יחסי ישראל–תאילנד
יחסי ישראל–תאילנד הם היחסים הדיפלומטיים הרשמיים שמתקיימים בין מדינת ישראל לבין ממלכת תאילנד החל משנת 1954.
| יחסי ישראל–תאילנד | |
|---|---|
|
|
|
לחצו כדי להקטין חזרה  | |
| ישראל | תאילנד |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 22,072 | 513,120 |
| אוכלוסייה | |
| 10,009,800 | 71,651,782 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 509,901 | 514,945 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 50,940 | 7,187 |
| משטר | |
| דמוקרטיה פרלמנטרית | משטר צבאי |
לישראל יש שגרירות בבנגקוק החל משנת 1958, בעוד שלתאילנד יש שגרירות רשמית בהרצליה החל משנת 1996.
היסטוריה
עריכהבמהלך ההצבעה בנושא תוכנית החלוקה של האו"ם ב-29 בנובמבר 1947 על חלוקת המנדט הבריטי למדינה יהודית וערבית, נעדר שגריר תאילנד (שנקראה אז סיאם) מההצבעה, עקב הפיכה שהתחוללה במדינה. בכך, הייתה תאילנד המדינה היחידה שנעדרה מההצבעה.
ב-26 בספטמבר 1950, הכירה תאילנד במדינת ישראל[1]. שלוש שנים לאחר מכן, בנובמבר 1953 מונה פרץ יעקובסון כקונסול הכבוד הישראלי הראשון בתאילנד.
בשנת 1954, פנתה תאילנד לישראל בבקשה לתמוך במועמד שלה לתפקיד מזכ"ל האו"ם. מאוחר יותר בשנה זו, מונה ציר ישראל ביפן, יוסף לינטון, כציר הראשון של ישראל בתאילנד, כאשר עם מינויו של לינטון לציר ישראל בתאילנד החלו בפועל היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות.
בפברואר 1958 מונה פיירוט יאיאנאמה, שגריר תאילנד באיטליה, לציר הראשון של תאילנד בישראל. כעבור מספר חודשים, ביולי 1958, אישרה ממשלת תאילנד את הצעת ממשלת ישראל להפיכת הצירות הישראלית בבנגקוק לשגרירות ובאוגוסט, מונה מרדכי קדרון לשגריר-תושב הראשון של ישראל בתאילנד.
ב-1962, ביקרה לראשונה שרת החוץ, גולדה מאיר בתאילנד והתארחה אצל מלך תאילנד, ראמה התשיעי וכן נפגשה עם ראש ממשלת תאילנד. בהמשך השנה, ביקרו בתאילנד גם רמטכ"ל צה"ל, צבי צור ומנכ"ל משרד הביטחון, אשר בן נתן.
בדצמבר 1972, הסתננו ארבעה מחבלים פלסטינים אשר השתייכו לארגון הטרור "ספטמבר השחור" לשגרירות ישראל בבנגקוק. במהלך הפיגוע החזיקו המחבלים שישה דיפלומטים, בהם שגריר ישראל בקמבודיה שמעון אבימור, כבני ערובה. לאחר 19 שעות של משא ומתן, החוטפים הסכימו לעזוב את השגרירות ובתמורה הם הוטסו למצרים.
בשנת 1988 החלה לפעול נספחות כלכלית בשגרירות. הנספח הכלכלי הראשון היה גבי בר. כיום, מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה מפעיל נספחות בבנגקוק, שמטרתה לקדם את היחסים הכלכליים בין המדינות. הנספח הכלכלי בתאילנד הוא תומר שפילמן[2].
בינואר 2004 חנכה הנסיכה מהא צ'קרי סירינדהורן (אנ') חוות ניסויים אגרו-טכנולוגית ישראלית-תאילנדית משותפת להשקיה של גידולים בעלי ערך גבוה באוניברסיטת קון קאן. בתאילנד קיימת בנוסף קרן לידידות תאילנד-ישראל[3]. הנסיכה צ'ולבהורן מהידול (אנ') מעורבת גם כן בקידום שיתוף הפעולה המדעי בין שתי המדינות.
לאחר שיטפונות שאירעו בתאילנד באוקטובר 2011, שלחה ישראל משלחת סיוע של מומחי ניהול בתחום המים[4].
בשנת 2012 חתמו שתי המדינות על הסכם סחר ובספטמבר 2014 על הסכם שיתוף פעולה. ביולי 2015 חתמו על הסכם שיתוף פעולה רפואי[5]. באותה שנה, משלחת של התאחדות התעשייה של תאילנד ביקרה בישראל.
ביולי 2018, ביקר שגריר ישראל בממלכה, מאיר שלמה, בשמורת הטבע הלאומית קון נאם נאנג נון (אנ'), שם התקיים מבצע חילוץ של תלמידי בתי ספר במערת ת'אם לואנג. השגריר שלמה הגיע מטעם ראש ממשלת ישראל ומשרד החוץ על מנת להעריך את גודל המצב וגובה הסיוע שישראל יכולה להעניק[6].
בפברואר 2019 ביקרה בישראל משלחת תאילנדית של 20 בכירים רפואיים שכללה בין היתר את מנכ"ל משרד הבריאות התאילנדי וכן את כל הנהגת מינהל התרופות הממלכתי עבור לימודי גידול של קנאביס רפואי בישראל והערכת הזדמנויות לשיתוף פעולה בין מדינות בתחום זה[7].
.jpg)
תיירות בתאילנד ועובדים תאילנדים בישראל
עריכהתאילנד היא אחד מיעדי התיירות המובילים עבור ישראלים. על פי נתוני משרד התיירות ביקרו במדינה כ-125,000 ישראלים בשנת 2011[8].
ישראל הפכה פופולרית עבור מהגרי עבודה תאילנדים במשך השנים אשר כוללים מעל 25,000 עובדים תאילנדים המועסקים בישראל בחקלאות ובמסעדות אסייתיות כטבחים. לאחר שנים בהן גויסו העובדים על ידי חברות כוח אדם, נחתם הסכם בין ממשלות ישראל ותאילנד לגיוס עובדים בתחום החקלאות ישירות בין המדינות בשנת 2011[9].
שיתוף פעולה צבאי
עריכהביולי 2018 נחתם הסכם דו-צדדי בסכום של 30 מיליון דולר למסירת המל"ט דומינטור על ידי חברת אירונאוטיקס הישראלית לתאילנד[10][11].
בקיץ 2022 זכתה קונצרן הביטחון הישראלית אלביט במכרז לאספקת 7 מל"טים טקטיים מסוג הרמס 900 עבור הצי המלכותי התאילנדי בסכום כולל של 112 מיליון דולר[12].
משפט
עריכהאין הסכם הסגרה בין ישראל ובין תאילנד והאמנה בדבר ההיבטים האזרחיים של חטיפה בינלאומית של ילדים אינה חלה בתאילנד[13].
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- משה יגר, ראשיתו של שירות החוץ 1948–1967, הוצאת כרמל, 2021, עמ' 170–171.
קישורים חיצוניים
עריכה
- האתר הרשמי של שגרירות ישראל בתאילנד
- תאילנד: סקירה כללית ויחסי הסחר עם ישראל באתר המכון הישראלי לייצוא ולשיתוף פעולה בינלאומי
נשיא המדינה, יצחק בן-צבי, מקבל את כתב ההאמנה של ציר תאילנד, סרטי גבע, ארכיון שפילברג, 1958 (התחלה 1:40)- שרת החוץ גולדה מאיר מבקרת בדרום מזרח אסיה, 1962, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
הערות שוליים
עריכה- ^ סיאם הכירה בישראל, דבר, 27 בספטמבר 1950
- ^ ברק שרעבי בבלוג מינהל סחר חוץ
- ^ Thailand Virtual Jewish History Tour, www.jewishvirtuallibrary.org
- ^ שגריר ישראל בתאילנד על השטפונות: "המצב יחמיר", באתר וואלה, 22 באוקטובר 2011
- ^ FTA Israel, בלוג הנספח הכלכלי בתאילנד, באתר מינהל סחר חוץ, 2015-07-28 (באנגלית אמריקאית)
- ^ שגריר ישראל בתאילנד מבקר במערה שבה לכודים ילדים, באתר NEWSru.co.il (ברוסית)
- ^ תאילנד שלחה פקידים בכירים לישראל כדי ללמוד שיטות גידול מריחואנה, באתר NEWSru.co.il (ברוסית)
- ^ [1]
- ^ הסכם בין ישראל ותאילנד לגיוס עובדים בחקלאות, באתר וואלה, 11 במאי 2011
- ^ חזי שטרנליכט, תוך כדי חקירה: אירונאוטיקס תמכור לצבא תאילנד מל"טים ב-30 מיליון דולר, באתר כלכליסט, 30 ביולי 2018
- ^ אירונאוטיקס תספק מל"טים בשווי 30 מיליון דולר לתאילנד, באתר NEWSru.co.il (ברוסית)
- ^ אלביט תספק אצווה של מל"טים מסוג Hermes-900 לתאילנד, באתר NEWSru.co.il (ברוסית)
- ^ בש"פ 3612/15 פלוני נ' מדינת ישראל, ניתן ב־3 ביוני 2015