יחזקאל לזרוב

יחזקאל לזרוב (נולד ב-8 בפברואר 1974) הוא יוצר ופרפורמר רב תחומי – במאי תיאטרון וקולנוע, שחקן, מחזאי, תסריטאי, מדבב, מעבד, מעצב תפאורה, רקדן, כוריאוגרף, אוצר, איש חינוך ומנהל אמנותי ישראלי. ביוני 2022 נבחר לכהן כראש בית הספר לאמנויות הבמה בסמינר הקיבוצים.

יחזקאל לזרוב

יחזקאל לזרוב
לידה	8 בפברואר 1974 (בן 50) תל אביב-יפו, ישראל
מדינה	ישראל
תקופת הפעילות	מ-1983
עיסוק	שחקן, במאי, מעבד, מעצב תפאורה, כוריאוגרף, אוצר, יזם ומנהל אמנותי ישראלי
מקום לימודים	תלמה ילין Seven Dials Playhouse
מספר צאצאים	3
פרסים והוקרה	פרס התיאטרון הישראלי
פרופיל ב-IMDb

לזרוב ושירי גדני בהצגה היה או לא היה, תיאטרון הקאמרי, 2007

יחזקאל לזרוב ואלונה איב בסרטה של דינה צבי ריקליס "ברקיע החמישי", 2012

יחזקאל לזרוב ואפרת בן צור, בהצגה "בשני קולות", תיאטרון גשר, 2004

ביוגרפיה

לזרוב גדל בתל אביב במשפחה יהודית מסורתית בעלת שורשים בבוכרה ובבולגריה. מגיל שמונה רקד והופיע כרקדן סטפס במחזות זמר, תוכניות טלוויזיה, ובפסטיגל 85. בצעירותו היה חבר בלהקת "נעורי גבעתיים", ולאחר שסיים את לימודיו בתיכון "תלמה ילין" היה חבר בלהקת חיל האוויר. בשנת 1993 הצטרף ל"להקת מחול בת-שבע", בה רקד במשך ארבע שנים והשתתף ביצירות אנאפאזה, פרפטום, קיר, זינה ויאג.

קריירה

בטלוויזיה

בשנת 1997 גילם את ארז בעונה הראשונה של סדרת הדרמה "פלורנטין" בבימויו של איתן פוקס, וגילם את גיל במשך שתי עונות בסדרה "אישה באפור" (1997-1999). בשנים 2000–2002 גילם את חמי עלזה בסדרה הקומית "שמש" לצד צביקה הדר וגלית גיאת, ובסרטי הטלוויזיה "שלושה כוכבים" (1997), ו"משחק האמת והשקר" (2005).

בשנת 2007 גילם את הרב אהרון ברמן בסדרת הדרמה "מרחק נגיעה" ששודרה בערוץ 2, רשת. ב-2008 גילם את יאיר פרציק בסדרה שביימו ערן קולירין ואריק רוטשטיין "חמישה גברים וחתונה", ואת גדעון בעונה השלישית של סדרת הטלוויזיה "אמא'לה". ב-2009 השתתף בסדרה של איתן ענר ורוני גרובר "שירות חדרים".

בשנת 2012 שיחק את יהונתן, חבר של אנה, בסדרה הדרמה הקומית "אננדה" ששודרה בערוץ HOT3 ובאותה שנה שיחק גם את נפתלי בסדרת הדרמה "יחפים". ב-2013 שיחק בסרט הטלוויזיה "דבר על מקום הימצאם". ב-2015 שב לשחק בסדרה "אננדה" בעונתה השנייה. מנובמבר 2015 החל להצטלם בתפקיד ראשי בסדרת מתח של yes בשם "מלאך של אמא" שעלתה ביוני 2016 ובאותה שנה הצטלם גם לסדרת הדרמה תאג"ד. ב-2021 שיחק בסדרה "פמת"א" ששודרה בכאן 11.

בשנת 2016 שיחק בשתי סדרות טלוויזיה רוסיות, האחת היא הגרסה הרוסית ל"המנטליסט" בה הוא גילם את התפקיד הראשי והשנייה היא עיבוד טלוויזיוני רוסי של סיפור חייה של מאטה הארי.

בשנת 2023 גילם את התפקיד הראשי בסדרה "אבירם כץ" ששודרה בערוץ כאן 11.

בקולנוע

לזרוב שיחק בסרטי קולנוע רבים ובהם "ללקק את התות" (אורי ברבש / 1991), "אהבה אסורה" (יוסי זומר / 1997), "שלוש אימהות" (דינה צבי-ריקליס / 2006), "החוב" (אסף ברנשטיין / 2008), "ואלס עם באשיר" (ארי פולמן / 2008), "המקלט" (רועי הורנשטיין / 2007), "ברקיע החמישי" (דינה צבי-ריקליס / 2012), "רסיסי אהבה" (ניסים נוטריקה / 2012), "העולם מצחיק" (שמי זרחין / 2012), "סוף עידן התמימות" (וידי בילו / 2013), "הגננת" (נדב לפיד / 2014), "אשת השגריר" (דינה צבי-ריקליס / 2015), "דרייבר" (יונתן אינדורסקי / 2017), "call for dream" (רן סלוין / 2018), "שפה מתה" (מיכל ברזיס ועודד בן נון / 2024).

פריצתו הגדולה לתודעת הקהל הייתה בשנת 1997, כשכיכב בסרט "אהבה אסורה" (הדיבוק), לצד איילת זורר ומשה איבגי.

ב-2012 שיחק בשלושה סרטי קולנוע ישראלים: גילם את רוני, מדריך סדנת הכתיבה, בסרט של שמי זרחין "העולם מצחיק", גילם את סמי, בעל בוגדני ומהמר כפייתי בסרט "רסיסי אהבה" של נסים נוטריקה ואת ד"ר מרקובסקי בסרטה של דינה צבי-ריקליס "ברקיע החמישי". ב-2015 שיחק בתפקיד הראשי בסרטה של וידי בילו "סוף עידן התמימות", וגילם את אמנון פולק בסרט "הגננת" של הבמאי נדב לפיד. ב-2018 שיחק בסרטו של יהונתן אינדורסקי "דרייבר", וב"קריאה לחלומות" של רן סלוין. ב-2009 כתב וביים סרט קצר בשם "לשביה" שהוצג בהצלחה בעולם.

בתיאטרון

בימוי, עיבוד ועיצוב במה

• בימוי ועיצוב במה: "אורפיאו ואאורידיצ'ה", האופרה הישראלית, 2024.
• יזם, מנהל אמנותי, מעבד ובמאי: מיצ'ה פיגה - "האדם המיותר" - עיבוד שיצר לזרוב לספרו של איוון גונצ'רוב - "אובלומוב". ההצגה עלתה בהיכל התרבות, בינואר 2022 - כמיזם תרבות רב תחומי חדש, בשיתוף יו הפקות / מיצ'ה פיגה / והיכל התרבות. ב 2023 יצאה ההצגה להצגות בפסטיבלים בקוסובו ושנחאי.
• מחזה, בימוי ועיצוב במה: "בכל שעה עגולה", תיאטרון גשר, 2021
• עיבוד, בימוי ועיצוב במה: "לוליטה ז'אן ד'ארק, תיאטרון גשר 2019
• בימוי, עיבוד, עיצוב במה ותנועה: "אבות ובנים" מאת איוון טורגנייב, תיאטרון גשר, 2018
• בימוי, עיבוד, עיצוב במה ותנועה: "תמונתו של דוריאן גריי" מאת אוסקר ויילד, 2017.
• בימוי, עריכה ועיצוב במה: "תשוקה לפנות ערב", תסריטים קצרים אילמים מאת חנוך לוין, 2016
• בימוי ועיצוב במה: "אליס" (בהשראת ספרי לואיס קרול) מאת רועי חן, תיאטרון גשר 2015
• עיבוד ובימוי ועיצוב במה: "נופל מחוץ לזמן" על פי ספרו של דויד גרוסמן, תיאטרון גשר 2014
• בימוי ועיצוב במה: "פריחת ההדרים" מאת יהושע סובול, תיאטרון תמונע, פרס הפרינג' על שפת במה. 2014
• מחזה בימוי ועיצוב במה: "איגלו", הועלתה בבכורה בפסטיבל ישראל, תורגם לפולנית, פסטיבל פראג זוכה פרס הפרינג' על בימוי 2014.
• בימוי: "סטמפניו" בימוי משותף - עדנה מזי"א, תיאטרון הקאמרי 2012.
• מחזה, בימוי ועיצוב במה: "Radio heaven" מחזה 2007, סמינר הקיבוצים
• מחזה, בימוי ועיצוב במה: "חזי" מונודרמה 2006, תיאטרון גשר.
• תסריט ובימוי: "שלג" סרט קצר, 25 דק', נתמך על ידי קרן גשר. הפקה: גרין פרודקשיין 2016
• תסריט ובימוי: "חוף ללא מציל" סרט קצר, פסטיבל מנהיים, פסטיבל חיפה 2013
• תסריט ובימוי: "לשביה" סרט קצר 2010 ,פסטיבל: מנהטן, ברצלונה, חיפה,
• Nuit Blanche' - Forum des Images’ פריז, "מנה ראשונה" 2012
• בימוי: "Greenwich, givatayim, "Gaza ווידאו ארט 2010
• בימוי וצילום: וידאו ארט - "אשתי 2010", "יום חול 2009", "שבתות 2009"

שחקן, יזם ומנהל אמנותי

לזרוב יזם, ניהל אמנותית, עיבד וביים מיזם תרבות חדש - "האדם המיותר", בשיתוף יו הפקות, מיצ'ה פיגה והיכל התרבות. משמעות המילה "מיצ'ה פיגה" בצוענית היא חצי תאנה, ושם הסוס איתו עבדה פינה באוש. זהו מיזם תרבות חדש ביוזמתו וניהולו האמנותי של לזרוב, המזמין את הקהל לחוות את עומקו של תהליך יצירה תיאטרונית ולצלול אל עולמות ההשראה, השאלות וההקשרים התרבותיים מהם נוצרת הצגה.^{[דרוש מקור]}

לזרוב משמש מנהל אמנותי ומייסד שותף בהקמת בית ספר חט"ב ותיכון לחשיבה יצירתית ויזמות "סטודיו אנקורי" בשנת 2014, וכן יזם שותף ומנהל אמנותי ב-AZA13, חלל אמנות ביפו המציג תערוכות רב-תחומיות. כן שימש מנהל אמנותי ב"בוידעם", פסטיבל אמנות במרכז ביכורי העיתים בתל אביב, ב-“Conflict in motion” תערוכת ווידאו דאנס, "אינטימדאנס" 2004 בתיאטרון תמונע. כצלם סטילס השתתף ב תערוכות קבוצתיות בגלריית הקיבוץ, בית האמנים בירושלים, גלריית טבי דרזדנר וגלריית Makor ניו-יורק.

בחנוכה 1999 שיחק במחזמר "הקוסם 2000" בתפקיד קשקש הדחליל.

בשנים 2001–2006, לאחר שכבר שיחק באופן מקצועי, נסע לזרוב לעבור סדנאות תיאטרון ב"אקטורס סנטר" שבלונדון, אנגליה. וכשחזר נכנס ללהקת השחקנים של תיאטרון גשר והשתתף במחזות: "הנפש הטובה מסצואן" (יבגני אריה - יאנג סון), "חלום ליל קיץ" (יבגני אריה - ליסנדר) ,"עיר", "כפר", "העבד", "אופרה בגרוש" (אדולף שפירו - מקי), "שושה" (יבגני אריה - פיטלזון), "בשני קולות" (יבגני אריה - דמיטרי גורוב), "עניין של סגנון" (לנה קרנדלין - ליאו), "ווריאציות לתיאטרון ותזמורת", "נישואי פיגארו" (יבגני אריה- פיגארו), "חזי" (יחזקאל לזרוב - חזי). ב-2002 זכה בפרס התיאטרון – השחקן המבטיח על תפקידו במחזה "אופרה בגרוש".

בשנים 2007–2015 שיחק בתיאטרון הקאמרי במחזות "זה הים הגדול" (דדי בראון – חנן), "היה או לא היה" (עמרי ניצן - אלכסנדר פן), "ינטל" (משה קפטן – אביגדור),"האריסטוקרטים" (עמרי ניצן – רודי), "סטמפניו" (עדנה מזי"א, יחזקאל לזרוב – סטמפניו) ו"שורת המקהלה" (צדי צרפתי – זאק).

בשנים 2001–2015 שימש וריאוגרף הבית תיאטרון גשר ותיאטרון הקאמרי. בין העבודות: "הדיבוק", "הנפש הטובה מסצואן", "סטמפניו", "סוף טוב", "יונה והנער", "ינטל", "היה או לא היה", "זה הים הגדול", "ווריאציות לתיאטרון ותזמורת", "בשני קולות", "נשואי פיגרו", "אופרה בגרוש", "העבד" ועוד. ברוב ההצגות בהן משחק לזרוב, יצר הוא גם את הכוריאוגרפיה. לזרוב זכה בשלושה פרסי התיאטרון בקטגוריית כוריאוגרף השנה.^{[דרוש מקור]}

באוגוסט 2018 הופיע בברודוויי בתפקיד טוביה החולב במחזמר "כנר על הגג". הוא הצטרף למסע הופעות של המחזמר בעשרות ערים ברחבי ארצות הברית וסיים את המסע ב-2022 אחרי יותר מ-600 הצגות.

בשנת 2024 גילם את מייקל במחזה "שישיה שיעורי ריקוד בשישה שבועות" בתיאטרון הבימה.

דיבוב

ב-2005 דיבב את הלורד וולדמורט בסרטי הארי פוטר (החל מהסרט הרביעי, "הארי פוטר וגביע האש" במקום מיכה מורים שדיבב אותו בסרט הראשון). ב-2006 דיבב את רודי בסרט "חיים בזרם", את פילמור בסרט "מכוניות" (חוץ ממכוניות 2 שדובב בשנת 2011) ואת אוטיס בסרט "בלאגן בחווה". ב-2007 דיבב את לינגוויני בסרט "רטטוי", את קן בסרט "כוורת בסרט" ואת קפטן הוק בסרט השני והשלישי של "שרק". ב-2008 דיבב את כרמי כנען בסרטו של ארי פולמן "ואלס עם באשיר", ואת הבמאי בסרט "בולט". ב-2009 דיבב את פלינט לוקווד בסרט "גשם של פלאפל" וב-2010 דיבב שלוש דמויות ראשיות במגה-מוח ועוד. בשנת 2013 שב לדובב את פלינט בסרט "גשם של פלאפל 2".

חיים אישיים

לזרוב נשוי ואב לשלוש בנות.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יחזקאל לזרוב בוויקישיתוף

• יחזקאל לזרוב, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
• יחזקאל לזרוב, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• יחזקאל לזרוב, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
• יחזקאל לזרוב, באתר ספר הקולנוע הישראלי
• יחזקאל לזרוב, באתר AllMovie (באנגלית)
• יחזקאל לזרוב, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
• יחזקאל לזרוב, בארכיון הבימה
• יחזקאל לזרוב, בארכיון תיאטרון גשר
• לילך דקל-אבנרי, יחזקאל לזרוב מעריך יותר את המערכת - שיחה, באתר הבמה, 12 בפברואר 2006
• מאיה נסטלבאום, ‏שומר הזיכרון, באתר גלובס, 3 במאי 2009
• שי הרלב, עכבר העיר, הרס עצמי ואלוהים: 10 שאלות ליחזקאל לזרוב, באתר הארץ, 1 באפריל 2012
• טל פרי, ‏יחזקאל לזרוב בתפקידו הראשי כבמאי, באתר גלובס, 2 במאי 2012
• חגית גינזבורג‏, יחזקאל לזרוב: "התעשייה שלנו הידרדרה לשטחיות בלתי נלאית", באתר וואלה, 16 במאי 2012
• נירית אנדרמן, לגעת ברקיע עם יחזקאל לזרוב, באתר הארץ, 10 באוקטובר 2012
• ענת מוניץ, ריאיון: יחזקאל לזרוב לא זקוק לשקט כדי ליצור, באתר "הבמה", 8 בספטמבר 2013
• מאיה מזרחי, יחזקאל לזרוב – לפענח את הדנ"א, באתר אפוק טיימס, 25 ספטמבר, 2012
• ליאה לוין, עכבר העיר, יחזקאל לזרוב: "30 שנה נלחמתי נגד המערכת. בגיל 40 ניצחתי", באתר הארץ, 23 בינואר 2015
• שגיא בן נון‏, מרוסיה באהבה אסורה: יחזקאל לזרוב בדרך לכוכבות ברוסיה – בלי לדעת מילה ברוסית, באתר וואלה, 2 בפברואר 2017
• ורד רמון ריבלין, ‏"כולנו בתרדמת - וצריכים לצאת בהשבתה מול השלטון", באתר גלובס, 10 ביולי 2017