק, מינכן, המבורג, פריז, פירנצה, ותיקן, קיימברידג', רומא, דרזדן ועוד (לתלמוד ירושלמי שבת, תלמוד בבלי שבת, פסחים, חגיגה, סוטה, בבא בתרא, עבודה זרה ותמורה, אבות דרבי נתן נוסח ב, שרירא גאון, האי גאון, חננאל בן חושיאל, פירושי גאונים וקדמונים לתלמוד, יהודה הלוי/יהודה אבן תבון, בחיי אבן פקודה, רמב"ם, רמב"ן ועוד)
- ^ הכינוי "יוסי" אמנם השתרש כשמו בעיקר בדפוסים, אך מופיע גם בכתבי יד שונים: ליידן, המבורג, ותיקן, ניו יורק, קיימברידג', סנט פטרסבורג ועוד (לתלמוד ירושלמי פסחים, כתובות וסוטה, תלמוד בבלי בבא בתרא, בראשית רבה, אבות דרבי נתן נוסח א ונוסח ב, מדרש תהילים, חננאל בן חושיאל, אביתר גאון, פירושי גאונים וקדמונים לתלמוד ועוד)
- ^ או צרדה
- ^ 1 2 משנה, מסכת אבות, פרק א', משנה ד'
- ^ נחמן קרוכמל, מורה נבוכי הזמן, עמוד 103
- ^ 1 2 הרב יצחק אייזיק הלוי, דורות הראשונים - סוף החשמונאים עד נציבי רומא - א, עמ' 199–201, באתר היברובוקס
- ^ תלמוד בבלי, מסכת חגיגה, דף ט"ז, עמוד א'.
- ^ רש"י, מסכת חגיגה, דף ט"ז, עמוד א': "וזו היא מחלוקת ראשונה שהייתה בחכמי ישראל"
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף י"ד, עמוד ב'.
- ^ משנה, מסכת חגיגה, פרק ב', משנה ז'
- ^ משנה, מסכת עדיות, פרק ח', משנה ד'. וראו בפירוש המשניות לרמב"ם, ובפירוש רבי עובדיה מברטנורא על המשנה: ”שכל בית דין שמתיר שלשה דברים שאין ההיתר שלהן פשוט, קרו ליה (-קראו לו) בי דינא שריא”.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת תמורה, דף ט"ו, עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף קל"ג, עמוד ב'.
- ^ 1 2 בראשית רבה, פרשה ס"ה, פסקה כ"ב.
- ^ זכריה פרנקל, דרכי המשנה, ליפסיא, תרי"ט, עמוד 30, באתר היברובוקס
- ^ "Yose ben Yoezer and the Qumran Sectarians on Purity Laws: Agreement and Controversy", in: J.M. Baumgarten et al. (eds.), The Damascus Document: A Centennial Discovery. Proceedings of the Third International Symposium of the Orion Center for the Study of the Dead Sea Scrolls and Associated Literature, 4-8 February, 1998, E.J. Brill, Leiden 2000, pp. 95-107.