יעקב ישראל קניבסקי
הרב יעקב ישראל קַנִיֶּבְסְקִי (בכתיב מיושן: קאניעווסקי; ט' בתמוז ה'תרנ"ט, 17 ביוני 1899 – כ"ג באב ה'תשמ"ה, 10 באוגוסט 1985[1]), שכונה הסטייפלר, היה ממנהיגי הציבור החרדי ליטאי בישראל, תלמיד חכם כיהן תקופה בחייו כראש ישיבה, מחבר סדרת הספרים קהלות יעקב על התלמוד.
 | |
| הרב יעקב ישראל קַנִיֶּבְסְקִי | |
| לידה |
17 ביוני 1899 ט' בתמוז ה'תרנ"ט  הורנוסטייפל, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
10 באוגוסט 1985 (בגיל 86) כ"ג באב ה'תשמ"ה  בני ברק, ישראל |
| כינוי | הסטייפלער, הקהילות יעקב |
| מדינה |
ישראל |
| השכלה |
ישיבת נובהרדוק |
| תקופת הפעילות |
? – 10 באוגוסט 1985 |
| השתייכות | יהדות חרדית |
| תחומי עיסוק | גמרא, הלכה, אמונה |
| תלמידיו | בנו, הרב חיים קניבסקי |
| חיבוריו | קהילות יעקב |
| צאצאים |
חיים קניבסקי |
| תפקידים נוספים |
ראש ישיבה |
  | |
קורות חייו
עריכהנולד לברכה וחיים-פרץ קניבסקי בעיירה טאשאן[2] שבה שימש אביו כשוחט. כשהיה בן 11 נפטר אביו, ואמו חזרה למשפחתה בעיירה הורנוסטייפל (שמשמה נגזר כינויו "הסטייפלר") הסמוכה לצ'רנוביל. אביו היה חסיד של האדמו"ר רבי מרדכי דב ובנו רבי יהודה לייב מחסידות הורניסטייפול. שמו "יעקב ישראל" ניתן לו על שם רבי יעקב ישראל טברסקי מטשרקס, סבו של האדמו"ר רבי מרדכי דב.
החל ללמוד בישיבת נובהרדוק בעיר נובהרדוק עוד לפני שהגיע לגיל 12 (1911). הוא גלה עם הישיבה להומל בחודש אלול תרע"ה (1914), בשל פרוץ מלחמת העולם הראשונה[3]. לאחר מכן גויס לצבא האימפריה הרוסית ושמר על מתקנים צבאיים בסביבות מוסקבה[4]. בשנת תרפ"ב (1922) הבריח, כמו בחורי ישיבות רבים אחרים, את הגבול לפולין והצטרף לסניף המרכזי של ישיבת נובהרדוק בביאליסטוק. בתרפ"ה הוציא לאור את ספרו הראשון "שערי תבונה".
בז' באדר תרפ"ז נשא לאשה את פעשא מרים קרליץ, בתו של רבי שמריהו יוסף קרליץ ואחותו של החזון אי"ש[5], אשר היה השדכן של השניים. בין השנים 1927–1934 היה ר"מ בישיבת "בית יוסף"-נובהרדוק בפינסק שבראשות הרב שמואל וינטרוב.
באדר ה'תרצ"ד (מרץ 1934) עלה עם משפחתו על סיפון האנייה פולוניה, כשמונה חודשים אחרי גיסו החזון איש, הם הגיעו לארץ ישראל בכ"ה אדר, 12 במרץ[6], והתיישבו בבני ברק[7]. מיד עם בואו התמנה על ידי הרב מתתיהו שצ'יגל, מייסד ישיבת בית יוסף, לראש הישיבה. הרב קניבסקי התייחס אל החזון איש כרבו. בשנותיו האחרונות של החזון איש הוא התגורר עם משפחת קניבסקי כשהרבנית מרים מנהלת את משק הבית המשותף. לצד הרב אלעזר מנחם מן שך, הוא נחשב למנהיגו הרוחני של הציבור החרדי-ליטאי. רוב זמנו הוקדש ללימוד ולקבלת קהל ולא לעניינים ציבוריים. היה מנשיאי כולל חזון איש וחבר נשיאות הארגון אתרא קדישא.
ה"סטייפלר" היה כבד שמיעה בדרגה גבוהה ולכן הפונים אליו היו כותבים את שאלתם או בקשתם והוא היה משיב ומברך לאחר קריאת הכתב. בעשרות שנותיו האחרונות, לאחר שנסגרה ישיבת בית יוסף, היה משמיע שיעור מדי שנה בכולל חזון איש ביום פטירת החזון איש בהשתתפות ציבור גדול.
פטירתו והלווייתו
עריכהנפטר בליל שבת, כ"ג במנחם-אב ה'תשמ"ה, 10 באוגוסט 1985. הלווייתו התקיימה ביום ראשון שלאחר מכן בבני ברק. בהלוויה השתתפו כ-200,000 אנשים, והוא נקבר סמוך לקברו של גיסו החזון איש, בבית הקברות 'שומרי שבת' בעיר.[8][9]
מעורבות פוליטית
עריכהה"סטייפלר" יצא בחריפות נגד מפלגת פועלי אגודת ישראל, כינה אותה "מהמפלגות המחבלים בכרם בית ה'", והוסיף: "כשנזכה להיגאל יוצג מפלגה זו בצד המהרסים ומחריבי הדת"[10]. על מנהיגי המפלגה כתב כי הם "השחיתו התעיבו והפכוה למפלגה חומרית מובהקת... והמה מכניסים ארס אשר קרך בשורותיהם", ועל מצביעיה כתב כי הם "בכלל מחללי שם שמים בסתר וברבים"[11]. בשנת תשל"ט, כשהועמד איש פועלי אגודת ישראל בראשות הרשימה החרדית המקומית בבני ברק בתמיכת רב העיר הרב יעקב לנדא והרב חיים שאול גריינימן, הורה יחד עם הרב שך להימנע מהצבעה.
בבחירות תשמ"ד, הצטרף לדעת הרב שך והודיע "אני ובני ביתי נצביע ש"ס". בכך נפתח המהלך שהוביל לפיצול אגודת ישראל והקמת דגל התורה לקראת בחירות תשמ"ט.
הנצחתו
עריכהלאחר פטירתו נקרא על שמו רחוב קהילות יעקב בשכונת מרכז בעלי מלאכה בבני ברק, וכן הוסב שם השכונה ל"קהילות יעקב". הקהילה הליטאית בשכונה זו נקראת "משכנות יעקב" על שמו. כמו כן הוקמה על שמו ישיבת "קהילות יעקב", ששכנה בחזון יחזקאל ועברה למודיעין עילית, וכן ישיבת "תפארת ישראל" בשכונת גבעת שאול בירושלים. שמו של תלמוד תורה "דרך אמת" בפתח תקווה הוסב ל"ברכת יעקב" על שמו ורשת תלמודי התורה "תפארת יעקב" בבני ברק ובירושלים ובמודיעין עילית נקראת על שמו. כמו כן, שמו הונצח ברחוב "קהילות יעקב" בשכונת רמת שלמה בירושלים וברחוב "הרב קנייבסקי" בביתר עילית.
מהדרכותיו
עריכההדריך בני ישיבות בדרכי הלימוד ונהג להיכנס לפרטים כגון הקפדה על שעות שינה מספקות (אף על פי שהוא עצמו ישן פחות). הדרכתו בלימוד הש"ס הייתה לחזור ארבע פעמים על כל דף שנלמד, בטרם ממשיכים ללמוד את הדף הבא. וכן ארבע פעמים על כל פרק לפני לימוד פרקים נוספים. בדרך זו יזכור הלומד את החומר הנלמד, ירכוש ידיעה היקפית ויגיע גם להבנה עמוקה יותר. מפורסמת הדרכתו בעניין היחסים בין איש ואשתו, השוללת את הנהגות חסידות גור בנושא.
היה ידוע בגישתו המזלזלת ברפואה המודרנית. היה קשה לקבל ממנו "אישור" לניתוח, מלבד במקרים של פיקוח נפש מובהק. הוא היה סבור שהרופאים מרבים לטפל טיפולים חודרניים בלי ידיעה מספקת. לצד זאת הוא כתב מכתבים רבים בנושא "נרווים". בספר אגרותיו מוקדש לכך מדור שלם, כשהוא מדריך להיות ער לתופעה הזו (ולא לראות בה בטעות "יראת שמים" אופיינית לצעירים חרדים) ולקבל טיפול רפואי מתאים. ד"ר יעקב מרדכי גרינוולד, פסיכולוג חרדי מארצות הברית, פרסם לאחר פטירתו את הספר "עצות והדרכות" ובו גם מכתבים בענייני חכמת הנפש שקיבל מהרב קניבסקי.
כחניך ישיבות נובהרדוק המעיט בצורך להשקיע בהופעה החיצונית, והתרחק מסממני פרסום וכבוד.
משפחתו
עריכהלרב קניבסקי ולאשתו היו בן ושתי בנות.
- בנו הרב חיים קניבסקי, היה רב חרדי-ליטאי בולט, מחבר ספרים רבים במגוון מקצועות תורניים, היה מפורסם אף מחוץ למגזר החרדי ורבים ראו בו את גדול הדור.
- ביתו יוספה הייתה נשואה לרב שאול ברזם, תלמיד חכם מפורסם שנפטר בגיל 38[12]. בביתה התגורר הרב קניבסקי לאחר פטירת רעייתו, ולה הייתה הזכות הבלעדית על הפצת ספריו 'קהילות יעקב'.
- ביתו אהובה הייתה נשואה לרב מרדכי שלמה ברמן, ר"מ בישיבת פוניבז'.
ספריו
עריכה- שערי תבונה - קונטרס בעניינים שונים, שהוציא בפיוטרקוב בשנת תרפ"ה.
- קהילות יעקב - עשרה חלקים שהדפיס בארץ משנת תרצ"ו עד שנת תשט"ז לא לפי סדר המסכתות על התלמוד. יצאו שוב במהדורת צילום לאחר פטירתו, בשנת תשמ"ה, ורובם שוב בתוך הסדרה הבאה.
- קהלות יעקב - סדרת ספרים על סדר הש"ס
- שיעורין של תורה - על מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה. בספרו הוא תומך בשיטת גיסו החזון אי"ש בניגוד לשיטת רבי אברהם חיים נאה.
- ברכת פרץ - על התורה
- חיי עולם - מוסר והדרכות
- קריינא דאגרתא[13] - שלושה כרכים של מכתבים בנושאים שונים, יצאו אחרי פטירתו
קישורים חיצוניים
עריכה
- מידע על יעקב ישראל קניבסקי בקטלוג הספרייה הלאומית
- רשימת הפרסומים של יעקב ישראל קניבסקי, בקטלוג הספרייה הלאומית
- הספדים על הסטייפלר (קנייבסקי יעקב ישראל) באתר הספרייה הלאומית
- ר' יעקב ישראל קניבסקי - הסטייפלר, באתר MyTzadik
- רבי יעקב ישראל קניבסקי, באתר אתרוג
- ספרו קהלות יעקב חלק א', חלק ב', חלק ג', חלק ד', חלק ה', מאתר HebrewBooks
(זוהי המהדורה הישנה שאינה מסודרת לפי סדר הש"ס וחסרים בה עניינים רבים שנוספו במהדורה החדשה) - יעקב ישראל קניבסקי, במהדורת 2007 של אנציקלופדיה יודאיקה (באנגלית)
- ספר 'חיי עולם' חלק א
- שיעורי הרב יעקב ישראל קניבסקי בקול הלשון
- מרדכי אלקן, המחלה ניצחה את ה'סטייפלר', מעריב, 11 באוגוסט 1985
- מרדכי אלקן, תלמידי ה"סטייפלר" קרעו קריעה בלוויית רבם, מעריב, 12 באוגוסט 1985
- תיעוד וידאו ממסע הלוויה שמתפרסם על ידי יאיר שרקי בערוץ הטוויטר.
יעקב ישראל בן חיים פרץ קניבסקי (1899-1985), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ מרדכי אלקן, המחלה ניצחה את הסטיפלר, מעריב, 11 באוגוסט 1985, המשך
- ^ רות צביון, בית אמי, עמ' 131
- ^ הרב י.ל. נעקעריטש, ישיבות נוברדוק, באתר דעת
- ^ רות צביון, בית אמי, עמ' 146
- ^ הזמנה לחתונת ה"סטייפלער" עם אחותו של ה"חזון איש" באתר בית המכירות הפומביות קדם.
- ^ רשימות עולים 1934 (ינואר - יוני) - חיפה באתר ארכיון המדינה, עמוד 141.
- ^ הרב זכריה פישמאן, צום אפפאר קיין ארץ־ישראל פון דעם ר"מ בּישיבת פינסק (ידיעה על עלייתו ארצה לבני ברק בעיתון יהודי מקומי בפינסק), פינסקער ווארט, 23 בפברואר 1934.
- ^ "העם היהודי התייתם", חדשות, 12 באוגוסט 1985
- ^ חנני ברייטקופף, הלווית מרן הרב קנייבסקי - ב-1985 • תיעוד, באתר כיכר השבת, 21 במרץ 2022
- ^ "השקפתנו" חלק ג פרק ו: מכתב מכסלו תשל"ב.
- ^ "השקפתנו" חלק א, פרק: תנועת פא"י: מכתב מחודש אב תשכ"א
- ^ רבי שאול ברזם, בלקסיקון הרבני "אישי ישראל"
- ^ שם הספר הכולל, את אגרותיו של הרב, מבוסס על הביטוי התלמודי "קריינא דאיגרתא איהו להוי פרוונקא"