יחסי ארצות הברית – רומניה

יחסי ארצות הברית – רומניה
ארצות הברית	רומניה
שטח (בקילומטר רבוע)
9,833,517	238,391
אוכלוסייה
346,048,636	18,979,153
תמ"ג (במיליוני דולרים)
27,360,935	351,003
תמ"ג לנפש (בדולרים)
79,067	18,494
משטר
רפובליקה נשיאותית	רפובליקה

יחסי ארצות הברית – רומניה, הם היחסים הדו-צדדיים בין שתי המדינות. כיום שתי המדינות חברות בנאט"ו, ושתי המדינות פועלות יחד כדי לבנות דמוקרטיה, להילחם בטרור ולקדם ביטחון ויציבות אזוריים.

היסטוריה

היחסים בין המדינות כוננו בשנת 1880, ויוג'ין סקיילר היה הנציג הדיפלומטי הראשון בבוקרשט. במהלך מלחמת העולם הראשונה היו שתי המדינות בעלות ברית, כחלק ממדינות ההסכמה, וארצות הברית אף תמכה ביצירת רומניה הגדולה בשלום ורסאי לאחר המלחמה. במהלך מלחמת העולם השנייה תמכה רומניה בגרמניה הנאצית, וב-12 בדצמבר 1941 אף הכריזה מלחמה על ארצות הברית (לבקשת גרמניה, שהכריזה מלחמה על ארצות הברית יום לפני כן). לקראת סוף המלחמה נערכה ברומניה הפיכת 23 באוגוסט 1944, וכתוצאה ממנה עברה רומניה למחנה בעלות הברית, ואף סייעה בהבסת הכוחות הגרמניים במזרח אירופה.

במהלך שנות ה-60 השתפרו היחסים הבילטראליים בין המדינות, בעקבות חתימת הסכם על הסדר חלקי של תביעות רכוש אמריקאיות. בהמשך התקיימו חילופי תרבות, מדע וחינוך, ובשנת 1964 שודרגו הנציגויות הדיפלומטיות בשתי המדינות למעמד שגרירויות.

מכיוון שהמזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית, ניקולאה צ'אושסקו, הרחיק את רומניה ממדיניות החוץ הסובייטית, ואף המשיך את היחסים הדיפלומטיים עם ישראל וגינה את ההתערבות הסובייטית בשנת 1968 בצ'כוסלובקיה, ביקר הנשיא ריצ'רד ניקסון בביקור רשמי ברומניה באוגוסט 1969. על אף ההבדלים הפוליטיים, נמשכו המגעים הבכירים בין מנהיגי ארצות הברית ורומניה לאורך שנות ה-70, והגיעו לשיאם בביקורם הרשמי של ניקולאה ואלנה צ'אושסקו בוושינגטון די. סי..

בשנת 1972 נחתמה ועידה קונסולארית להגנת האזרחים ורכושם בשתי המדינות, וכמו כן קיבלה רומניה מעמד של חברה להשקעות פרטיות בחו"ל (OPIC), וכתוצאה מכך הפכה לזכאית למימון בנקאי בעסקי היצוא והיבוא של ארצות הברית.

הסכם סחר שנחתם באפריל 1975 נתן לרומניה מעמד מועדף לפי סעיף 402 לחוק הרפורמה המסחרית משנת 1974 (תיקון ג'קסון-ואניק שהטיל מגבלות על קביעת קשרי סחר מיוחדים עם מדינות המגבילות הגירת אזרחים), לאחר שרומניה ביצעה התקדמות לקראת חופש ההגירה.

באמצע שנות ה-80 בעקבות ביקורת על ההידרדרות בזכויות האדם של רומניה, בעיקר בנוגע להתעללות במיעוטים דתיים ואתניים, גרמה לקונגרס לבטל את המעמד המועדף של רומניה, וצ'אושסקו גינה זאת כהתערבות בענייניה הפנימיים של רומניה.

לאחר המהפכה הרומנית של 1989, הביעה ממשלת ארצות הברית דאגה מכך שמפלגות האופוזיציה ניצבו בפני יחס מפלה בבחירות במאי 1990, כאשר חזית ההצלה הלאומית זכתה בניצחון גורף. בשל ההתקדמות האיטית של הרפורמות הפוליטיות והכלכליות, ובעקבות אירועי דיכוי הכורים את ההפגנות בכיכר האוניברסיטה ביוני 1990, הצטננו בחדות הקשרים עם רומניה. בשל רצונה לשפר את היחסים עם ארצות הברית ואירופה, ואכזבתה מן התוצאות הקלושות של אסטרטגיית הרפורמות הכלכליות ההדרגתיות שלה, ממשלת סטוליאן התחייבה על כמה רפורמות כלכליות, ואף ערכה בחירות חופשיות והוגנות בבחירות לפרלמנט ולנשיאות בספטמבר 1992. בנובמבר 1993 החזיר הקונגרס את המעמד המועדף של רומניה, בשל ההתקדמות בהנהגת רפורמות פוליטיות וכלכליות, ובשנת 1996 האריך הקונגרס האמריקני את תוקף המעמד לרומניה.

ככל שמדיניותה של רומניה הפכה פרו-מערבית חד-משמעית, ארצות הברית העמיקה את היחסים עמה, והנשיא ביל קלינטון ביקר בבוקרשט בשנת 1997. שתי המדינות יזמו שיתוף פעולה על מטרות משותפות, כולל פיתוח כלכלי ופוליטי, רפורמות ביטחוניות ואיומים שונים (כגון פשע מעבר לגבול ואי-הפצה של סמים).

בעקבות האירועים הטרגיים של ה-11 בספטמבר 2001, רומניה תמכה באופן מלא בארצות הברית במלחמה בטרור. רומניה הייתה חלק מהקואליציה שהשתתפה בפלישה לעיראק בשנת 2003. רומניה הוזמנה להצטרף לנאט"ו בנובמבר 2002, והצטרפה רשמית לנאט"ו ב-29 במרץ 2004. בנובמבר 2002 ביקר נשיא ארצות הברית ג'ורג' ווקר בוש בבוקרשט, ובהזדמנות זו הוא בירך את העם הרומני על בניית מוסדות דמוקרטיים וכלכלת שוק בעקבות נפילת הקומוניזם. חיילים רומנים עדיין משרתים לצד הכוחות האמריקנים באפגניסטן, והיו בין האחרונים לסגת מעיראק.

במרץ 2005 נשיא רומניה טראיאן בססקו ביקר באופן רשמי בוושינגטון, ונפגש עם נשיא ארצות הברית ג'ורג' ווקר בוש, מזכירת המדינה קונדוליזה רייס, שר ההגנה דונלד רמספלד, ועוד בכירים אמריקאים. בדצמבר 2005 ביקרה קונדוליזה רייס בבוקרשט, כדי להיפגש עם הנשיא באסקו ולחתום על הסכם לשיתוף פעולה ביטחוני דו-צדדי, שיאפשר שימוש משותף במתקנים צבאיים רומניים על ידי כוחות אמריקנים.

רומניה השלימה רשמית את משימתה בעיראק ב-4 ביוני 2009 וב-23 ביולי עזבו את עיראק החיילים הרומנים האחרונים. שלושה חיילים רומנים נהרגו במהלך שליחותם, ולפחות שמונה נפצעו. באוקטובר 2013 איפשרה ממשלת רומניה לצבא ארצות הברית להשתמש בבסיס רומני, כסיוע לנסיגת הכוחות האמריקאים מאפגניסטן. שגריר ארצות הברית ברומניה בשנים 2012-2009, מארק גיטנשטיין, ביקר במהלך כהונתו חיילים רומנים ואמריקאים שהוצבו במלחמת אפגניסטן.

יחסים דיפלומטיים

ארצות הברית מחזיקה ברומניה שגרירות בבוקרשט. מאידך, רומניה מחזיקה בארצות הברית שגרירות בוושינגטון די. סי. ו-21 קונסוליות באטלנטה, בוסטון, קייפ קורל, שיקגו, קליבלנד, דאלאס, דטרויט, יוסטון, אינדיאנפוליס, לאס וגאס, לוס אנג'לס, מיאמי, מיניאפוליס, ניו יורק, אוקלהומה סיטי, פילדלפיה, פיניקס, פורטלנד, סקרמנטו, סולט לייק סיטי וסן פרנסיסקו.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יחסי ארצות הברית – רומניה בוויקישיתוף