יעקב יער
יעקב יער (נולד ב-1929) הוא אדריכל ישראלי, חתן פרס ישראל לאדריכלות לשנת תשס"ז וחתן פרס א.מ.ת. לשנת 2014.
יעקב יער במשרדו, 2012 | |
לידה |
1929 (בן 95 בערך) גרמניה |
---|---|
מקום לימודים | הגימנסיה העברית "הרצליה" |
תקופת הפעילות | מ-1953 |
תחום יצירה | אדריכלות |
יצירות ידועות | שכונת המשתלה בתל אביב |
פרסים והוקרה |
|
ביוגרפיה
עריכהיער נולד במזרח גרמניה בשנת 1929, ובשנת 1935 עלה לארץ ישראל. לאחר לימודיו בגימנסיה העברית "הרצליה" התגייס למשטרת היישובים העבריים ולאחר קום המדינה המשיך לשרת בצה"ל. למד אדריכלות בטכניון שבחיפה בין השנים 1949–1953. במהלך לימודיו הכיר את אשתו אורה לבית גרסטנפלד, אותה נשא בשנת 1954. אורה הייתה אדריכלית בעצמה בת לאדריכל אברהם גרסטנפלד ואחות לאדריכל שמואל גירון. לזוג שני בנים ובת. באפריל 1999 התאלמן מאשתו, והוא מתגורר בתל אביב עם בת-זוגו רות ברמן, פרופסור אמריטה לבלשנות באוניברסיטת תל אביב, כלת פרס ישראל ופרס א.מ.ת. לבלשנות וחברת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.
קריירה
עריכהבראשית דרכו המקצועית השתתף בצוותי תכנון אשר תכננו בין השאר את רובע האמנים ביפו העתיקה, לצד אדריכלים כדוגמת סעדיה מנדל, אליעזר פרנקל ויונה פיטלסון (שפרש בשלב מוקדם). על פרויקט זה אף זכה בפרס רוקח.
בהמשך, בשנת 1960 פתח משרד אדריכלים פרטי יחד עם אשתו אורה. משרד זה תכנן פרויקטים רבים ומרכזיים אשר זכו לא אחת בפרסים. המשרד פועל ביפו, ושותפים בו בנו ובתו של יער.
יער זכה בפרס רוקח ב-1967 על שימור מרכז יפו העתיקה וב-1980 זכה שוב בפרס זה על תכנון שכונת כפיר במזרח תל אביב, יחד עם אדריכל הנוף הלל עומר. בשנת 2014 זכה יער בפרס א.מ.ת בתחום האדריכלות (ביחד עם שלמה אהרונסון).
פועלו של יער מייצג במידה רבה את פניה המשתנים של האדריכלות הישראלית.
בשנת 2022 התראיין יער ל"ארכיון העתיד", מיזם תיעוד דור המייסדים של אנשי הרוח שהטביעו חותם משמעותי על התרבות הישראלית.[1]
פעילות ציבורית
עריכהיער היה פעיל במשך שנים בגופים ציבוריים רבים. בין השאר היה חבר בוועד המנהל של הטכניון, פעיל במועצה לשימור אתרים וכן כיהן בין השנים 1981–1985 כיו"ר אגודת האדריכלים בישראל.
פרויקטים בולטים
עריכה- בית משפחת ליפא יהלום, רמת גן, 1958–1959.
- מסעדה בפארק לאומי גן השלושה (הסחנה), שנות ה-60.
- שכונת נווה רסקו, רמת השרון
- שכונת מגורים, גבעת המורה, עפולה, 1958–1961.
- שכונת המגורים אלי כהן, כפר סבא, 1965–1966.
- שכונת כפיר, תל אביב, שנות ה-70.
- שכונה במעלה אדומים, שנות ה-80.
- שכונת מגורים בפסגת זאב, שנות ה-80.
- שכונת מגורים ברכס שועפט, ירושלים, שנות ה-90.
- שכונות מגורים בראש העין, שנות ה-90.
- תוכנית שימור יפו העתיקה ונמל יפו (בשיתוף צוות אדריכלים).
- שכונת המשתלה, צפון תל אביב, שנות ה-90. תכנון עירוני לשכונה ותכנון חלק ניכר מבנייניה.
- שער הטכניון, חיפה.
- מכון י. סילבר להנדסה ביו-רפואית, הטכניון, חיפה.
- מרכז קהילתי בגן יבנה.
- שכונת מגורים במתחם השוק הסיטונאי, תל אביב.
- תשעה מבני מגורים ברובע היהודי בירושלים, ובהם בית זיבנברג
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר המשרד הרשמי
- אדריכל יעקב יער, באתר פרס ישראל
- יעקב יער בארכיון העתיד, סרטון באתר יוטיוב
- פורסמו זוכי פרס ישראל לאדריכלות, באתר ערוץ 7, 26 בפברואר 2007
- נעמה סיקולר, עדה כרמי ויעקב יער - זוכי פרס ישראל לאדריכלות, באתר ynet, 26 בפברואר 2007
- אסתר זנדברג, יורים ולא בוכים, באתר הארץ, 28 בפברואר 2007
- ענת ג'ורג'י, אדריכלות טובה עושה חורבות טובות, באתר הארץ, 6 באפריל 2007
- מיכאל יעקובסון, על הפרויקט הראשון שתכנן יעקב יער, באתר Xnet, 7 ביוני 2011
- מיכאל יעקובסון, הקוטג' בן אלפיים: נשרף בשנת 70, נבנה מחדש בשנות ה-70, באתר Xnet, 17 במאי 2012
- נעמה ריבה, האדריכל יעקב יער מסביר מה לשמאלן כמוהו ולבנייה בשטחים, באתר הארץ, 8 במאי 2016
- אסתר זנדברג, יעקב יער יורה חצי ביקורת ומדווח משדה קרב האדריכלות, באתר הארץ, 29 ביוני 2016
- יער, י' (2016). החיים והארכיטקטורה: יעקב יער, אדריכל. חיפה: הטכניון
הערות שוליים
עריכה