יעקב שויקה

יעקב שויקה
	שויקה, 2007
	שויקה, 2007
לידה	יוני 1936; קהיר, מצרים
פטירה	12 ביוני 2020 (בגיל 84); ישראל
ענף מדעי	בלשנות, מדעי המחשב
מקום מגורים	מצרים, ישראל
מקום קבורה	הר המנוחות
מקום לימודים	האוניברסיטה העברית בירושלים
מוסדות	פרויקט פרידברג לחקר הגניזה; אוניברסיטת בר-אילן ;
תרומות עיקריות
	עיבוד ממוחשב של שפות טבעיות, ובמיוחד של עברית, ובניתוח ממוחשב של טקסט, כמו כן במילונאות רגילה וממוחשבת, במורפולוגיה ותחביר ממוכנים

ערך זה עוסק בחוקר ישראלי במדעי המחשב. אם התכוונתם לזמר, ראו יעקב שוואקי.

יעקב שויקה (שוויכה) (יוני 1936 – 12 ביוני 2020) היה פרופסור במחלקה למדעי המחשב באוניברסיטת בר-אילן, שבה כיהן כראש המכון לאחזור מידע ולבלשנות חישובית. עד שנת 2017 עמד בראש גנזים – יחידת המחשוב של פרויקט פרידברג לחקר הגניזה.

תחום התמחותו היה במערכות לאחזור מידע טקסטואלי, במאגרים טקסטואליים גדולים, בעיבוד ממוחשב של שפות טבעיות, ובייחוד של עברית, ובניתוח ממוחשב של טקסט, וכן במילונאות רגילה וממוחשבת, במורפולוגיה ותחביר ממוכנים ובמו"לות אלקטרונית.

בשנת ה'תשע"ט זכה בפרס כץ, על תרומתו לחקר ההלכה וליישומה בחיים המודרניים^[1].

ביוגרפיה

שויקה נולד בקהיר שבמצרים למשפחת שוויכה יוצאת ארם צובא, היא חַלֶבּ שבצפון סוריה. אביו היה הרב אהרון שויקה (שוויכה). הוא למד בתיכון צרפתי במצרים ועלה לישראל עם אמו ואחיותיו, דרך איטליה, בינואר 1957^[2], בעת שאביו היה בארצות הברית. בשנת 1962 קיבל תואר שני במתמטיקה מהאוניברסיטה העברית ובשנים 1962–1965 שירת בצה"ל ביחידה 515, והשתחרר בדרגת סרן. המשיך בלימודיו בפקולטה למתמטיקה של האוניברסיטה העברית, ובשנת 1971 קיבל תואר דוקטור. עבודת הדוקטור שלו, בהנחייתו של פרופ' מיכאל רבין, נשאה את השם "אוטומאטים סופיים על סטרוקטורות אינסופיות". במקביל הצטרף לצוות של אוניברסיטת בר-אילן, בה עסק בתורת האוטומטים, והכין תוכנה בלשנית לשפה העברית^[2].

שויקה היה מעורב בפרויקטים הבאים:

בשנים 1962–1965 פיתח שויקה את המנתח המורפולוגי הממוחשב הראשון לשפה העברית.
בשנת 1966 הצטרף לפרויקט השו"ת באוניברסיטת בר-אילן – מהפרויקטים הראשונים והמקיפים ביותר בעולם לאחזור מידע בטקסט מלא, ובשנים 1974–1986 עמד בראשו^[3].
בשנים 1983–1985 היה יועץ ראשי למחשוב למערכת האנציקלופדיה העברית, והיה אחראי על ההפקה הממוחשבת של כרך המפתח.
בשנים 1988–1996 היה החוקר הראשי של פרויקט "רב-מילים" לבלשנות חישובית עברית ומילונאות אלקטרונית של המרכז לטכנולוגיה חינוכית ואחראי לפיתוח סדרת מערכות ממוחשבות לטיפול ממוחשב מתקדם בעברית בהן מילון ממוחשב^[4], נקדן טקסט, בונוס (משחק מחשב)^[5], מערכת לניתוח מורפולוגי ועוד. היה ראש המערכת של סדרת מילונים חדשים לעברית המודרנית: "רב מילים" – המילון השלם לעברית החדשה.
מאפריל 2005 עמד בראש המחשוב של פרויקט פרידברג לגניזת קהיר. מטרת הפרויקט היא ליצור מאגר מידע שיכלול את כל דפי הגניזה ואת כל המחקרים והפענוחים שפורסמו בנושא במהלך השנים ולאפשר גישה אליהם דרך האינטרנט. לפי שעה צולמו תמונות ברזולוציה גבוהה של כל דפי הגניזה, וכיום כבר ניתן לצפות בהם דרך האינטרנט^[6]. ביוני 2016 פרש מפעילותו בפרויקט.
הנהגת הפרויקט "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי^[7]

על עבודותיו זכה במספר פרסים, בהם פרסי איל"א ופרס ראש הממשלה לתוכנת מחשב לשנת 1997.

פרופ' שויקה היה חבר בוועדות ציבוריות רבות בתחום עיסוקו, כמו גם בוועדות ציבוריות כמו מליאת רשות השידור (בשנים 1980–1984) וחבר הנהלת המרכז למורשת ארם צובא ויו"ר ועדת המחקר שלה (1985–1997).

היה נשוי לשרה ואב לשמונה. בנו הבכור הוא חוקר התלמוד והסופר רוני שויקה.^[8] בנו השני, אבי שויקה, ערך את "מקרא פשוט" – מהדורת תנ"ך מפוסקת פיסוק מודרני ומעוצבת באופן המקל על הקריאה, המהדורה הוקדשה לזכר אביו.^[9] בנו השלישי, ינון שויקה, הוא חבר הנהלת הבנק הבינלאומי, ובעבר היה מנכ"ל בנק פועלי אגודת ישראל.

הוא היה אחיו של הפיזיקאי יצחק שוה ודודם של הסופר והרב חיים סבתו והרב שבתי סבתו.

נפטר ב-12 ביוני 2020^[10], והובא לקבורה בהר המנוחות^[11]