יעקב אלחאייק
יעקב אלחאייק (אלחאייך; ה' באלול ה'תר"ו – כ"ה בשבט ה'תרע"ד) היה רב, דיין וסופר בישיבת 'עץ חיים' של קהילת הגראנה - קהילה של מגורשי ספרד שהיגרה מליבורנו לתוניסיה במאות ה-17–19. מחבר ועורך של שני פנקסי הקהילה של קהילת הגראנה במהלך תקופת כהונתו כדיין בקהילה זו.
 | |
| לידה |
27 באוגוסט 1846 ה' באלול ה'תר"ו |
|---|---|
| פטירה |
11 בפברואר 1914 (בגיל 67) כ"ה בשבט ה'תרע"ד |
| מדינה | תוניס |
| תקופת הפעילות |
? – 11 בפברואר 1914  |
| השתייכות | רבני תוניס, גראנה |
| תחומי עיסוק | דיינות, קבלה |
| בני דורו | הרב משה שתרוג, הרב ישראל זיתון |
| בת זוג | שמחה בת ר' אליהו חי גג' |
| אב | ר' יוסף אלחאייק |
ביוגרפיה
עריכהיעקב נולד לרב יוסף אלחאייק (ב' תמוז ה'תקפ"ו – י"א בסיוון ה'תרנ"ב) ולאמו אסתר (טיטא) לבית מימון בתוניסיה.
בשנת ה'תרנ"ב התמנה כחכם בשכר בישיבה של קהילת הגראנה בתוניס, ובהמשך מונה לדיין בבית הדין שלה בראשות הרב ישראל זיתון ולצד הרבנים משה חיים זיתון ודוד נתן ג'אוי.[1][2]
בי"ד בתמוז ה'תר"ל (1870) נשא לאישה את שמחה, ביתו של הרב אליהו חי גג', רב תוניסאי ששירת כ-20 שנה בקהילות אלג'יריה, מחבר ספרים ופיוטים ותלמידו של הרב שלמה זרקא.[3]
למול הניתוק שהיה נהוג בין קהילת הגראנה לקהילת התוניסאים המקומיים ע"פ רוב, ר' יעקב עצמו, אף על פי שהיה בן לגראנה, היה קרוב בהליכותיו ובכתיבתו למנהגי הקהילה התוניסאית, לצד מאפיינים "גורניים" מובהקים כגון כתיבה תמה וקפדנית. עדות נוספת להיותו גורם מקשר בין הקהילות היא שבעץ המשפחה שצייר, המציג את תולדות משפחתו מתחילת המאה ה-19, הופיעו נשים רבות להן שמות משפחה "תוניסאים" שנישאו לבני המשפחה, דבר שחלק מבני קהילת הגראנה לא נהגו לעשות.[4]
הוא חתום לצד בית דינו של הרב ישראל זיתון על הסכמות למספר ספרים מחכמי תוניס, ביניהם "כג"ן הירק - תיקוני זוהר" שכתב הרב כליפה גג', "שלום דוד" שכתב הרב דוד הכהן גישא, וכן הצטרפו לתשובה בעניין סירכת הריאה בספר "ישיב משה" של הרב משה שתרוג, וכתבו על כך "ראינו כל הכתוב מפי הרב עליו גדול המורים... ואין דבריו צריכים חיזוק ומי כמוהו מורה".[5][6]
פנקס הקהילה היהודית הפורטוגזית בתוניס
עריכהבשנת תשנ"ז פרסם יצחק אברהמי בהוצאת "אורות יהדות המגרב"[7] את פנקס הקהילה של קהילת הגראנה בין השנים 1710–1944.
כתב היד ממנו פורסם הפנקס היה של הרב יעקב אלחאייק, שליקט וסידר מחדש שני פנקסים הכוללים תעודות הלכתיות וציבוריות מתולדות קהילה זו. ר' יעקב מעיד בעמוד השער של הפנקס המועתק על המוטיבציה להעתקתו: "התחלנו לרשום את הפנקס הזה, ביום ראשון ראש חודש אלול המרוצה שנת חמשת אלפים שש מאות חמישים ושבע המקביל ל-29 באוגוסט 1987 האירופי. לפנים היה לנו פנקס מזמן קדום ובו מכונסים כלל הזכויות והעניינים... של הק"ק [הקהילת קודש]... והנה היום זה קרוב לשנה אבד הפנקס הנז'... ולכן היה לנו להציב פנקס זה... שיהיה מונח בארון הק"ק הי"ו... ברוך מחזיר אבדה לבעליה".[8]
מוציא הפנקס לאור, יצחק אברהמי, מעיד על משמעות פעולתו של אלחאייק בעניין זה: "ברגישותו לתולדות הקהילה, הציל במעשהו זה את המסמכים המשקפים את חיי הקהילה. סגולותיו כעורך וכסופר אומן הקנו להיסטוריה היהודית אוצר חשוב לחקר תולדות יהודי תוניס לעדותיה, במאות הי"ח-י"ט".[9]
בכלל פנקס זה, סידר וערך הרב אלחאייק ב-א' באלול ה'תרנ"ב תעודה בשם "מנוחת צדיקים", בה פירט את כל רבני קהילת הגראנה התוניסאית לתולדותיה: החל מהרב יצחק למברוזו שפעל בתחילת המאה ה-18, ועד הרב יעקב סלוירה, עמיתו בישיבת 'עץ חיים' שנפטר בתחילת המאה ה-20 (ה'תרס"ד, 1904). אחרי המופיעים ברשימה כיהנו לקהילת הגראנה עוד שני דיינים בלבד - הרב אלחאייק עצמו והרב דוד בן בוארון, שבתום תקופת כהונתו התמזגה הקהילה עם קהילת תוניס המקומית.[10]
הערות שוליים
עריכה- ^ רפאל כהן, מלכי תרשיש, נתיבות, תשמ"ו, עמ' צ'
- ^ רפאל כהן, מערכת רבני תונס וסביבותיה - מילואים ותוספות, מלכי תרשיש, נתיבות, תשמ"ו
- ^ דוד סטבון, עלי הדס, קריית ספר, תש"ע, עמ' 16
- ^ יצחק אברהמי, מבוא, פנקס הקהילה היהודית הפורטוגיזית בתוניס, לוד: אורות יהדות המגרב, תשנ"ז, עמ' 82
- ^ יהודה מסינג, גדולי רבני טוניסיה ולוב, ירושלים, תשמ"ו, עמ' 53
- ^ יוסי פרי, יום פטירתו של רבי יעקב אלחאייך זצ"ל, באתר תוניסיה מורשת
- ^ בראשות הרב פרופסור משה עמאר
- ^ יצחק אברהמי, מבוא, פנקס הקהילה היהודית הפורטוגיזית בתוניס, לוד: אורות יהדות המגרב, תשנ"ז, עמ' 24
- ^ יצחק אברהמי, מבוא, פנקס הקהילה היהודית הפורטוגיזית בתוניס, לוד: אורות יהדות המגרב, תשנ"ז, עמ' 25
- ^ חנה ויצחק אברהמי, המנהיגות הרוחנית של 'ק"ק פורטוגיזיס' בטוניס במאות הי"ח והי"ט, מיכאל - מאסף לתולדות היהודים בתפוצות, עמ' ט'-כ"ו