יוסף ברסלבי

יוסף ברסלבי (בּרַסלַבסקי; א' באדר תרנ"ו, 1 באפריל 1896, רוֹמְנִי, פלך פולטאבה האימפריה הרוסית (אוקראינה) – ל' בניסן תשל"ב, 14 באפריל 1972) היה חוקר ארץ ישראל ומדריך טיולים. נודע בשל כרכי הסדרה שכתב, "הידעת את הארץ".

יוסף ברסלבי

יוסף ברסלבי
לידה	1 באפריל 1896 רומני, האימפריה הרוסית
פטירה	14 באפריל 1972 (בגיל 76) ישראל
צאצאים	שרה קליין-ברסלבי
תקופת הפעילות	? – 14 באפריל 1972
פרסים והוקרה	פרס ביאליק (1960)

ביוגרפיה

יוסף ברסלבסקי נולד בשנת 1896 ברוֹמְנִי שבפלך פולטאבה של האימפריה הרוסית (אוקראינה), בנם של דוד ברסלבסקי ושרה בת משה יצחק ניימרק. ליוסף עוד 4 אחים וביניהם משה ברסלבסקי.

בשנת 1905 עלה יוסף עם משפחתו ארצה במסגרת העלייה השנייה. תחילה גרה המשפחה ביפו אולם לאחר זמן מה עברו לגור באכסניית דרך ברמלה אותה החל אבי המשפחה לנהל והיא שימשה בעיקר כתחנת ביניים לנוסעים בדרך שבין יפו וירושלים. לאחר כשנה וחצי ברמלה נאלצה המשפחה לחזור ליפו כדי לשלוח את יוסף לבית הספר "עזרה" ולאפשר לו חינוך הולם.

ב-17 בפברואר 1909 נפטר האב דוד והאם החלה לעבוד בחנות מכולת ביפו כדי לפרנס את משפחתה תוך שהיא מסרבת להצעה לקבל דמי חלוקה (מטעם ועד קהילת יהודי יפו ותל אביב). על מנת לעזור בכלכלת הבית החל יוסף לתת שיעורים פרטיים לתלמידים בנווה שלום ונווה צדק. עם סיום בית הספר היסודי המשיך יוסף את לימודיו בגימנסיה הרצליה אליה היה עליו לצעוד כל יום, בחולות, מיפו לתל אביב.

תקופת מלחמת העולם הראשונה

בתקופת מלחמת העולם הראשונה גרשו הטורקים את כל מי שאינו בעל אזרחות עות'מאנית. בדרך לגירוש מנמל יפו הסתתרה המשפחה בחנות של בן משפחה ברחוב בוסטרוס, התעת'מנה למחרת וחזרה אל ביתה. ב-16 באפריל 1916 נכלא יוסף (עם צעירים נוספים) בבית הסראייה של יפו ונלקח משם למאסר ברמלה אך הוחזר לאחר זמן לביתו.

ב-12 במאי 1916 גויס יוסף לצבא האימפריה העות'מאנית ונשלח ברכבת לקושטא שם צורף לבית ספר לקדטים. בהשתדלותו של ד"ר ארתור רופין (שגלה לקושטא) ובסיוען של שגרירויות זרות שובצו רוב המגויסים היהודים לתפקידי קצונה עורפיים לא קרביים. יוסף נשלח לבית ספר למכונות ירייה בכפר סן סטפנו שליד קושטא (כיום ישילקיי , שכונה בעיר) שם מונה לתפקיד מתורגמן מגרמנית לטורקית ובחזרה לגרמנית. תפקידו היה לסייע בקליטת מכונות ירייה גרמניות חדשות ולתמוך במערך ההדרכה של החיילים הטורקים עליהן. ב-1918, עם סיום המלחמה, חזר יוסף ארצה על גבי אוניית פחם כשאיתו חיילים משוחררים נוספים וכן מגורשי יפו ותל אביב (וביניהם אברהם שפירא, אליעזר שוחט ואחרים).

לאחר המלחמה

עם חזרתו ליפו בתום המלחמה עבד יוסף במתן שיעורים פרטיים ובהוראה בבית הספר לבנים. במקביל השתלב בפעילות ארגון ההגנה ביפו כשהגזרה עליה היה אחראי לשמור הייתה רחוב בוסטרוס.

ב-1920, לאחר מאורעות תל חי, נענה יוסף לקריאת הנהגת היישוב לעלות לעזרת הגליל והוא עבר לחוות בלפוריה שם לימד ותרם מהידע שלו בהגנה. לאחר תקופה עבר לעבוד כפועל בקבוצת כנרת ובקיבוץ מרחביה. לאחר שחלה בקדחת חזר ליפו להבריא שם החליט לנסוע לווינה, כדי להתמקד בהרחבת השכלתו וידיעותיו על ארץ ישראל. לאחר כשנה בווינה חזר ארצה והחל להדריך טיולים בתחום ידיעת הארץ. ב-1926 נסע לברלין ללמוד עוד על ארץ ישראל ואף החל לכתוב את עבודת הדוקטורט שלו אך עם עליית היטלר לשלטון ב-1933 חזר ארצה. ב-1938 יצא, עם רחל כצנלסון-שזר, לפולין שם הרצה בסמינר של מרכז החלוץ בוורשה, בסמינרים של קיבוצי הכשרה ובסמינרים של מורים מרשת הלימוד "תרבות" בוורשה, וילנה, רובנו ופינסק.

משפחתו

בשנת תש"א (1941) נישא לד"ר מרים בת נתן גרינשפן והיה אב לבן ובת. בתו, שרה קליין-ברסלבי, היא פרופסור אמריטה לפילוסופיה יהודית של ימי הביניים בחוג לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב, הנמנית עם חוקרי הרמב"ם. אחיו הצעיר היה ההיסטוריון משה ברסלבסקי.

החברה לחקר המקרא העניקה פרס על שמו.

פועלו

עסק בחקר ארץ ישראל ושימש כמדריך טיולים. בסיוריו עם מטיילים רבים לאורכה ורוחבה של הארץ, הקנה לציבור רחב מידע על ההיסטוריה והגאוגרפיה של ארץ ישראל.

כמו כן, עסק ברסלבי בחקר המקרא. במאמריו ניסה למצוא התאמה בין התנ"ך ובין ידיעת הארץ, לצורך זיהוי וחקר אתרים בארץ, או כדבריו:

השפעת גומלין בין הגאוגרפיה המדעית-מודרנית לבין ספרות עתיקה, ארכאולוגיה, חקר חיי התושבים ותרבותם. כל אלה עושים את "ידיעת הארץ" לידיעת ארץ-התרבות העברית.

תוצאות מחקריו באו לידי ביטוי בספרו "מידע הארץ למקרא".

בשנת 1947 קיבל את פרס יהושע חנקין מטעם הדירקטוריון של קרן קיימת לישראל, עבור ספרו "ארץ הנגב".

תפקידים ציבוריים

בחייו, מונה יוסף לתפקידים הבאים:

• חבר המועצה הארכיאולוגית של מדינת ישראל.
• חבר החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה.
• חבר הנהלת החברה לחקר המקרא בישראל ויושב ראש סניף תל אביב של החברה.
• חבר ועדת השמות הממשלתית.
• חבר הוועדה של יד יצחק בן-צבי.

כתבות ופרסומים

• "הוהביים, קונטרס" כרך ט', אלול, תרפ"ד, 1923.
• "ביצות כבארה", הארץ, גליונות 1546–1547, תרפ"ד, 1923.
• "שרידים בשומרון ובשרון", ספר השנה, בעריכת א. צפרוני, תל אביב, תרפ"ד–תרפ"ה (1923–1924).
• יוסף ברסלבסקי, בצות כבארה, הארץ, 14 בספטמבר 1924
• "שרידים", קובץ, תרפ"ה, 1924.
• "לתנאי החקלאות באדום ובדרום מואב, הקונטרס, מספר רכ"ד, תמוז, תרפ"ה, 1924.
• "נוריס – חרוד – ערדיסקוס", קובץ, תרפ"ה, 1924.
• "על שפת המדבר הערבי-סורי, הפועל הצעיר, תרפ"ה, 1924, גליונות 40–41.
• "העיר המדברית מעון (מתוך רשמי נסיעה באדום)", הארץ, גיליון 1713, תרפ"ה, 1924.
• יוסף ברסלבסקי, העיר המדברית מעון – מתוך רשמי נסיעה בעבר הירדן ובאדום, הארץ, 4 בפברואר 1925
• יוסף ברסלבסקי, הרב ד"ר ש. קליין – לבואו לכהן באוניברסיטה העברית בירושלים, הארץ, 5 בינואר 1925
• "תושבי אדום ומואב (קטעים מיומנו של נוסע), דבר (עיתון), גיליון 412, תשר"י, תרפ"ז, 1926.
• "לתנאי הביטחון בעבר-הירדן ובאדום", דבר-מוסף, ערב סוכות, תרפ"ז, 1926.
• "מפרץ חיפה באגדת התלמוד", דבר, ז' חשון, תרפ"ז, 1926.
• "למקומות היישוב היהודי בירושלים בתקופה הערבית", ידיעות החברה העברית לחקירות ארץ-ישראל ועתיקותיה, ה', תרצ"ג–תרצ"ח, עמודים 27–32.
• "הערות והארת לטופוגרפיה היסטורית בגליל", "ידיעות", טבת, תרצ"ד, 1933.
• "לעקבות בית הכנסת בכפר דלאתה", "ידיעות", ניסן, תרצ"ד, 1933.
• "עורקי מים ומחילות באספקלריה עממית", "הטבע והארץ", סיון, תרצ"ד, 1933.
• "צלמון וההר ASAMON", ידיעות, תמוז, תרצ"ד, 1933.
• "כפר חנניה", ידיעות, תמוז, תרצ"ג, 1934.
• "מערתא דבקע ושאלת קדמותה של פקיעין", "ידיעות", ניסן, תרצ"ה, 1934.
• "הישוב החקלאי היהודי בא"י במאה הט"ז ושאלת קדמותו", "קובץ לזכר מזי"א", תל אביב, תרצ"ה, 1934
• "הישוב היהודי בכ'יבר עוד בימי גזרותיו של אל-חאכם באמר-אללה ומכתב הגניזה (לתולדות היהודים בערב עד ימי ר' בנימין מתולידה)", ציון שנה א', ספר ב', ירושלים, תרצ"ו, 1935
• "הישוב היהודי בכיבר בימי גזרותיו של חאכם באמר-אללה, ציון, ירושלים, תרצ"ו, 1935.
• "לעליה האשכנזית בא"י במאה הט"ו (לאור מקורות לועזיים)" ציון, ב', (תרצ"ד), 1936, עמודים 56–69.
• הרעש וכריתת הירדן בשנת 1546, ציון, ד' (תרצ"ח), 1938, עמ' 323–326.
• "קטעי גניזה על דלאתה, קדש, עמאתה ובניאס", "ידיעות", שבט–ניסן תרח"ץ, תשרי תרצ"ט, 1938.
• "יהודי כ'יבר בסוף התקופה הערבית בארץ-ישראל", "ידיעות", טבת–אדר ת"ש, 1939.
• "ערבה סדום וסיכוייה" – "מבפנים", תש"א, 1940.
• "קטעי גניזה על אודות צפת, גוש-חלב, עבלין ועקרבה", "ידיעות", שבט–תמוז, תש"ב, 1941.
• "שנתיים לרביבים בנגב", ה' תמוז תש"ג – ה' תמוז תש"ה (סטנסל).
• "מלחמה והתגוננות של יהודי א"י מאחר מרד בר-כוכבא ", תל אביב, תש"ג, 1942.
• "מלחמה והתגוננות של יהודי א"י מאחר מרד בר-כובכא ועד מסע-הצלב הראשון", עין חרוד, תש"ג, 1942.
• "ניר חיים,(היום ניר עם)",עלון הקבוצה, י"ח סיון תש"ד, 1943, כ"ו שבט תש"ה (סטנסל), 1944.
• "בעסלוג' – מבקורי וועדת המשק, צרור מכתבים, הקיבוץ המאוחד, כרך ט', גיליון ד', י"ט טבת תש"ה, 1944.
• "שנתיים לארגון "היוגב" בבית-אשל", "תלמים", ירחון לתנועת המושבים, אלול, תש"ה, 1944.
• "בעקבות ההתיישבות היהודית החדשה בנגב" ( 4 פרקים), קובץ החברה העברית לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, מוקדש לזכרו של ר' אשר זליג ויצמן, ירושלים, תש"ה, 1944
• "עלונים", הוצאת הקיבוץ הדתי, אגוד הקבוצות של הפועל המזרחי, תל אביב, ניסן תש"ו, 1945.
• השלווים בחופי הנגב ונס השלו במדבר", עתידות, תש"ו, 1945.
• "המצפות בנגב", דין וחשבון של הוועדה מטעם המרכז החקלאי, ידיעות המרכז החקלאי, חשון, תש"ו, 1945.
• "בצל הצאלים", קיבוץ השומר הצעיר והארצישראלי ג', גבולות, עלונים רבים עד אמצע 1945 (כתב יד).
• "כאפיקים בנגב", עתידות, תש"ו, 1945.
• "מהפכה סדום ועמורה" – "דבר" 14 במרץ 1947
• "עקבה, מפרץ אילת וערבתו", מהדורה ב', תל אביב, תש"ח, 1948.
• "דרך המכתשים לערבה", "מבפנים", עין חרוד, טבת, תש"י, 1950, (ב',ג').
• "סערות ושיטפונות במפרץ אילת", "הטבע והארץ", שבט–אדר, תשי"ב, 1951.
• "מכרות הנחושת בערבה והתנ"כ", "מולד", תשי"ב, 1951.
• "דורות", הקיבוץ המאוחד, עלונים רבים (סטנסל).
• "בבית", קיבוץ השומר הצעיר, רוחמה, מספרים 38 ו-39 (סטנסל).
• "קטעי גניזה על חכמים מצרפת ואשכנז בא"י ובמצרים בתקופת הרמב"ם ובנו", ארץ-ישראל ד' (תשט"ז), עמודים 156–159.

ספריו

הידעת את הארץ

ערך מורחב – הידעת את הארץ

חלק גדול ממחקריו מופיע בששת כרכי הסדרה שכתב: הידעת את הארץ:

1. הגליל ועמקי הצפון.
2. ארץ הנגב.
3. ים-המלח סביב-סביב.
4. אל אילת ואל ים סוף .
5. בין תבור לחרמון – על ספרו זה זכה בפרס ביאליק לחכמת ישראל בשנת תש"ך.
6. נוף האדם בגליל.

לחקר ארצנו

בשנת 1954 קיבץ מאמרים נוספים שלו, שהתפרסמו קודם לכן בכתבי העת: "ידיעות החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה", "ציון – רבעון לחקר תולדות ישראל", "תרביץ – למדעי היהדות", "עדות – רבעון לפולקלור ואתנוגרפיה" וב-Journal of the Palestine Oriental Society ואחרים, והוציאם לאור בספר: לחקר ארצנו – עבר ושרידים (תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשי"ד). הספר מחולק לארבעה מדורים:

• א. היסטוריה יישובית ומאורעות היסטוריים
• ב. טופוגרפיה היסטורית
• ג. שרידים ארכאולוגים
• ד. קברים קדושים ופולקלור

הספר עוסק בהיבטים היסטוריים ואחרים מתקופת כיבוש הארץ על ידי המוסלמים ועד לשנים האחרונות. בין היתר שולבו בו מאמריו על עליית יהודי כ'יבר, מסמכי גניזה על יישובים ומאורעות בארץ, מיקום וטופוגרפיה של יישובים בארץ, בתי כנסת ומקומות קדושים ועוד.

ספרים אחרים

• למפעלו של דון יוסף נשיא בארץ-ישראל, ירושלים, תרפ"ח, 1927.
• צלמין וההר, תרצ"ד, 1933.
• Hat welid || den jodan ablenken wollen? ein Beitrag zu den mysteria R. Simon b. jochai \.I Braslavsky, Reprint from the journal of the Palestine Oriental Society, 1933, jerusalem, Syrian Orphanage Press
• הישוב החקלאי היהודי בא"י במאה הט"ז, ירושלים, תרצ"ה, 1934.
• הרעש וכריתת הירדן בשנת 1946, ירושלים, תרצ"ח 1937.
• לפרשת טבריה: מימי דון יוסף הנשיא ועד אבן יעיש, ירושלים, ת"ש, 1939.
• קסרי בת אדום, שדות ים, תש"א 1940.
• מנימוסי שכנינו בארץ, דפוס גוטנברג, תל אביב, תש"א, 1940.
• רשימת עניים שבגניזה ואלמנת איש כפר חנניה, תרביץ למדעי הרוח, שנה י"ג, ספר א',תש"ב, 1941.
• על המסחר היהודי בין הים התיכון והודו במאה הי"ב, ירושלים, תש"ב, 1941.
• מצדה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תש"ג, 1942.
• מלחמה והתגוננות של יהודי ארץ ישראל: מאחר מרד בר-כוכבא ועד מסע – הצלב הראשון, מו"ל: עין חרוד, הקיבוץ המאוחד, תש"ג, 1942.
• ארץ ישראל (ביידיש), רומה: מחלקה לתרבות שעל יד מרכז ארגון הפליטים, תש"ז, 1946.
• דער נגב, (ביידיש), (סדרה פארן החלוץ 9), הוועד הפועל של ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י, מחלקת החלוץ, תש"ח, 1947
• סביבתי: תוכנית ללימוד הסביבה (דפים להדרכה א'), ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ-ישראל, המרכז לתרבות, תש"ח, 1947.
• עקבה < מפרץ אילת וערבתו >, מרכז החבל הימי לישראל, 1947, תש"ח.
• לחקר ארצנו: עבר ושרידים: רציפות היישוב הקדום, עליות, טופוגרפיה היסטורית, שרידים ארכאולוגים, קברים קדושים ופולקלור, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשי"ד, 1953.
• צפת העתיקה: תמונות ורישומים דוד גלבוע, צפת עבר והווה, יוסף ברסלבי, תל אביב, הוצאת דעת, 1953.
• אוסף תדפיסים, ירושלים, תשי"ד, 1953.
• מרצועת עזה ועד ים סוף, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תש"ז, 1956.
• גבולות ישראל, (חלק א': מאבקנו על גבולות הבית הלאומי. חלק ב': מאבקנו על גבולות מדינת ישראל), מוציא לאור: סרטוני ישראל, תל אביב, תשכ"ה ?
• מיֶדַע הארץ – לַמקרא – ק"ט שיחות בפרקי היום בתנ"ך, תרבות וחינוך, תש"ל, 1969.
• שתי מגילות ושני עמים – ובעיה אחת: (הגיור המקראי באספקלריה הלכתית-היסטורית), ירושלים, תש"ל, 1969.
• בנתיבות לא סלולות אל ידיעות הארץ, הוצאת עם עובד, תרבות לחינוך, תשל"ד, 1973.

ספרים שערך

• סמינר למדריכי נוער, תרצ"ז, 1937.
• הנגב המאוכלס, ביחד עם ברנר מרדכי, 1956.
• הגליל, ביחד עם ברנר מרדכי, 1956
• ארצי ישראל: ספר ללימוד הגאוגרפיה בשנת הלימודים השמינית, מאת: נעמן רזיאלי, הוצאת קרני, 1957.
• התנ"ך כהיסטוריה, ורנר קלר, תרגם: ישראל זמורה, עריכה מדעית: דוד זכאי, יוסף ברסלבי, הוצאת מחברות לספרות, תשי"ח, 1958, תשכ"א, 1961.

ספרים על ברסלבי

• על יוסף ברסלבי, מאת גצל קרסל, תש"ל, 1969
• משא ומעש (לזכרו), החברה לחקר המקרא בישראל, עורך: גולשטיין משה, (תשל"ג), חוברת א' יצאה לציון יום פטירתו הראשון (כולל הערות שכתב פרופ' יעקב ורמן)

הנצחתו

בעיר מגוריו תל אביב נקרא רחוב קצרצר על שמו.

ארכיונו האישי הופקד לצמיתות בספרייה הלאומית בשנת 2012 על ידי בנו האדריכל דוד ברסלבי ובתו פרופסור שרה קליין- ברסלבי.

לקריאה נוספת

• 'ברסלַוסקי, יוסף', בתוך: דוד קלעי, ספר האישים: לכסיקון ארצישראלי, תל אביב: מסדה – אנציקלופדיה כללית, תרצ"ז, עמ' 116. (הספר בקטלוג ULI)

ספר יובל לכבודו:

• ספר יוסף ברסלבי (ברסלבסקי): מחקרים במקרא, בלשון ובידיעת הארץ, מוגשים לו (ליובלו השבעים) / המערכת: ישראל בן-שם..., חמ"י גבריהו, ב"צ לוריא, ירושלים: החברה לחקר המקרא: החברה היהודית העולמית לתנ"ך: המחלקה לחינוך ולתרבות בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית, על ידי קריית ספר, תש"ל 1970 (כתבי החברה לחקר המקרא בישראל ספר כ).
  • 'כתבי יוסף ברסלבסקי-ברסלבי: רשימה ביבליוגרפית', עמ' 3–31.
  • ג. קרסל, 'יוסף ברסלבי (ברסלבסקי)', עמ' 35–43.
• שמואל אביצור, "עליו", טבע וארץ (כתב עת לטבע ולידיעת הארץ) י"ד, 4 (1972), 174–175.
• גצל קרסל, 'דרכו של חוקר', מאזנים 39, 3–4 (1974), 268–269. (על יוסף ברסלבי, "בנתיבות לא סלולות אל ידיעת הארץ") (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
• גצל קרסל, 'מהמקרא לידע הארץ', בית מקרא כט, צח (תשמ"ד), 279–282.
• נחמן תמיר, אנשי העלייה השנייה – כרך ג', הוצאת המרכז לתרבות וחינוך של הסתדרות העובדים, 1971, עמודים 3–18

קישורים חיצוניים

• רשימת הפרסומים של יוסף ברסלבי, בקטלוג הספרייה הלאומית
• רשימת המאמרים של יוסף ברסלבי באתר רמב"י
• דוד תדהר (עורך), "יוסף ברסלבי", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ' 1233
• יוסף ברסלבי באתר חברה קדישא ת"א–יפו
• הספרים של יוסף ברסלבי, באתר "סימניה"
  • הספרים של יוסף ברסלבסקי, באתר "סימניה"
• על הפופולריות של ספרי ברסלבי, באתר חנות הספרים של איתמר (אורכב)
• ע. ברושי, יוסף ברסלבסקי: חתן פרס יהושע חנקין, דבר, 26 בדצמבר 1947
• ז. דויד, קצרות: מהיומן, דבר, 30 ביוני 1960
• מסיבה לי. ברסלבי בהגיעו לגיל 70, מעריב, 11 בנובמבר 1970
• מנחם דורמן, יוסף ברסלבי ז"ל, דבר, 5 במאי 1972
• יוסף ברסלבי (1896-1972), דף שער בספרייה הלאומית
• יוסף ברסלבי, בלקסיקון הספרות העברית החדשה

מפרי עטו:

• ד"ר יוסף ברסלבי, "החורף כגורם במלחמות ישראל", באתר "דעת"
• ד"ר יוסף ברסלבי, "מלחמה והתגוננות של יהודי א"י עד מסעי הצלב" באתר "דעת"
• יוסף ברסלבסקי, רפיח, דבר, 12 ביולי 1946
• יוסף ברסלבסקי, ‏העם העברי והים, מערכות גיליונות 2–3, יולי 1940