דגל התורה
אגודת החרדים – דגל התורה היא מפלגה ליטאית-חרדית בישראל. המפלגה הוקמה על ידי הרב אלעזר מנחם מן שך לקראת הבחירות לכנסת השתים עשרה בשנת 1988, לאחר שפרש מאגודת ישראל. החל מהבחירות לכנסת השלוש עשרה ב-1992 מתמודדת המפלגה לכנסת ברשימה משותפת עם אגודת ישראל תחת השם יהדות התורה.
 | |
| מדינה |
 ישראל |
|---|---|
| מייסד | הרב אלעזר מנחם מן שך |
| מנהיגים | אברהם רביץ, משה גפני |
| מזכיר כללי | יצחק פינדרוס |
| תקופת הפעילות |
1988–הווה (כ־37 שנים)  |
| אפיון | מפלגה חרדית ליטאית |
| אידאולוגיות | שמרנות דתית, יהדות חרדית-ליטאית |
| כנסות | 12 ואילך |
| ממשלות |
23[א], 24, 27[ב], 28[א], 29, 30, 32, 34, 35, 37 [ב] |
| אותיות |
עץ (הבחירות לכנסת ה-12) דגל (הבחירות לרשויות המקומיות ב-2024) |
| שיא כוחה |
4 מנדטים (ה-21, ה-23 *, ה-24) *נוסף מנדט בעת כהונת הכנסת |
| רשימה פוליטית | יהדות התורה (1992-, עצמאית לחלופין) |
| נוצרה מתוך | אגודת ישראל |
| ארגונים בינלאומיים |
יהדות התורה |
| נציגויות בפרלמנטים | |
| הכנסת |
4 / 120 |
| degel.org.il | |
  | |
רקע
עריכה
בשנים שלפני הקמת המפלגה היו חיכוכים בין הרב שך ורבנים ליטאים נוספים ובין אדמו"רים וגורמים חסידיים בהנהגת אגודת ישראל. כבר בשנות ה-50 התנגד הרב מבריסק לריצה משותפת של אגודת ישראל עם פועלי אגודת ישראל. בשנת 1973 רצה אגודת ישראל שוב עם פועלי אגודת ישראל, ובעקבות כך הורו הרב שך והרב יעקב ישראל קניבסקי (ה"סטייפלער") שלא להצביע עבור המפלגה. בסוף שנות ה-70 התרבו החיכוכים בין הרב שך והרב קניבסקי לאדמו"רי אגודת ישראל. הרב שך טען שאין ייצוג שוויוני לציבור הליטאי במוסדותיה של המפלגה ושהזרם החסידי באגודת ישראל מתייחס באהדה רבה מדי לחסידות חב"ד.
בשנת 1983 התכוונו עסקנים ליטאיים, בהם אברהם רביץ, להריץ מפלגה עצמאית בשם תל"י לבחירות לעיריית ירושלים, אך לבסוף בהוראת הרב שך המפלגה לא התמודדה. בשנת 1984, עם הקמת מפלגת ש"ס בסיועו של הרב שך, הורו השניים להצביע למפלגת ש"ס. בבחירות באותה שנה ירדה אגודת ישראל בשני מנדטים. לקראת הבחירות הבאות, נשקלה ריצה משותפת עם תנועת ש"ס, אך לבסוף הוחלט על פתיחת מפלגת דגל התורה על ידי הרב שך, כהמשך להקמת העיתון "יתד נאמן" בשנת 1985 (יחד עם הרב קניבסקי שנפטר חודש לאחר מכן) ובד"ץ שארית ישראל בשנת 1988.
הקמת המפלגה ומוסדותיה
עריכה
ליוזמתו של הרב שך הצטרפו רוב הרבנים הליטאיים והציבור הקשור אליהם, ובאגודת ישראל נותרו המרכיבים החסידיים שלה, מלבד חסידות בעלזא שהצטרפה גם היא באותן בחירות אל דגל התורה וחזרה מאוחר יותר לאגודת ישראל.
עם הקמת המפלגה הוקמה גם מועצת גדולי התורה שלה. לאחר פטירת הרב שך עברה ההנהגה לרב יוסף שלום אלישיב (שלא היה חבר רשמי במועצה) ולצדו הרב אהרן לייב שטיינמן שכיהן כנשיא המועצה וכמנהיג הרשמי שלה לאחר פטירתו של הרב אלישיב.
לאחר פטירת הרב אלישיב פרש חבר המועצה הרב שמואל אוירבך מהמפלגה והקים מפלגה נפרדת בשם בני תורה. המפלגה לא התמודדה בבחירות לכנסת, אולם היא התמודדה בבחירות המוניציפליות תחת השם "בני תורה" ונציגיה נבחרו למועצות הערים ירושלים, בני ברק ומודיעין עילית. במקביל, דגל התורה המשיכה להיות מונהגת על ידי הרב שטיינמן ושאר חברי מועצת גדולי התורה.
לאחר פטירתו של הרב שטיינמן הונהגה המפלגה בידי הרב חיים קניבסקי (שלא היה חבר רשמי במועצה) עד פטירתו במרץ 2022. לאחריו עמד בראש ההנהגה הרוחנית הרב גרשון אדלשטיין שהיה זקן חברי המועצה וכיהן כנשיאה עד לפטירתו בקיץ 2023.[1] כיום, זקן חברי המועצה הוא הרב מאיר צבי ברגמן, החבר הדומיננטי בה (והנחשב גם לנשיא הלא רשמי) הוא הרב דוב לנדו[2] ולצדו החבר הבכיר הוא עמיתו לראשות ישיבת סלבודקא, הרב משה הלל הירש.[3][4]
מועצת גדולי התורה של המפלגה מתכנסת לרוב לפני בחירות ארציות כדי להחליט על הרכב הרשימה לכנסת וכן במקרים בהם יש צורך בקבלת החלטות מיוחדות. כך למשל התכנסה המועצה בנושא גיוס תלמידי ישיבות ב-2014. בשוטף, חברי הכנסת של המפלגה מעדכנים את נשיא המועצה וחבריה ומתייעצים איתם.
בשאלות ובהכרעות יומיומיות כפופים חברי הכנסת של המפלגה ונציגיה בעיריות ל"ועדת רבנים" של המפלגה, בה מכהנים הרב נתן זוכובסקי והרב יוסף אפרתי. בירושלים קיימת ועדת רבנים מקומית של המפלגה, בה חברים הרב דוד כהן, הרב יוסף אפרתי והרב ברוך סולובייצ'יק. בעבר כיהן בוועדת הרבנים גם הרב ברוך שמואל דויטש, עד להצטרפותו למפלגת בני תורה (מפלגה).[5]
העיתון "יתד נאמן" הוא ביטאונה הרשמי של המפלגה ובו מובאות עמדותיה והשקפותיה. לאורך השנים השתקפו מעל דפי העיתון גם המחלוקות הפנימיות במפלגה, ובין השאר המהפך שעברה השליטה בעיתון עם העברת ההנהגה לידיו של הרב שטיינמן.[6]
נציגי המפלגה בכנסת
עריכה
ח"כים במפלגה בכנסות שבהן פעלה
|
|---|
 |
בבחירות בשנת 1988, היחידות שבהן התמודדה דגל התורה באופן עצמאי, היא קיבלה 34,279 קולות שזיכו אותה בשני מנדטים. אגודת ישראל זכתה בבחירות אלו בייצוג שיא של 5 מנדטים, בעיקר עקב הסיוע החריג שקיבלה באותן בחירות מתנועת חב"ד.[7] דגל התורה הצטרפה לקואליציה של ממשלת האחדות הלאומית, ללא תיק.
החל מהבחירות לכנסת השלוש עשרה ב-1992 מתמודדת המפלגה לכנסת ברשימה משותפת עם אגודת ישראל תחת השם יהדות התורה. בכנסות ה-13, ה-14, ה-16 וה-17 התפצלו המפלגות במהלך כהונת הכנסת, מסיבות טכניות[8]. מפעם לפעם, עקב חילוקי דעות, מאיימות הרשימות לרוץ בנפרד בבחירות, אולם בסופו של דבר עד כה תמיד הושג הסכם והן רצו במשותף.[9][10][11] מאבק בולט נרשם לקראת הבחירות לכנסת העשרים וחמש, והוא נפתר ברגע האחרון, בהתערבותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו.[12]
שני חברי הכנסת שכיהנו מטעם המפלגה מעת הקמתה היו הרב אברהם רביץ ומשה גפני. במהלך הכנסת השבע עשרה הצטרף אליהם אורי מקלב כתוצאה מהסכם רוטציה, כשהוא מחליף את יעקב כהן מאגודת ישראל. כעבור כחודשיים, ב-26 בינואר 2009, זמן קצר לפני הבחירות לכנסת השמונה עשרה, נפטר הרב רביץ, והוא הוחלף על ידי יהושע פולק, נציג אגודת ישראל.
בבחירות לכנסת התשע עשרה זכתה יהדות התורה להישג שיא של 7 מנדטים ולדגל התורה נוסף הרב יעקב אשר כחבר כנסת שלישי, מלבד גפני ומקלב. בבחירות לכנסת העשרים רשימת יהדות התורה נחלשה במנדט, שבא על חשבונה של דגל התורה אשר קיבלה שני נציגים בלבד; זאת על אף עליית מספר המצביעים. ב-24 במאי 2016 נכנס יעקב אשר לכהן כחבר כנסת שלישי מטעם דגל התורה לאחר התפטרותו מהכנסת של מאיר פרוש על פי סעיף 42ג לחוק יסוד: הכנסת.
לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת שונו יחסי הכוחות הפנימיים בתוך יהדות התורה[13] וכאשר זכתה הסיעה בבחירת הללו למספר שיא של מושבים - 8 - נכנס לכנסת מטעם התנועה גם יצחק פינדרוס. הוא איבד את המושב בכנסת ה-22 אך חזר בכנסת העשרים ושלוש. בהמשך הצטרף גם אליהו ברוכי, בעקבות החוק הנורווגי.
יו"ר המפלגה במשך 20 שנה מעת הקמתה היה הרב אברהם רביץ, ומשהוא נפטר בינואר 2009[14] החליפו משה גפני ששימש עד אז מזכ"ל התנועה. כמקובל במפלגות חרדיות, המפלגה אינה מציבה נשים ברשימתה לכנסת, אך הדבר אינו מופיע רשמית בתקנון המפלגה.[15]
| כנסת | חברי כנסת | הערות |
|---|---|---|
| הכנסת ה-12 (1988) | 2 מנדטים: אברהם רביץ, משה גפני | |
| הכנסת ה-13 (1992) במסגרת יהדות התורה | 2 מנדטים (מתוך 4 לרשימה כולה): אברהם רביץ, משה גפני |
|
| הכנסת ה-14 (1996) במסגרת יהדות התורה | 2 מנדטים (מתוך 4 לרשימה כולה): אברהם רביץ, משה גפני |
|
| הכנסת ה-15 (1999) במסגרת יהדות התורה | 2 מנדטים (מתוך 5 לרשימה כולה): אברהם רביץ, משה גפני | רשימת מועמדים מלאה, הכוללת גם את מועמדי אגודת ישראל, ראו כאן. |
| הכנסת ה-16 (2003) במסגרת יהדות התורה | 2 מנדטים (מתוך 5 לרשימה כולה): אברהם רביץ, משה גפני |
|
| הכנסת ה-17 (2006) במסגרת יהדות התורה | 3 מנדטים (מתוך 6 לרשימה כולה): אברהם רביץ, משה גפני, אורי מקלב |
|
| הכנסת ה-18 (2009) במסגרת יהדות התורה | 2 מנדטים (מתוך 5 לרשימה כולה): משה גפני, אורי מקלב | מועמד בולט ברשימה שלא נכנס לכנסת: מנחם כרמל (רשימת מועמדים מלאה, הכוללת גם את מועמדי אגודת ישראל, ראו כאן). |
| הכנסת ה-19 (2013) במסגרת יהדות התורה | 3 מנדטים (מתוך 7 מנדטים לרשימה כולה): משה גפני, אורי מקלב, יעקב אשר | (הקישור אינו פעיל, 28.1.2020) רשימת מועמדי "דגל התורה" לכנסת ה-19, באתר ועדת הבחירות המרכזית |
| הכנסת ה-20 (2015) במסגרת יהדות התורה | 3 מנדטים (מתוך 6 מנדטים לרשימה כולה): משה גפני, אורי מקלב, יעקב אשר |
|
| הכנסת ה-21 (2019) במסגרת יהדות התורה | 4 מנדטים (מתוך 8 מנדטים לרשימה כולה): משה גפני, אורי מקלב, יעקב אשר, יצחק פינדרוס | |
| הכנסת ה-22 (2019) במסגרת יהדות התורה | 3 מנדטים (מתוך 7 מנדטים לרשימה כולה): משה גפני, אורי מקלב, יעקב אשר | |
| הכנסת ה-23 (2020) במסגרת יהדות התורה | 4 מנדטים (מתוך 7 מנדטים לרשימה כולה): משה גפני, אורי מקלב, יעקב אשר, יצחק פינדרוס, אליהו ברוכי |
|
| הכנסת ה-24 (2021) במסגרת יהדות התורה | 4 מנדטים (מתוך 7 מנדטים לרשימה כולה): משה גפני, אורי מקלב, יעקב אשר, יצחק פינדרוס. | |
| הכנסת ה-25 (2022) במסגרת יהדות התורה | 4 מנדטים (מתוך 7 מנדטים לרשימה כולה): משה גפני, אורי מקלב, יעקב אשר, יצחק פינדרוס, אליהו ברוכי. |
עמדות ופעילות
עריכהנטיה לימין המדיני
עריכהבהמשך לעמדתו של מייסד המפלגה, הרב שך, שתמך בעיקרון של שטחים תמורת שלום[16], דגל התורה נחשבה לאורך השנים ימנית פחות מאגודת ישראל. אך תחת המנהיגים הרוחניים שירשו את הרב שך חלה תזוזה ימינה בעמדות המפלגה, שקיבלה ביטוי בהצהרתו של מנהיגה, הרב חיים קניבסקי, ערב הבחירות לכנסת העשרים ושתיים, כי על המפלגות החרדיות להתנגד למסירת שטחים לערבים.[17][18] עם זאת, גם בתקופתו של הרב שך זכורה הכרעתו שלא ללכת עם השמאל לאחר התרגיל המסריח, במה שכונה לאחר מכן נאום השפנים והחזירים.
חברות בממשלה
עריכהבניגוד למפלגות החרדיות האחרות, בדגל התורה נמנעים מליטול תפקידי שר, והתפקיד העיקרי שהמפלגה לוקחת בקואליציות בהן היא חברה הוא יו"ר ועדת הכספים, תפקיד השמור בדרך כלל ליו"ר המפלגה, ח"כ משה גפני.[19] עם זאת, המפלגה נוטלת תפקידי סגן שר.
עמדות כלכליות
עריכהלדגל התורה אין משנה סדורה כלכלית, ועל אף היותה מזוהה כחלק ממחנה הימין - היא תומכת במקרים רבים בעמדות סוציאליות. הדגש העיקרי של פעילותה בתחום זה הוא דאגה לתקצוב של עולם התורה והישיבות, סיוע לאברכים ולרשתות החינוך החרדיות, וגם הושטת יד לשכבות חלשות ולמעוטי יכולת.[20] דוגמה בולטת היא מאבקו של יו"ר המפלגה, ח"כ משה גפני, למען עובדי מפעל פרי גליל.[21][22]
פעילות מוניציפלית
עריכההמפלגה פעילה בעיקר באזורים ובערים בהם יש אוכלוסייה ליטאית או קהילות גדולות של חוזרים בתשובה הקשורים למוסדות התנועה.[23] נציגיה משמשים כחברי מועצה בעשרות רשויות מקומיות.[24] נציגי המפלגה שימשו בין היתר כראשי עיריות ירושלים, בני ברק, מודיעין עילית, ביתר עילית, רכסים, קריית יערים ועוד. ראשי ערים בולטים מטעם המפלגה היו: אורי לופוליאנסקי בירושלים, מרדכי קרליץ, יעקב אשר ואברהם רובינשטיין בבני ברק, יצחק רייך ברכסים, יעקב אשר גוטרמן במודיעין עילית ושמואל גרינברג בבית שמש.
בחלק גדול מהערים התמודדה דגל התורה ברשימה עצמאית, ללא אגודת ישראל, ובערים רבות נרשמה גם יריבות בין הצדדים, כולל התמודדות נגדית או תמיכה במועמד שונה לראשות העיר.
בנוסף המפלגה מפעילה בערים החרדיות "לשכה לפניות הציבור" המעבירה פניות של כלל האזרחים לחברי הכנסת ולנציגים העירוניים של המפלגה.
ועידת דגל התורה
עריכהמאז הקמתה, התקיימו שלוש ועידות ארציות של המפלגה. הוועידה מתקיימת במשך מספר ימים והיא כוללת הרצאות ודיונים. שיאה של הוועידה הוא הגעתם של מנהיגיה הרוחניים.
הוועידה הראשונה התקיימה כשנה לאחר הקמת המפלגה, בשנת 1990, בבנייני האומה בירושלים. הפתיחה נערכה בהיכל יד אליהו בתל אביב, ובה נישא "נאום השפנים" של הרב שך. הוועידה השנייה התקיימה ב-2006 בזכרון יעקב. למושב הפתיחה הגיעו חברי מועצת גדולי התורה של המפלגה ומנהיג התנועה הרב אהרן ליב שטיינמן נשא את הנאום המרכזי. הוועידה השלישית התקיימה ב-2016 בקיבוץ חפץ חיים[25]. במושב הסיום הרב שטיינמן ענה על מספר שאלות ציבוריות, הרב גרשון אדלשטיין נשא נאום והרב יצחק זילברשטיין הקריא מכתב מאת הרב חיים קניבסקי[26]. בוועידה זו הוכרז על פתיחת מפקד חברים ארצי שבסופו תוכיח התנועה את כוחה.
לקריאה נוספת
עריכה- וזרח השמש: ייסודה ומשנתה של אגודת החרדים – "דגל התורה", בני ברק: המכון לתיעוד היסטורי, תש"ן-1990
- חיים זיכרמן, שחור כחול-לבן - מסע אל תוך החברה החרדית בישראל, ידיעות ספרים, 2014, עמ' 214–227.
קישורים חיצוניים
עריכה
- דגל התורה, באתר רשם המפלגות
- דגל התורה, באתר הכנסת
- שואף זורח: בסערת התקופה – המערכה להעמדת הדת על תילה, מכון דעת תורה, ירושלים, תשע"ד-2014
- פרויקט חג עולים לדגל, באתר רדיו קול חי
ביאורים
עריכה- ^ 1 2 הייתה חברה בקואליציה ללא ייצוג בממשלה
- ^ 1 2 הייתה חברה בקואליציה; אגודת ישראל חברתה לסיעה המשותפת יהדות התורה יוצגה בממשלה
הערות שוליים
עריכה- ^ לשכת העיתונות הממשלתית, הרב גרשון אדלשטיין הלך לעולמו, 30.05.2023
- ^ פריד, שילֹה (2024-12-04). "השתתפות חריגה של ח"כים מדגל התורה בכנס נגד גיוס: "אין לקיים קשר עם הצבא"". Ynet. נבדק ב-2025-02-04.
- ^ פריד, שילֹה (2024-11-10). "מודעות נגד רבנים שנפגשו עם בכירים בצה"ל: "רשעים"". Ynet. נבדק ב-2025-02-04.
- ^ חנני ברייטקופף, חשיפה | 'הגדולים' הליטאים הכריעו.., באתר כיכר השבת, 2024-09-26
- ^ בניגוד לשמועות: בכיר מנהיגי "הפלג הירושלמי" לא הלך לעולמו | עכשיו 14, באתר www.now14.co.il
- ^ נחשוני, קובי (2012-06-01). "פוּטש ליטאי: נפגעי 'יתד נאמן' השתלטו על העיתון". Ynet. נבדק ב-2025-02-04.
- ^ יחיאל הררי, יחסו של הרבי מליובאוויטש לציונות ולמדינת ישראל, באתר התבוננות - ד"ר יחיאל הררי, 2020-04-26
- ^ פילוג ומיזוג בסיעות הכנסת, באתר הכנסת
- ^ ישי כהן, 'דגל': "הסיכוי לריצה עצמאית קיבל.., באתר כיכר השבת, 2022-08-25
- ^ רפאל כהן, 'דגל': קיבלנו אישור עקרוני להתכו.., באתר כיכר השבת, 2021-01-28
- ^ ‘דגל’ ממשיכה לאיים בריצה עצמאית; נתניהו זעם על גפני: “אתה פוגע לי בגוש” – JDN
- ^ הרב אדלשטיין שוב הראה לחסידים מי הבוס | כלכליסט, באתר calcalist, 2022-12-27
- ^ ראו הבחירות לכנסת העשרים ואחת.
- ^ רונן מדזיני, ח"כ אברהם רביץ הלך לעולמו, באתר ynet, 26 בינואר 2009
- ^ N12 - דגל התורה: לגיטימי שנשים לא יתמודדו בבחירות, באתר N12, 2013-11-04
- ^ השקפת החרדים: פשרות עבור שלום
- ^ "דגל התורה" הפכה למפלגה ימנית? היא בסך הכל חוזרת לשורשים שלה באתר חרדים10
- ^ שיחה מקומית, ימין למהדרין: יהדות התורה שוברת חזק ימינה, באתר שיחה מקומית, 2020-02-25
- ^ מתפנה מקום: דגל התורה מוותרת על תפקיד שר, באתר סרוגים (בעברית)
- ^ ארץ, עידן (2022-09-22). "החרדים ממקמים עצמם בימין, אבל העמדות הכלכליות סוציאליסטיות". Globes. נבדק ב-2025-02-04.
- ^ לביא, צבי (2012-02-27). "בעלי פרי גליל הסכים לחדש את פעילות המפעל". Ynet. נבדק ב-2025-02-04.
- ^ מישאל לוי, מפעל 'פרי הגליל' נסגר | גפני: "י.., באתר כיכר השבת, 2024-09-04
- ^ , במסגרת יהדות התורה או במסגרות אחרות. הבחירות לרשויות המוניציפליות גרמו לחיכוכים בינה ובין אגודת ישראל (כמו שקרה בבחירות לרשויות המקומיות של 2018).
- ^ ‘דגל התורה’ מסכמת את מערכת הבחירות עם עליה משמעותית – JDN
- ^ שמואל אליאב, גלריית ראשי הישיבות שפיארו את שולחן הכבוד בפתיחת ועידת דגל התורה השלישית, באתר בחדרי חרדים, 6 באפריל 2016
- ^ בנימין ברגר, הגר"ח קנייבסקי למשתתפי ועידת דגל התורה: "מקדשים שם שמים", באתר JDN, כ"ט אדר ב' תשע"ו