יצחק שוה
יצחק שוה (14 באוגוסט 1924, י"ד באב ה'תרפ"ד – 26 ביולי 2023, ח' באב ה'תשפ"ג) היה פיזיקאי ישראלי שהתמחה בפיזיקה גרעינית. הוא עסק גם במקרא ובתלמוד והיה מועמדו של מנחם בגין לנשיאות המדינה.
 | |
| לידה |
14 באוגוסט 1924 קהיר, מצרים |
|---|---|
| פטירה |
26 ביולי 2023 (בגיל 98) ישראל |
| ענף מדעי | פיזיקה |
| מקום מגורים | ישראל, מצרים |
| מקום קבורה |
הר המנוחות  |
| מוסדות |
המרכז למחקר גרעיני שורק |
| תרומות עיקריות | |
| מחקרים בנושא הפרדת איזוטופים | |
  | |
ביוגרפיה
עריכהשוה נולד בקהיר בשנת 1924 למשפחת שויכה (שויקה), משפחת רבנים מפורסמת שהיגרה למצרים מן העיר חלב שבסוריה. בצעירותו למד תורה בישיבת "אהבה ואחווה" מפי אביו, הרב אהרן שויקה, ומפי הרב עובדיה יוסף, לצד השתלמותו בלימודים כלליים. ישראל בן-זאב שלימד אותו בבית הספר כתב עליו: "יצחק היה מבחירי התלמידים, שקדן, חריף, מצטיין בלימודים כלליים ומסור ללימודי קודש. הוא נבחר מטעם ההנהלה לעזור למורים לעברית".[1] לאחר שסיים את לימודיו התיכוניים נרשם ללימודי כימיה ופיזיקה באוניברסיטה העברית בירושלים, ובמהלך לימודיו התגורר אצל דודתו. במהלך לימודיו התגייס על פי צו המוסדות הלאומיים למשטרה הבריטית כשוטר מיוחד.[2] בקיץ 1947, לאחר שהשלים את לימודיו שב לבית הוריו בקהיר להתכונן לבחינות הגמר. אולם בעקבות פרוץ מלחמת העצמאות הוא נותר במצרים עד שעלה לישראל בינואר 1951. בשנת 1953 הוא התגייס לצה"ל, ולאחר טירונות נשלח ללמד מתמטיקה בבית הספר הטכני של חיל האוויר.[3] לאחר כחודש הועבר לחיל המדע.[2][4]
בראשית דרכו המדעית עבד מספר שנים במשרד הביטחון וברפא"ל, אך את ניסיונו העיקרי כמדען רכש באוניברסיטת פריז (שם גם כתב את עבודת הדוקטור שלו) ובמרכז למחקר גרעיני - שורק. תחום התמחותו העיקרי היה הפרדת איזוטופים.
שוה היה בעל כישורים טכניים ואף רשם פטנטים אחדים, בהם על מצת חשמלי בתנור גז[5] ועל סוג של סנדלי חבלה (בשיתוף עם שלמה רינגלר).[6]
לקראת סוף תקופת כהונתו של נשיא מדינת ישראל אפרים קציר ב-1978, כשהתברר כי הוא אינו מעוניין בתקופת כהונה נוספת, הציע ראש הממשלה מנחם בגין את שוה כמועמד בבחירות לנשיאות.[7] שוה היה עד אז אלמוני ובתקשורת הובעה ביקורת על הצגת מועמדות של אדם אנונימי, ללא ניסיון ציבורי, לתפקיד הנשיא.[8] לאחר פגישה עם מנחם בגין ב-26 במרץ 1978 הודיע שוה תחילה שמועמדותו בעינה עומדת,[9] אך כעבור יומיים הודיע על פרישה מן המרוץ.[10]
בשנים הבאות התמסר לעשייה ציבורית במסגרת הקהילה וייסד בית כנסת בשכונת מגוריו ברחובות. בשנות חייו האחרונות התגורר בירושלים.
מאמרים תורניים מפרי עטו ראו אור בכתבי העת "מגדים" ו"המעיין", וספרו תלמי שי (ראשי תיבות של תרשימים למסכת יבמות, שווה יצחק; מהדורה שנייה: מעלה אדומים, תשס"ז) יצא בהוצאת "מעליות". הספר נועד לסייע לקהל לומדי מסכת יבמות, ומכלול הקשרים המשפחתיים וההלכתיים הסבוכים המופיעים לאורך המסכת מומחשים בו באמצעות תרשימים מפורטים.
שוה נפטר ב-26 ביולי 2023 והובא לקבורה בהר המנוחות.[11] הוא הותיר אחריו חמישה ילדים וצאצאים רבים. אחיו הוא המתמטיקאי והמילונאי פרופ' יעקב שויקה, מראשי פרויקט השו"ת ופרויקט פרידברג, ואחייניו הם הסופר הרב חיים סבתו והרב שבתי סבתו.
קישורים חיצוניים
עריכה- עפרה לקס, מכור מחצבתו, באתר ערוץ 7, 3 במאי 2007
- יצחק שוה, חטאו של משה, באתר מקראנט
- שלמה נקדימון, איך נבחר יצחק נבון לנשיא מדינת ישראל?, באתר הארץ, 22 ביולי 2011
- מידע על יצחק שוה בקטלוג הספרייה הלאומית
גדעון לב, מת יצחק שווה, הפיזיקאי שבגין רצה למנות לנשיא, באתר הארץ, 27 ביולי 2023
הערות שוליים
עריכה- ^ ישראל בן-זאב, קווים לדמותו של פרופ' יצחק שווה (שוויקה), מעריב, 19 במרץ 1978
- ^ 1 2 יחיאל לימור, מי אתה פרופ' יצחק שווה?, מעריב, 17 במרץ 1978
- ^ הטוראי יצחק שוויקה, מחיל־האויר, מעריב, 15 במרץ 1978
- ^ חירות תתמוך במועמדות פרופ' שווה, דבר, 14 במרץ 1978
- ^ תמר זאבי, כל אחד והפטנט שלו, מעריב, 28 בפברואר 1979
- ^ תיאור הפטנט באתר Justia.
- ^ פרופ' יצחק שווה המועמד של בגין לנשיא המדינה, דבר, 8 במרץ 1978
- ^ חנה זמר, לבטל מועמדות שווה, דבר, 21 במרץ 1978
- ^ שווה לאחר פגישה עם בגין: ממשיך להיות מועמד, דבר, 27 במרץ 1978
- ^ א. כנרתי, נבון ישיב היום בחיוב לאחר ששווה הסיר מועמדותו, דבר, 29 במרץ 1978
- ^ יצחק שוה באתר GRAVEZ