יורוצ'לנג'

תחרות כדורסל

היורוצ'לנג'אנגלית: EuroChallenge), שכונה גם "גביע האתגר", היה טורניר כדורסל אירופי שאורגן על ידי פיב"א אירופה. הטורניר היה השלישי בחשיבותו באירופה אחרי היורוליג והיורוקאפ.

יורוצ'לנג'
לוגו התחרות (2013–2015)
לוגו התחרות (2013–2015)
ענף כדורסל
תאריך ייסוד 2003
תאריך פירוק 2015
ארגון מפעיל פיב"א אירופה
מוטו We Are Basketball
מספר מתמודדים 32
שמות קודמים 2003–2005 יורופליג
2005–2008 יורוקאפ
זוכה אחרון/נה צרפתצרפת נאנטר
הכי הרבה זכיות 12 קבוצות (פעם 1)
מפעל גבוה יותר יורוליג, יורוקאפ
מפעל נמוך יותר יורוקאפ צ'לנג' (לא קיים מ-2007)
FIBA Europe.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הטורניר, שהחל בשנת 2003 תחת השם "יורופליג", שינה את שמו ב-2005 ל"יורוקאפ". בשנת 2008 הודיעו ארגוני פיב"א ויול"ב על שיתוף פעולה ביניהם. השינוי כלל החלפה של שמות הגביעים בתחרויות שהפעילו, וכך ה"יורוקאפ" הפך ל"יורוצ'לנג'" ו"גביע יול"ב" קיבל את השם "יורוקאפ".

בקיץ 2015 הוחלט כי המפעל יסגר לטובת מפעל חדש וגדול יותר בשם יורופקאפ, שיתחרה ביורוקאפ.

קבוצות ישראליות במפעל

עריכה

הישג השיא של קבוצה ישראלית במפעל הוא של הפועל תל אביב בעונת 2003/2004 שסיימה במקום השלישי, הישג זה מצטרף לזכייה של מכבי תל אביב ביורוליג, ושל הפועל ירושלים בגביע יול"ב באותה עונה.

שאר הקבוצות הישראליות שהשתתפו בתחרות הן עירוני נהריה (הישג שיא: רבע גמר בעונות 2003/2004 ו-2004/2005), הפועל גליל עליון (שלב הבתים בעונות 2004/2005 ו-2005/2006), בני השרון (שלב הבתים בעונת 2004/2005), הפועל ירושלים (שלב הבתים בעונת 2008/2009), מכבי חיפה (טופ 16 בעונת 2010/2011), ברק נתניה (טופ 16 בעונת 2010/2011), והפועל חולון (טופ 16 בעונת 2012/2013).

אלופות היורוצ'לנג'

עריכה
עונה מארחת הפיינל פור גמר מקומות שלישי ורביעי
אלופה תוצאה סגנית מקום שלישי תוצאה מקום רביעי
2003/2004 רוסיה  קאזאן, רוסיה רוסיה  אוניקס קאזאן 87–63 יוון  מארוסי ישראל  הפועל תל אביב 112–104 רוסיה  אורל גרייט
2004/2005 טורקיה  איסטנבול, טורקיה רוסיה  דינמו סנקט פטרבורג 85–74 אוקראינה  בי.סי. קייב רוסיה  חימקי מוסקבה 86–79 טורקיה  פנרבחצ'ה
2005/2006 אוקראינה  קייב, אוקראינה ספרד  חובנטוד בדאלונה 88–63 רוסיה  חימקי מוסקבה אוקראינה  בי.סי. קייב 83–81 רוסיה  דינמו סנקט פטרבורג
2006/2007 ספרד  ז'ירונה, ספרד ספרד  ז'ירונה 79–72 אוקראינה  אזובמאש מאריופול איטליה  וירטוס בולוניה 82–60 ספרד  אסטודיאנטס מדריד
2007/2008 קפריסין  לימסול, קפריסין לטביה  בארונס ריגה 63–62 בלגיה  דקסיה מונס-אנו קפריסין  א.א.ל. לימסול 79–70 אסטוניה  טרטו
2008/2009 איטליה  בולוניה, איטליה איטליה  וירטוס בולוניה 77–75 צרפת  שולה באסקט רוסיה  טריומף ליוברצי 94–82 קפריסין  א.א.ל. לימסול
2009/2010 גרמניה  גטינגן, גרמניה גרמניה  גטינגן 83–75 רוסיה  קרסניה קריליה סמרה צרפת  קוראל רואן באסקט 86–80 איטליה  סקאבוליני פזארו
2010/2011 בלגיה  אוסטנדה, בלגיה סלובניה  קרקה נובו מסטו 83–77 רוסיה  לוקומוטיב קובאן בלגיה  אוסטנדה 94–92 רוסיה  ספרטק סנקט פטרבורג
2011/2012 הונגריה  דברצן, הונגריה טורקיה  בשיקטש 91–86 צרפת  אלאן שאלון רוסיה  טריומף ליוברצי 94–87 הונגריה  סולנוקי אולאי
2012/2013 טורקיה  איזמיר, טורקיה רוסיה  קרסניה קריליה סמרה 77–76 טורקיה  פינאר קרשיאקה גרמניה  אולדנבורג 84–76 צרפת  גראבלין דנקירק
2013/2014 איטליה  בולוניה, איטליה איטליה  פלקנסטרו רג'אנה 79–65 רוסיה  טריומף ליוברצי טורקיה  גזיאנטפ בסקטבול 87–75 הונגריה  סולנוקי אולאי
2014/2015 טורקיה  טרבזון, טורקיה צרפת  נאנטר 64–63 טורקיה  טרבזונספור רומניה  אנרג'יה רובינאר 83–80 גרמניה  סקיליינרס פרנקפורט

MVP של הפיינל-פור

עריכה
עונה MVP
2003/2004 אסטוניה  מרטין מואורספ
2004/2005 ארצות הברית רוסיה  קלי מקארתי
2005/2006 ספרד  רודי פרננדס
2006/2007 ארצות הברית סלובניה  אריאל מקדונלד
2007/2008 ליטא  גיירדיוס גוסטס
2008/2009 ארצות הברית  קית' לנגפורד
2009/2010 ארצות הברית מונטנגרו  טיילור רוצ'סטי
2010/2011 בוסניה והרצגובינה  גוראן איקוניץ'
2011/2012 בריטניה  פופס מנסה-בונסו
2012/2013 ארצות הברית  צ'סטר סימונס
2013/2014 איטליה  אנדראה צ'ינצ'ריני
2014/2015 ארצות הברית  ג'מאל שולר

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה