יוקולילי
יוּקולֶיְלִי (בהוואית: ʻukulele, אוּקוּלֵלֵה) הוא כלי נגינה השייך למשפחת כלי המיתר המסורגים. הכלי נראה כגרסה מוקטנת של גיטרה, בעלת ארבעה מיתרי גיטרה עשויים מניילון. צליליו גבוהים מאשר צלילי הגיטרה.
יוקלילי מתוצרת מרטין, שנת 1930 | |
סיווג | קורדופוניים |
---|---|
קבוצה | כלי פריטה, כלי מיתר |
מנעד | |
בנוסף לצורתו המקורית, ליוקולילי גרסאות נוספות המשלבות ייחודיות של כלי מיתר אחרים עם הצורה והכיוון המוכרים של היוקולילי (כמו בנג'ו (בנג'ולילי) ובס).
היסטוריה
עריכהמוצאו של היוקולילי מהוואי ותרגום השם הוא "פרעוש קופץ". התפתחותו החלה בסוף המאה ה-19, בסביבות שנת 1880.
ייצורו הראשוני של כלי זה מיוחס לשלושה מהגרים מפורטוגל שהגיעו להונולולו בהוואי בשנת 1879 ושמותיהם מנואל נונס, חוזה דה אספריטו סנטו ואוגוסטו דיאז. לא ניתן לייחס לשלושתם מקוריות בהמצאת הכלי, מכיוון שהוא הזכיר מאוד גרסה מוקטנת של כלי בשם קווטרו שהיה מעין גיטרה בת ארבעה מיתרים שהייתה נפוצה באמריקה הלטינית מאות שנים לפני שנוצר היוקולילי.
החל מתחילת המאה העשרים החל הכלי להיות נפוץ יותר גם בארצות הברית ואמנים רבים התפרסמו בנגינתם בו. בשלב מאוחר יותר חצה הכלי את האוקיינוס האטלנטי והחל להיות נפוץ גם בבריטניה, לשימוש עיקרי במוזיקת Good time וג'אז.
סוגים והכלאות
עריכהליוקולילי ארבע גרסאות עיקריות שונות בעלות כיוון שונה:
- יוקולילי סופרן (המקורי) שכוון במקור G-C-E-A (התוים סול, דו, מי, לה, כשמיתר ה G [סול] מכוון לאוקטבה אחת גבוהה יותר) ולאחר מכן שונה לכיוון גבוה יותר בטון שלם:
- יוקולילי קונצרט גדולה מעט מהסופרן אך מכוונת בדומה לו.
- יוקולילי בריטון - פותחה החל בערך משנת 1940, גדולה יותר ודומה מאוד לגיטרה. כיוונה זהה לארבעת המיתרים הגבוהים של גיטרה, D-G-B-E (התוים רה, סול, סי, מי).
- יוקולילי טנור - כיוונה יכול להיות באחת מהצורות המוזכרות למעלה.
באופן כללי הכיוונים המוזכרים לעיל הם המסורתיים והסטנדרטיים, אולם בדומה לגיטרה ישנם אין ספור כיוונים נוספים ואמנים שונים שינו את הכיוון בהתאם לצרכיהם.
הכלאות
עריכה- יוקולילי-בנג'ו (בנג'ולילי): תיבת התהודה מוחלפת בתוף של הבנג'ו. ניתן למצוא בכיוון A-D-F#-B ובכיוונים נוספים.
- יוקולילי-בס: מיתרי הניילון הדקים מוחלפים במיתרי גומי עבים. בדומה לגיטרת הבס, על הכלי להיות מחובר למגבר על מנת להישמע בעוצמה סבירה.
- יוקולילי-נבל: לתיבת התהודה הרגילה מתווספת תיבת תהודה נוספת המקבילה לצוואר של היוקולילי.
- גיטללה: גוף של יוקללה בריטון בשילוב צוואר מוקטן של גיטרה קלאסית. הכלי בעל 6 מיתרים המכוונים קוורטה (שניים וחצי טונים) מעל לגיטרה סטנדרטית.
מספר כלי נגינה קרובים קרבה משפחתית ליוקולילי, כדוגמת היוקולילי הטהיטי שהוא חסר תיבת תהודה ופופולרי בפולינזיה ובפולינזיה הצרפתית.
אמני יוקולילי
עריכה- ג'ייק שימבקורו - הוא וירטואוז יוקללה בינלאומי שפועל בארצות הברית. הוא מוכר בגרסתו האינסטורמנטלית לשירו של ג'ורג' האריסון "While My Guitar Gently Weeps".
- ישראל קמקוויוואולה - מוזיקאי הוואי. נחשב לנגן יוקללה מיומן. הוא התפרסם בעיקר בזכות המאשאפ שלו: "Somewhere Over The Rainbow".
- פול מור - לשעבר חבר להקת "הפונדקאים". מנגן בעיקר על בנג'ולילי אך גם על יוקולילי מסוג רגיל.
- מת'יו מוריסון - הופיע מנגן ביוקולילי אף בסדרה glee.
- הלהקה הנורווגית המודרנית "קצניאמר"
- אמנדה פאלמר - אמנית קברט וזמרת רוק אלטרנטיבי, מנגנת גם ביוקלילי
- דורוטי (dodie) קלארק - יוטיוברית יוצרת ומנגנת שמלחינה בין השאר שירים על יוקולילי
כלי הנגינה הראשון בו ניגן בצעירותו ג'ון לנון, חבר להקת הביטלס לשעבר, היה יוקולילי, וגם חברי הלהקה פול מקרטני וג'ורג' האריסון נהגו לנגן בו. הדבר זכה לאזכור בשיר Free as a bird שהוציאה להקת הביטלס בשנת 1995. כמו כן, מקרטני מנגן לעיתים על יוקולילי בהופעותיו, כמחווה לג'ורג' האריסון עם השיר Something.
מנגינת היוקולילי נשמעת גם בשיר "Hey, Soul Sister" של להקת Train ובשיר "Riptide" של להקת Vance Joy.
הלהקה Twenty One Pilots משתמשת ביוקלילי בהופעות חיות וככלי המרכזי בשירים רבים, מביניהם "House of gold" ו"We dont believe whats on tv", מנוגן על ידי הסולן טיילר ג'וזף.
להקת זושא עירבה את היוקלילי ככלי ראשי בשיריה, הנגן הראשי על היוקללי הוא סולן הלהקה שלמה גיסין. מלבד זאת הלהקה משלבת את היוקלילי עם כלים כמו גיטרה קלאסית, פסנתר, כינור וגיטרה בס שיוצרים את ההרמוניה המוזיקלית של סול משולב עם מוזיקה חסידית.
אדי ודר, סולן להקת Pearl Jam הוציא דיסק סולו הנקרא ukelele songs בו כלי הנגינה היחיד בכל השירים הוא היוקלילה.
קישורים חיצוניים
עריכה- אוּקַלֵּיקַלּוּת, ספר לימוד חופשי וחינמי לאוקוללה בעברית, ובו 169 מנגינות, מתוכן 62 שירים עבריים
- אודות הנגינה ביוקולילי (באנגלית)
- יוקולילי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)