יעקב בן חיים אבן אדוניהו
יעקב בן חיים בן יצחק אבן אדוניהו, או יעקב בן חיים (1470–לפני 1538), היה מומחה לנוסח המסורה והגהות המסורה על התנ"ך, וכן מדפיס עברי.
לידה |
1470? תוניס, השושלת החפסדית |
---|---|
פטירה | המאה ה־16 |
מדינה | ספרד |
קורות חיים
עריכהבן חיים נולד בתוניס (לכן לפעמים נקרא התוניסי) למשפחה יהודית, אך בגיל צעיר ברח משם לאיטליה בפתח המאה ה-16 בשל רדיפות שאירעו בתוניס. תחילה התיישב ברומא ובפירנצה, ולאחר מכן קבע את מקומו בוונציה, שם הפך למגיה בבית הדפוס העברי המפורסם של דניאל בומברג.
בשלב מאוחר של חייו בן חיים המיר את דתו לנצרות, (וייתכן שהמשיך במלאכות הדפוס, אך בשם נוצרי חדש). הוא נודע בעיקר בשל תרומתו בהדפסת המהדורה השנייה (1524–1525) של המקראות גדולות על התורה, כשהוא מוסיף את הגהות המסורה עם הקדמה פרי עטו הדנה במסורה, בהבדלי קרי וכתיב, ובהבדלים בין נוסח המסורה לנוסחים של פסוקים המופיעים אצל בעלי התלמוד. פרק ההקדמה הזה של יעקב בן חיים לתנ"ך תורגם ללטינית על ידי Claude Capellus בשנת 1667, ולשפה האנגלית בשנת 1865.
חרף דברי גנות עוקצניים על המרת דתו, הביע אליהו בחור הערכה לעבודתו של יעקב בן חיים בהדפסת נוסח המסורה. בחור שיבח מאוד את יופייה וסידורה של מהדורת מקראות גדולות שיעקב בן חיים צירף אליה את נוסח המסורה, אך מתח ביקורת נוקבת על טעויותיו בקביעת הנוסח[1].
יעקב בן חיים כתב מחקר נוסף על התרגומים היהודיים של המקרא לארמית, וגם חיבור זה צורף למהדורות התנ"ך בנות הזמן (1527, 1543). הוא גם פרסם קטעים מתוך ספר דרכי הניקוד והנגינות של משה הנקדן.
בעבודתו בדפוס ונציה אצל דניאל בומברג, הגיה יעקב בן חיים מהדורות דפוס ראשון לכמה חיבורי יסוד של ארון הספרים התורני: תלמוד ירושלמי (1523), משנה תורה להרמב"ם, וחיבורים נוספים.
קישורים חיצוניים
עריכה- מקראות גדולות, מהדורת יעקב בן חיים, רפ"ה-רפ"ו, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית.
- יצחק ש' פנקובר, יעקב בן חיים וצמיחת מהדורת המקראות הגדולות, חיבור לשם קבלת דוקטור לפילוסופיה, 2 כרכים, האוניברסיטה העברית, תמוז תשמ"ב
- יעקב בן חיים (1470 בערך-1538 בערך), מתונס, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ "אכן המסורת מהארבע ועשרים הנדפסות הנה, לא ראיתי כהנה, בכל ספרי הקדמונים, מסודרים ומתוקנים, ביופי ובהידור, ובטוב הסידור, סידרם אחד מהנבונים, היה שמו לפנים, בישראל נקרא יעקב, תהי נשמתו צרורה בצרור נקוב, ואף שחבורו במאד נאה, הרבה שגה ברואה, ובמקומות אין חקר, העיד עדות שקר, ואין לתמוה על ככה, כי בזאת המלאכה, היה חגור חדשה, וכל התחלה קשה." - ר' אליהו בחור בספרו מסורת המסורת, הקדמה שנייה, באתר HebrewBooks