יחסי ישראל–רומניה
| יחסי ישראל–רומניה | |
|---|---|
|
|
| |
| ישראל | רומניה |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 22,072 | 238,391 |
| אוכלוסייה | |
| 10,009,800 | 18,979,153 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 509,901 | 351,003 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 50,940 | 18,494 |
| משטר | |
| דמוקרטיה פרלמנטרית | רפובליקה |
בין מדינת ישראל ורומניה מתקיימים יחסים דיפלומטיים מלאים החל משנת 1948. לישראל יש שגרירות רשמית בבוקרשט, ואילו לרומניה שגרירות רשמית בתל אביב, וקונסוליה כללית בחיפה, וכן שתי קונסוליות כבוד – בירושלים ובתל אביב.
.jpg)
.jpg)
.jpg)
יחסים מדיניים
עריכההיחסים בין שתי המדינות החלו לראשונה במהלך שנת 1947, בשעה שרומניה, אשר השתייכה לגוש הקומוניסטי בהנהגת ברית המועצות, תמכה בתוכנית החלוקה ובהקמתה של מדינת ישראל. עם זאת, הקרע בין ישראל לברית המועצות, אשר התרחב בעקבות הפיגוע בצירות הסובייטית בשנת 1953, השליך במידה מסוימת גם על יחסי רומניה וישראל, כאשר רומניה ביקשה להימנע מנקיטת צעדים הנוגדים במפורש את מדיניותה של פטרוניתה העיקרית ומעצמת העל. בתחילת 1959 הקלה ממשלת רומניה על יציאת היהודים, ורבבות מיהודי רומניה עלו לישראל[1].
החל ממרץ 1965, לאחר עליית ניקולאה צ'אושסקו לשלטון, התחממו היחסים בין המדינות, ורומניה נמנעה בעצרת האו"ם בשורה של הצבעות אנטי-ישראליות. אחרי מלחמת ששת הימים, כאשר כל המדינות הקומוניסטית במזרח אירופה ניתקו את יחסיהן עם ישראל, רומניה של נשארה המדינה הקומוניסטית היחידה שקיימה יחסים דיפלומטיים מלאים, פומביים ונמשכים עם ישראל[2]. בשנת 1969 העלתה רומניה את היחסים הדיפלומטיים עם ישראל לרמת שגרירויות. השגריר הישראלי הראשון, רפאל בנשלום, החליף אז את הציר אליעזר דורון. רומניה מינתה את ולריו ג'ורג'סקו לשגרירה הראשון בתל אביב. גם הסחר גדל משנה לשנה ורומניה אף העבירה נפט ליצוא למזרח דרך קו צינור אילת-אשקלון. במהלך כהונתו של צ'אושסקו כשליט רומניה, בין השנים 1965–1989, התקיימו מגעים שוטפים בין נציגי המשטר הקומוניסטי הרומני לבין נציגים בכירים ישראלים, וזאת בנושאים שונים לרבות תיירות, מסחר, וחקלאות. החל משנת 1972 כל ראשי הממשלה ושרי החוץ הישראלים ביקרו ברומניה. הראשונה הייתה גולדה מאיר[2].
בספטמבר 1974 ביקר בישראל שר החוץ של רומניה, גאורגי מקוביסקו (אנ'). הוא נפגש עם ראש הממשלה, סייר ב"יד ושם", ביקר את שר החוץ יגאל אלון בגנוסר ובדירת השרד שלו בירושלים העתיקה, וסיים את ביקורו באילת.
בסוף מאי 1975 ביקר אלון ברומניה, שם שיבח בנאומו את "מדיניות החוץ העצמאית" שלה, נפגש עם היהודים המקומיים בבית הכנסת המרכזי של בוקרשט, נפגש לשיחה ארוכה עם צ'אושסקו ואף צפה עמו במשחק כדורגל[3].
יחסיה הדיפלומטיים של רומניה עם מדינת ישראל נמשכו גם בשנות ה-80, וזאת חרף קשריה ההדוקים עם חלק ממדינות ערב[4]. בשנת 1984, לאור העלייה בהיקף התיירות בין שתי המדינות, שר התיירות הרומני ביקר בישראל. מאוחר יותר, בינואר 1988, הגיע לביקור בישראל גם שר החוץ הרומני, ובעקבותיו באוקטובר אותה שנה הגיע לישראל שר המסחר הרומני. עם זאת, צ'אושסקו עצמו נמנע מביקור מישראל, וזאת בטענה כי ביקור שכזה לא יתאפשר עד ליישוב הסופי של הסכסוך הישראלי-פלסטיני.
בעקבות סופה של המלחמה הקרה, התחממו היחסים שבין שתי המדינות, בד בבד עם עלייה משמעותית בהיקף הסחר ההדדי ותיירות החוץ. הדבר התבטא בביקור הנשיא הרומני יון איליאסקו בישראל בשנת 1991[5]. במהלך שנות ה-90 כ-35 אלף פועלי בנין מרומניה הגיעו מדי שנה לעבוד בישראל במסגרת הסדר למתן רישיונות עבודה[6].
ביולי 2001 ראש ממשלת רומניה, אדריאן נסטאסה, הגיע לישראל בראש משלחת שכללה את: שר החוץ, שר התעשייה והמשאבים, שר החקלאות, שר התקשורת, שר ההפרטה, שר העבודה, וכן סגן נשיא הפרלמנט הרומני. במסגרת הביקור נפגש עם ראש הממשלה, אריאל שרון, והיה אורחו בטקס הפתיחה של המכביה השש-עשרה. כמו כן נפגש נסטאסה עם שר החוץ, שמעון פרס, נשיא המדינה, משה קצב, יו"ר הכנסת, אברהם בורג, ראש עיריית ירושלים, אהוד אולמרט ועם בכירי המשק הישראלי במסגרת סמינר כלכלי משותף[7].
בשנת 2010, נשיא מדינת ישראל שמעון פרס קיים ביקור רשמי ברומניה, ונפגש עם מספר מנהיגים ופוליטיקאים רומנים, ביניהם נשיא רומניה טראיאן בססקו, מנהיג הסנאט הרומני ויו"ר הבית התחתון הרומני. במסגרת הביקור התקיימו דיונים לגבי שיתוף פעולה אפשרי בנושאי ביטחון, טכנולוגיה, חינוך, עסקים ותיירות[8]. באותה השנה ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו קיים אף הוא ביקור רשמי ברומניה, ובשנת 2011 התקיימה ישיבה משותפת בירושלים בהשתתפות שרים משתי המדינות. בתקופה זו הבהירה ממשלת רומניה, כי היא מגדירה עצמה כאחת מידידותיה הקרובות של מדינת ישראל, ותומכת בעקביות בשדרוג מעמדה של ישראל במגעיה למול האיחוד האירופי. כמו כן הכריזה ממשלת רומניה כי היא מכירה באחריותה לשואת יהודי רומניה, ופועלת בהתמדה להנצחת זיכרון השואה בקרב אזרחיה[9].
ב-24 במרץ 2019, במהלך ועידת איפא"ק המתקיימת בוושינגטון הודיעה ראש ממשלת רומניה ויוריקה דנצ'ילה על העברת השגרירות לירושלים[10].
אחרי מתקפת הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר, היה נשיא הפרלמנט הרומני בין המנהגים הזרים הראשונים שביקרו בישראל, ואף הודיע: שיציג את סרטון הזוועות בפני שני בתי הנבחרים של רומניה[11].
ב-19 במרץ 2024, העביר הפרלמנט הרומני חוק לפיו רומניה תציין יום לאומי לידידות ולסולידריות עם ישראל בכל שנה ב-14 במאי, תאריך יום העצמאות של ישראל. החוק עבר ברוב מוחץ של 241 תומכים מול שלושה מתנגדים בלבד. ב-15 במאי באותה השנה 102 מתוך 103 חברי הסנאט הרומני שנכחו בבית הנבחרים הצביעו בעד חוק זה[12].
יחסים ביטחוניים
עריכהבשנת 1987 חתמה לראשונה התעשייה האווירית לישראל על הסכם עם ממשלת רומניה לשיתוף פעולה בשיפוץ והשבחת מטוסים, כחלק מעסקת גומלין בה הותר יבוא של רכבי דלתא תוצרת רומניה לישראל[13]. בהמשך התנהל גם משא ומתן על הקמת מרכז תחזוקה למטוסים במדינה[14]. בנוסף התנהלו מגעים על פרויקט לשדרוג טנקים של צבא היבשה של רומניה[15]. במאי 1993 חתמה לבסוף אלביט על עסקה עם חברת איירוסטאר הרומנית לשדרוג מטוסי מיג-21 של חיל האוויר הרומני, בשיתוף עם התעשייה האווירית כקבלן משנה[16]. בסלון האווירי בפריז ביוני 1993 הוצג בביתן הישראלי מיג-21 של השותפות בפרויקט שעבר השבחה[17]. עד שנת 2000 הושבחו 90 מטוסים תמורת 300 מיליון דולר, והוחלט על השבחת עוד 4 מטוסים מגרסת האימונים של המיג[18].
בשנת 1997 זכתה חברת רפאל - מערכות לחימה מתקדמות מישראל בחוזה להשבחת נגמ"שים עבור צבא רומניה, בשיתוף הזרוע התעשייתית של צבא רומניה וחברת הטכנולוגיה השווייצרית ארליקון קונטראווס. תוכנית ההשבחה הייתה מבוססת על חבילת חימוש לנגמ"שים מפיתוח רפא"ל, המכונה "25-OWS"[19]. בשנת 2001 סיפקה חברת אלישרא מערכות לשליטה ובקרה ולוחמה אלקטרונית לצבא היבשה של רומניה[20].
בספטמבר 2002 דווח כי במשך עשור רכשה רומניה בישראל מערכות נשק וחתמה על עסקות להשבחת מטוסי קרב ומסוקים בהיקף של יותר ממיליארד דולר. תמורת העסקות התחייבה ישראל לבצע ברומניה קניות גומלין בהיקף שווה[21].
בספטמבר 2003 נחתם הסכם שיתוף פעולה בין חילות האוויר של ישראל ושל רומניה בין מפקד החיל, אלוף דני חלוץ, ובין מפקד חיל האוויר הרומני מייג'ור גנרל גאורגה קטרינה (Gheorghe Catrina)[22]. ב-18 ביולי 2010 נפתח אימון משותף של חיל האוויר הישראלי עם חיל האוויר הרומני, תרגיל "שמיים כחולים" 2010, במסגרתו השתתפו מסוקי יסעור מטייסת דורסי הלילה. במהלך האימון אירע אסון התרסקות היסעור ברומניה[23].
במאי 2011 חתמה אלביט מערכות על חוזה להשבחת מטוסי הלוקהיד C-130 הרקולס של חיל האוויר הרומני[24]. בדצמבר 2020 זכתה גם בחוזה לשדרוג מטוסי האימון של החיל[25]. בנובמבר 2023 הודיעה אלביט על הקמת מרכז ייצור לתותחי ATMOS ברומניה[26].
היחסים הכלכליים
עריכהלשכת מסחר רומניה-ארץ ישראל החלה לפעול בשנות ה-30 של המאה ה-20 ועסקה בכינון הסכם מסחרי שנתי עם ממשלת רומניה[27]. במהלך מלחמת העולם השנייה פסק המסחר עם רומניה אך הוא חודש אחריה[28].
באפריל 1967 ממשלות ישראל ורומניה חתמו על הסכם לשיתוף כלכלי סכני ומדעי וכן על הסכם מסחרי. בצד הישראלי חתם על ההסכם שר האוצר פנחס ספיר[29].
בשנת 1998 החלו שיחות עם רומניה על כינון הסכם סחר חופשי בין המדינות[30] ההסכם נחתם ואושרר בתחילת 2001[31]. ביולי 2001 נשיא איגוד לשכות המסחר, דן גילרמן, ונשיא לשכת המסחר והתעשייה של רומניה, ג'ורג קוג'וקר, חתמו על הסכם להקמת מועצת עסקים משותפת ישראל-רומניה[32]. בשנת 1999 נכנסה לתוקף גם אמנה למניעת כפל מס בין שתי המדינות[33].
בפברואר 2005 ישראל ורומניה חתמו על הסכם סחר משודרג, במטרה לאפשר לחברות משתי המדינות לייצא במשותף תוצרת לאיחוד האירופי, תוך קבלת פטור ממכס וכהכנה לקראת הצטרפות רומניה לאיחוד בינואר 2007[34].
נכון לשנת 2010, למעלה מ-5,800 חברות ישראליות פועלות ברומניה, והיקף הסחר השנתי שבין שתי המדינות נאמד על סך של כ-3 מיליארד דולר[9]. מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה מפעיל נספחות כלכלית בבוקרשט במטרה לסייע לחברות ישראליות לפעול בשוק הרומני.
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ ישראל 50 בעמוד על שנת 1959
- ^ 1 2 איתי מק, היחסים הטובים של ישראל עם המשטר האנטישמי של צ'אושסקו, באתר "שיחה מקומית", 1 בדצמבר 2019
- ^ אודי מנור, יגאל אלון – ביוגרפיה פוליטית, עמ' 374–376.
- ^ יחסי ישראל - רומניה בשלהי עידן צ`אושסקו, באתר הוצאת מאגנס
- ^ נשיא רומניה אילייסקו מגיע הבוקר לביקור בישראל, חדשות, 2 בספטמבר 1991
- ^ משה ליכטמן, "בצד הרומני נהיה נוקשים מאוד", באתר גלובס, 25 באוגוסט 1997
- ^ ניצן הורוביץ, עתי"ם, ראש ממשלת רומניה בישראל; ידון בפיקוח על חברות כוח האדם, באתר הארץ, 15 ביולי 2001
- ^ Israeli president hails partnership with Romania
- ^ 1 2 טל שלו, מחזקים קשר: ישיבת ממשלה משותפת לישראל ורומניה, באתר וואלה, 24 בנובמבר 2011
- ^ איתמר אייכנר, רומניה הודיעה שוב: נעביר את השגרירות לירושלים, באתר ynet, 24 במרץ 2019
אמיר תיבון, ראשת ממשלת רומניה שבה והבטיחה בוועידת איפא"ק: נעביר את השגרירות בישראל לירושלים, באתר הארץ, 24 במרץ 2019 - ^ יוני גבאי, נשיא הפרלמנט הרומני הכריז שיקרין את סרטון הזוועות בפני שני בתי הנבחרים בארצו, באתר כיכר השבת, 15 בנובמבר 2023
- ^ דקלה אהרן שפרן, חיבוק רומני: רומניה תציין יום לאומי לידידות ולסולידריות עם ישראל, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 20 במרץ 2024
- ^ צחי נגה, תע"א תחתום עם הרומנים עיסקה לשיפוץ מטוסיהם, חדשות, 18 בנובמבר 1987
- ^ דן ארקין, מיליארד דזלר, מעריב, 30 באפריל 1991
- ^ אלכס פישמן, סחר נשק הרומני מגיע עם כיס מלא, חדשות, 20 בינואר 1993
- ^ שרון שדה, חב' אלביט: זכינו במכרז להשבחת מיגים לרומניה, חדשות, 24 במאי 1993
- ^ שרון שדה, תע"א ואלביט מציעות חבילות השבחה למיג 21 בשיתוף עם התעשיה האווירית הרומנית "איירוסטאר", חדשות, 15 ביוני 1993
- ^ דרור מרום, אלביט מערכות תשביח עוד 4 מטוסי מיג-21 של רומניה, באתר גלובס, 26 בנובמבר 2000
- ^ דרור מרום, רפא"ל תשביח נגמ"שים עבור צבא רומניה, באתר גלובס, 10 ביולי 1997
- ^ מאת דרור מרום, מכירות אלישרא השנה: 300 מיליון דולר; נמוכות ב-14% מהצפי - עקב שריפה, באתר גלובס, 22 בנובמבר 2001
- ^ רומניה וישראל יקימו חברה למימון הרכש הביטחוני בארץ, באתר הארץ, 26 בספטמבר 2002
- ^ מתאמנים ברומניה, "כדי לטוס בגובה רב", באתר ynet, 26 ביולי 2010
- ^ אנשיל פפר, הושלם איתור הגופות של ששת אנשי חיל האוויר, באתר הארץ, 29 ביולי 2010
- ^ גיא קצוביץ', אלביט מערכות: חוזה בהיקף 18 מ' ד' להשבחת מטוסים, באתר גלובס, 24 במאי 2011
יורם גביזון, אלביט מערכות זכתה בחוזה של 19 מיליון דולר עבור חיל האוויר הרומני, באתר TheMarker, 24 במאי 2011 - ^
ג'ניה וולינסקי, אלביט מערכות תספק מטוסי אימון לחיל האוויר הרומני, באתר TheMarker, 14 בדצמבר 2020
- ^ אלביט תקים מרכז ייצור לתותחי ATMOS ברומניה, באתר "IsraelDefense", 30 בנובמבר 2023
- ^ סחר רומניה וארץ ישראל, הארץ, 28 ביולי 1937
סחר רומניה וארץ ישראל, הארץ, 28 ביולי 1937
לקראת הסכם מסתרי בין ארץ־ישראל ורומניה, הארץ, 28 במאי 1939 - ^ רומניה זקוקה לתוצרת א"י, הארץ, 21 במרץ 1946
- ^ נחתם ההסכם הכלכלי והטכני עם רומניה שיחה ידידותית בין ספיר למאורר, הארץ, 16 באפריל 1967
- ^ מאת אורה קורן, התעשיינים: הסכם סחר עם רומניה כדאי רק בתנאי שיתפרס במשך 10 שנים, באתר גלובס, 23 ביולי 1998
- ^ ספיר פרץ, משלחת של התמ"ס חתמה ברומניה על הסכם אזור סחר חופשי, באתר גלובס, 30 בינואר 2001
ספיר פרץ, איציק הגישה לאישור הכנסת את האמנה לסחר חופשי עם רומניה, באתר גלובס, 28 במרץ 2001 - ^ איגודי לשכות המסחר של ישראל ורומניה יקימו את מועצת העסקים ישראל-רומניה, באתר TheMarker, 17 ביולי 2001
זוהר בלומנקרנץ, הוקמה מועצת עסקים ישראל-רומניה, באתר הארץ, 20 ביולי 2001 - ^ אמנה בין ממשלת רומניה ובין ממשלת מדינת ישראל בדבר מניעת מסי כפל ומניעת התחמקות ממס לגבי מיסים על הכנסה
- ^ הדס מנור, ישראל ורומניה חתמו על הסכם סחר לייצוא משותף, באתר גלובס, 22 בפברואר 2005