The Stolen Child
The Stolen Child (בעברית: ילד גנוב) הוא פואמה שחוברה ב-1886 על ידי המשורר האירי ויליאם בטלר ייטס. הוא פורסם לראשונה במגזין "הירחון האירי" (The Irish Monthly). לאחר מכן הוא יצא לאור פעם נוספת ב-1888, במסגרת האנתולוגיה "השירים והבלדות של אירלנד הצעירה" (Poems and Ballads of Young Ireland), מאת פרי עטם של כמה מן המשוררים האירים הצעירים שהחלו את דרכם האמנותית, בהם ייטס. כאשר, מיד עם פרסומו, מספר מהמבקרים כבר חולקים שבחים לשיר. כאמור, ייטס כתב אותו כשהיה בן עשרים ואחת, בתחילת דרכו כיוצר ולמעשה, זהו אחד מהשירים המוקדמים אותם הוא הוציא לאור. כמו כן, ייטס כלל אותו באוסף "פרשת דרכים" (Crossroads, 1889) אשר היה ידוע גם בשם המקביל, "נדודי אוּשין ושירים נוספים" (The Wanderings of Usheen and Other Poems), על שם הפואמה האפית "נדודי אוּשין" אשר פורסמה אף היא אותה שנה, כמו גם ב"סיפורי פיות ומעשיות עם מפי האיכרות האירית" (Fairy and Folk Tales of the Irish Peasantry).
The Stolen Child
|
---|
מאת ויליאם בטלר ייטס, 1889 |
Where dips the rocky highland |
רקע קצר לכתיבת השיר
עריכההשיר מעלה על נס את סיפורי הפיות ואגדות העם האיריים, אליהם נחשף ייטס בילדותו דרך אמו, סוזן מרי פולקספן. ביצירתו המוקדמת, ייטס השתמש במילים מעודנות ורכות, דבר המשקף את השפעת הזרם הרומנטי ומשוררי האחווה הפרה-רפאליטית על סגנונו, כולל ב"ילד גנוב", ולרוב הוא נהג לשלב בשיריו מתקופה זו את מעשיות הפולקלור ששמע מפי אמו. ייטס התעניין רבות באותו הזמן במיתולוגיה האירית, דבר שהניע אותו לפרסם ב-1888 וב-1892, בהתאמה, את "סיפורי פיות ומעשיות עם מפי האיכרות האירית" (Fairy and Folk Tales of the Irish Peasantry) ואת "אגדות הפיות של אירלנד" (Fairy Folk Tales of Ireland). במהלך נעוריו, ייטס העביר את רוב זמנו כשהוא נודד וחולם ב"נוף האזמרגד" הירוק של מחוז סלייגו. השיר נסוב אחר חבורת פיות המפתות ילד אנושי לנדוד הרחק מביתו ולהגיע לעולמן.
סקירה
עריכהבית ראשון
עריכההמשורר מתאר את "האי המלבלב" כמקום שבו הפיות שוכנות. אי מלבלב זה שוכן בדיוק במקום שבו הרמה ההררית והגבוהה של סלות' ווד (Sleuth Wood או Slish Wood, "העץ התלול"[1]) נושקת למי האגם. מנוחתם השלווה של הנברנים המנומנמים שבאי נקטעת תדיר לשמע משק כנפי האנפות מחריש האוזניים. הפיות מחביאות הן במכלים את ענבות היער והדודבנים הגנובים. הפיות קוראות לילד האנוש לבוא אל מי האגם ולסלעים הפראיים. הפיות מבקשות מהילד ללכת איתן יד ביד לכיוון האי בו הן מתגוררות, מפני שהעולם שבו הוא חי מלא בסבל ובצער מכפי שהוא עשוי להבין.
בית שני
עריכההפיות מדברות על מקום השוכן במרחק גדול מאוד מהכפר רוזס פוינט (The Rosses בשיר עצמו, כאשר בהקשר זה ניתן לומר שייטס בילה יחד עם אחיו הצייר ג'ק בטלר ייטס, את חופשות הקיץ, בבית אלסינור, Elsinore House, השוכן בכפר ואשר היה בבעלות משפחת מידלטון, חלק מן המשפחה המורחבת של האחים ייטס[1]). זהו מקום שבו גליו של אור הירח השוטף נופלים על החולות האפורים ומבהירים את צבעם. זהו גם מקום שבו הפיות צועדות במשך כל הלילה, תוך שהן רוקמות להן ריקוד ישן, במהלכו הן משלבות ידיים ונותנות מבט חטוף זו אל זו, עד שהירח מתחיל במעופו לעבר השמים. הפיות מספרות לקורא שהן קופצות מפה לשם ובעוד שהן צדות בלילה אחרי בועות, העולם הרווי בבעיותיו, נם לו את שנתו מלאת החרדות. הפיות קוראות לילד לבוא ל"אי הפיות", מכיוון שהילד חי בעולם כזה אשר מלא במצוקה ודמע, מכפי שהוא עשוי להבין.
בית שלישי
עריכההבית השלישי של "ילד גנוב" מתאר את המקום שבו הפיות תרות אחר דגים רדומים ולוחשות באוזניהם חלומות מסויטים. הן אומרות לקורא (ולילד) שהמקום הזה שוכן היכן שהמים נובעים, בגבעות שמעל מפל גלן-קאר, ונקווים אל תוך הבריכות שבינות לעשבי הדשא הגבוהים. הפיות רוכנות מעל אותם עשבים אשר גדלים ועומדים אל מול טיפות הטל, שליד הנחלים. הפיות מפתות את הילד וקוראות לו להיכנס לעולמן, מפני שבניגוד לו, העולם שבו הילד חי, מלא במצוקות מכפי שהילד יכול לחשוב.
בית רביעי
עריכהבבית האחרון של "ילד גנוב", הילד מגיע אל האי, בליווי הפיות. הילד נראה רציני. הפיות אומרות לנו, לקוראים, שהילד לא ישמע יותר את קולותיהם של עגלי הבקר הפועים במורד הגבעה, או את קולות הקומקום מעל האש, אשר מעניקים לו חמימות. הילד לא יראה יותר את העכבר החום קופץ מסביב לקערת דייסת שיבולת השועל, המזינה אותו כל כך. הילד יתגעגע למראות ולקולות העולם הזה, מפני שעכשיו הוא מגיע אל "האי המלבלב" כדי לחיות עם הפיות וכדי לברוח מעולם של מצוקה ועצבות, מכפי שהילד יכול להפנים ולהבין.
המוטיבים והנרטיב של השיר
עריכהבשלושת הבתים הראשונים של השיר "ילד גנוב", מתואר ילד מהעולם האנושי, אליו פונות פיות, המפתות אותו להגיע ולהיכנס לעולמן. הן מתארות לו את הטבע ואת חייהן, באמצעות דימויים יפים, זאת במטרה לומר לו מה הוא ישיג אם הוא יצטרף ”אל המים ואל הפרא” שבעולמן. לעומת זאת, ייטס, בבית האחרון של השיר, מזהיר את הקורא פן להיכנס לעולמן זה של הפיות, עקב המחיר שהילד נאלץ לשלם בשל חבירתו והצטרפותו לפיות, בוותרו על האווירה השלווה והחמימה המאפיינת בית בעולמנו. ישנה דיכוטומיה "רכה" בין העולם האנושי לעולם הפיות:
Where dips the rocky highland
Of Sleuth Wood in the lake,
There lies a leafy island
Where flapping herons wake
The drowsy water rats;
There we've hid our faery vats,
Full of berries
And of reddest stolen cherries.
Away with us he's going,
The solemn-eyed:
He'll hear no more the lowing
Of the calves on the warm hillside
Or the kettle on the hob
Sing peace into his breast,
Or see the brown mice bob
Round and round the oatmeal chest.
קטעי וידאו ואודיו
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- The Inveiglement of "The Stolen Child", by Bertram Barnes, Ouachita Baptist University