יחסי איראן – כורדיסטן העיראקית
| יחסי איראן – כורדיסטן העיראקית | |
|---|---|
|
|
| איראן | כורדיסטן העיראקית |
| משטר | |
| רפובליקה איסלאמית | דמוקרטיה פרלמנטרית |
| שגרירים | |
| נאצים דבח | |
| שטח (בקמ"ר) | |
| 1,648,195 | 46,861 |
| אוכלוסייה | |
| 86,403,374 | 6,171,083 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 231,548 | |
יחסי איראן-כורדיסטן העיראקית הם היחסים הבילטרליים שבין איראן לכורדיסטן העיראקית. שתי המדינות מחזיקות בנציגויות אחת בשנייה, והיחסים ביניהן מורכבים, בעקבות החשש האיראני מפני הבדלנים של כורדיסטן האיראנית.
נציגויות
עריכהאיראן מחזיקה בשתי נציגויות בכורדיסטן העיראקית: הקונסוליה בארביל והקונסוליה בסולימאניה, הכפופות לשגרירות איראן בבגדאד. כורדיסטן העיראקית מחזיקה מצידה בנציגות בטהראן.
היסטוריה
עריכההיחסים בין איראן לכורדיסטן העיראקית החלו בימי השאה מוחמד רזא שאה פהלווי ב-1962[1], וממשלת איראן נעשית לפטרון העיקרי של הכוחות הכורדים במאבקם נגד הממשלה העיראקית החל מ-1971, לאחר קריסת מתווה האוטונומיה[2], ואף גייסה את תמיכת בעלת בריתה, ארצות הברית, במורדים. אך עם חתימת הסכם אלג'יר ב-1975, שהסדיר את היחסים בין איראן לעיראק, משך השאה את תמיכתו במורדים, שנאלצו להיכנע לממשלת עיראק[2].
במהלך מלחמת איראן–עיראק חזרה איראן לתמוך בכורדים, אך הדבר לא הניב פירות בולטים.
במהלך מלחמת האזרחים הכורדית, שפרצה ב-1994 לאחר הקמתה דה-פקטו של כורדיסטן העיראקית ב-1991, תמכה איראן באיחוד הפטריוטי של כורדיסטן, שנלחמה במפלגה הדמוקרטית הכורדיסטנית, שלמעשה התבססה כמפלגת השלטון של כורדיסטן העיראקית.
סכסוכים
עריכהמשבר המים
עריכהב-2015 פרץ סכסוך דיפלומטי בין המדינות, בעקבות שאיבה איראנית מימי הזב הקטן, הנובע באיראן וזורם לכורדיסטן העיראקית[3], שגרמה למניעת אספקת מים לסולימאניה וירידת מפלס אגם דוכאן ב-70 אחוזים[4]. שר החקלאות ומשאבי המים של כורדיסטן העיראקית, עבדולסאטאר מג'יד, איים כי אם איראן לא תספק את מי האזור, כורדיסטן העיראקית לא תספק מים לעיראק[5]. לאחר הודעה זו אמרו מנהיגי כורדיסטן האיראנית כי לאחר שיקום הסדה קולסה, הבנויה על הזב הקטן, הם ישחררו את מי הנהר[6]. כמו כן, הוסיפו מנהיגי איראן כי מי הזאיה הקטנים אינם מגיעים כמו קודם. לאחר תקרית זו סגרה ממשלת איראן גם את מי נהר האלווונד, אך הדבר קורה כדבר שבשגרה במקומות מסוימים מאז 2003. בעיית המחסור במים גוברת באזור פישדר[7].
העימותים בגבול איראן-כורדיסטן העיראקית (2016)
עריכהבין אפריל ויוני 2016 אירעו מספר תקריות גבול בגבול איראן–כורדיסטן העיראקית, כשכוחות מפלגות כורדיות-איראניות שונות, בהם מפלגת החופש של כורדיסטן (PAK), המפלגה הדמוקרטית הכורדית של איראן ומפלגת החיים החופשיים של כורדיסטן תוקפות את כוחות הצבא האיראני משטחי כורדיסטן העיראקית, ובכוחות האיראניים מצידם תקפו בארטיליה את העמקים קונר וקיפאריסטן בכורדיסטן העיראקית[8].
בעקבות משאל העם
עריכהכורדיסטן העיראקית ערכה ב-2017 משאל עם לעצמאות, שנתקל בהתנגדות גדולה של ממשלות עיראק, איראן וטורקיה, וגרם למשבר בין ממשלות עיראק ואיראן לכורדיסטן העיראקית. לקראת משאל העם ביקר בטהראן הפוליטיקאי הכורדי ונשיא עיראק לשעבר ג'לאל טאלבאני, בהזמנה רשמית מממשל האיראני[9][10][11].
ב-15 ביולי 2017, משלחת של דיפלומטים איראנים המוצבים בעיראק ביקרו בכורדיסטן העיראקית ונפגשו עם ראש הממשלה נצ'ירוואן בארזאני[12][13].
בנוסף לביקורו של ג'לאל טאלבאני באיראן, איראן הזמינה משלחת נוספת מטעם האיחוד הפטריוטי של כורדיסטן, לדון ביחסים שבין איראן לכורדיסטן העיראית, ובעיקר במשאל העם על עצמאות כורדיסטן העיראקית[14]. המשלחת נפגשה בטהראן עם נציג המנהיג העליון האיראני ומזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן, עלי שמח'אני. בפגישה זו אמר שמח'אני שמשאל העם יגרום לבידוד הכורדים באזור ותגרום תוצאות רעות לכורדים[15]. מולה בחטיאר, חברת המשלחת, אמרה במסיבת עיתונאים על ביקור המשלחת כי "באיראן, מהמנהיג ועד משרד החוץ, עמדתם היא נגד משאל העם ועצמאותה של כורדיסטן. הם אמרו מה שהם אמרו ואנחנו אמרנו את שלנו. הם דחו את משאל העם ואנחנו הגנו עליה"[16].
לאחר משאל העם על עצמאות כורדיסטן העיראקית, הגבירה ממשלת איראן את מאבקה נגד כורדיסטן העיראקית. נציגי איראן, עיראק וטורקיה נפגשו בשולי העצרת הכללית של האו"ם בניו יורק וקבלו כמה החלטות משותפות נגד כורדיסטן העיראקית[17]. עלי שמח'אני, מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן, אמר כי הוא אינו מכיר בתוצאת משאל העם[18]. שר ההגנה האיראני, אמיר חתאמי, אמר כי המשאל אינו מקובל, ויש לפתור את הבעיות באמצעות הידברות[19].
הגבול של כורדיסטן העיראקית עם איראן נסגר בידי איראן לאחר משאל העם, במטרה להטיל מצור על כורדיסטן העיראקית[20].
במרץ 2022 תקפה איראן בטילים בליסטיים ומל"טים מספר יעדים בארביל, ונטען שמדובר במתקנים צבאיים אמריקאים, בקונסוליה האמריקאית בארביל, או במתקנים של המוסד הישראלי[21][22][23].
הערות שוליים
עריכה- ^ Türki Korkunun Antomisi, Irak Kürdistanı ve Etkileri, Zeyne Abidin Yaprak, Weşanên Doz 2005, r:109
- ^ 1 2 Karsh, Efraim (25 באפריל 2002). The Iran–Iraq War: 1980–1988. Osprey Publishing. pp. 1–8, 12–16, 19–82. ISBN 978-1-84176-371-2.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Îran ava vexwarinê ya navçeyeke Başûrê Kurdistanê birî, www.rudaw.net (בכורדית כורמנג׳ית)
- ^ Qeyraneke mezin di rê de ye: Îranê pêşiya avê girt, www.rudaw.net (בכורדית כורמנג׳ית)
- ^ Herêma Kurdistanê: Em neçar in avê li ser Iraqê qut bikin, www.rudaw.net (בכורדית כורמנג׳ית)
- ^ Iran to restore water flow to Kurdistan Region, says official, www.rudaw.net (באנגלית)
- ^ Girtina pêşiya ava Zêya Piçûk dibe sedema pirsgirêkên mezin, www.rudaw.net (בכורדית כורמנג׳ית)
- ^ Îran axa Başûrê Kurdistanê topbaran dike!, www.rudaw.net (בכורדית כורמנג׳ית)
- ^ Serok Mam Celal dê serdana Îranê bike, www.pukmedia.com (בכורדית כורמנג׳ית)
- ^ basnews
- ^ Hevditinen-Serok-Mam-Celal-li-irane-didominarabic
- ^ ממשלת כורדיסטן העיראקית
- ^ חדשות
- ^ YNK: Referandum armanca sereke ya serdana me bo Îranê ye, www.rudaw.net (בכורדית כורמנג׳ית)
- ^ 6207, Şemhani: Irak Kürdistan’ında halkoylaması Kürtlere baskıların artmasına sebep olur, IRNA Türkçe, 2017-07-17 (בטורקית)
- ^ Mela Bextiyar: Îranê giştpirsî red kir û me jî biryara xwe parast, www.rudaw.net (בכורדית כורמנג׳ית)
- ^ ministry of foreign affairs, web.archive.org, 2017-10-28
- ^ Kopîkirina arşîvê, אורכב מ-המקור ב-2017-10-05, נבדק ב-2017-09-27
- ^ Kopîkirina arşîvê, web.archive.org
- ^ "Turkey-KRG relations one year after Kurdish independence vote". Ahval (באנגלית). נבדק ב-2020-11-13.
- ^ מתקפה נגד אנשי מוסד בארביל? הכורדים חושפים את האמת
- ^ חים שמואלי, העיתונאי הישראלי קיבל מסר מאיראן: "אתה טועה", באתר בחדרי חדרים
- ^ מתקפת טילים בליסטיים מאיראן על הקונסוליה האמריקנית