יער ריחן
שְׁמוּרַת יַעַר רֵיחָן הוא שמורת טבע המהווה את אחת השמורות החשובות ביותר במרחב השומרון (חסר היערות ברובו)[1]. היער נמצא בצפון השומרון ליד כפר אום א-ריחאן והיישובים ריחן וטל מנשה. בתחום השמורה נמצאות שתי בריכות מים עונתיות קטנות שאחת מהן צמודה לבית היערן. באזור אתר ארכאולוגי על שטח של 30 דונם ובו שרידי עיירה מהתקופה הביזנטית בארץ ישראל. ליד יער ריחן מצוי יער שקד, הסמוך ליישוב שקד. השטח הטרשי, שאינו נוח לעיבוד, והמרחק ממנו ליישובים השכנים, שאינו נוח לרועי צאן - גרמו לכך שהחורש נשמר בצורתו הטבעית: צפוף מאוד וניתן להלך בו רק בשבילים שהוכנו למטרה זו.
 | |
| מראה כללי של היער מגג בית היערן | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | שמורת טבע |
| תאריך הכרזה | 9 באפריל 1991 |
| כניסה בתשלום | חינם |
| נתונים ומידות | |
| שטח | 2.673 קמ"ר |
| צומח | שריד נדיר של חורש השומרון. מינים מגוונים |
| מיקום | |
| מדינה |
 ישראל |
| מיקום | צפון השומרון |
| קואורדינטות | 32°28′42″N 35°07′46″E / 32.4783505°N 35.129509°E |
| שמורת יער ריחן באתר "טבע ונופים בישראל" | |
|
(למפת הכרמל רגילה)   יער ריחן | |
  | |
היסטוריה
עריכהבאזור היער נמצאו שרידי יישובים מהתקופה ההלניסטית והתקופה הרומית בארץ ישראל שהשתמרו במצב טוב עד המאה ה-20. שהמרכזי בהם היה "חרבת אום ריחן"[2]. האתר נסקר לראשונה בידי הקרן לחקר ארץ ישראל בשנת 1882 ונמצאו בו שרידי מבנים בנויים אבני גזית מהוקצעות ומסותתות ומגדל שמירה[3]. בשנת 1968 נסקר שוב במסגרת סקר הר מנשה. בסקר זה מתוארת חירבת אום א-ריחן כאתר שגודלו שלושים דונם, אשר השתמרו בו שרידי מבנים, מודגשת הבניה המסיבית ומבני מאוזוליאום הרוסים בקרבת האתר שבאחד מהם נראים שני סרקופגים[4]. בשנת 1969 ערך הארכאולוג זאב ייבין חפירת הצלה בשני מבנים בשולי האתר. במסגרת זו נחפרו המאוזוליאום וכן מבנה קבורה גדול ומפואר. באתרים אלו נמצאה קרמיקה מהמאות השלישית והרביעית לספירה[5].
בתקופת המנדט הבריטי, מאחר שהאזור היה מאוכלס בדלילות, שרד בו שטח בן 20,000 דונם ובו יער טבעי, וממשלת המנדט הכריזה עליו בתור שמורת יער. השמירה על היער נאכפה בצורה קפדנית, הוקם בית שומר בלב היער ונאסרה רעיית צאן וכריתת עצים (איסור שנאכף גם בתקופת השלטון הירדני)[6].
ב-9 באפריל 1991 הוכרז שטח של 2,673 דונם כשמורה ביהודה ושומרון[7].
צמחיית היער
עריכההעצים הבולטים בשמורה הם אלון מצוי, אלון התולע, אלה ארץ ישראלית, בר זית, אשחר ארץ ישראלי וחרוב. השיחים הבולטים הם: קידה שעירה, לבנה רפואי, יערה איטלקית ואגס סורי. עשבים ובני שיח: סירה קוצנית, מרוה משולשת, סחלב פרפרני ורקפת מצויה. בתצפיות שנערכו ביער בשנת 2004 נצפו בו הצמחים הבאים: סיָגית מבריקה - ממשפחת הסוככיים; קצח ריסני - ממשפחת הנוריתיים; גַעֲדָת החורש - ממשפחת השפתניים; חָטְמִית זיפנית, מָעוֹג אפיל, מעוג מנוקד- שלושתם ממשפחת החלמיתאים; ופעמונית קפחת - ממשפחת הפעמוניתיים[8].
ייצור הפחמים
עריכההיער נמצא בקרבת אזור המשמש לייצור פחם עץ. מרכזי העיבוד הם בסביבות אום אל-פחם, (מכאן שמה: "אם הפחמים"), וליד העיירה הערבית יעבד. ההנחה היא שיער ריחן הוא שריד ליער גדול יותר, אשר עציו שימשו בעבר לייצור פחמים. שלטונות המנדט הבריטי והשלטון הירדני הקפידו כי היער לא ייפגע. לאחר מלחמת ששת הימים חומר הגלם העיקרי לייצור פחמים הגיע מפרדסי פרי ההדר שנעקרו מתוך הקו הירוק. איכות הפחמים שהתקבלו מעצי פרי ההדר הייתה מעולה ולא היה צורך בעצי היער המקומי.
תמונות מיער ריחן
עריכה-
אלון מתולע -
בית שומר היער מתקופת המנדט הבריטי
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- מיכאל זהרי, נופי הצומח של הארץ, הוצאת עם עובד - תל אביב, 1980.
- מיכאל זהרי, מגדיר חדש לצמחי ישראל, הוצאת עם עובד - תל אביב, 1986.
- עמנואל הראובני, "קום התהלך בארץ" (ערך: שמורת יער ריחן).
קישורים חיצוניים
עריכה
- מרדכי לאש, המלצה למסלול טיול בשמורת טבע יער אום ריחן - מסלול מעגלי, באתר רשות הטבע והגנים, 7 בינואר 2020
- עמית מנדלסון, שמורת יער ריחן - טבע ונופים בישראל
- יגאל צור, סיור אקטואלי: לאורך הגדר, בצל החומה, באתר ynet, 22 במאי 2005
- מיכאל יעקובסון: על בית היערן ביער ריחן, 'חלון אחורי', 1.11.11.
הערות שוליים
עריכה- ^ מקור: מיכאל זהרי, עמ' 193.
- ^ צבי אלון, ריחן של עתיקות, דבר, 15 באוגוסט 1980
- ^ Conder and Kitchener, 1882, SWP II, p. 64
- ^ אדם זרטל וניבי מרקם, סקר הר מנשה, כרך שלישי – מנחל עירון לנחל שכם, הוצאת אוניברסיטת חיפה ומשרד הביטחון, 2000
- ^ שמעון דר, יגאל טפר וזאב ספראי "אום ריחן": רעננה, הוצאת החברה להגנת הטבע והקיבוץ המאוחד - 1986 עמוד: 5
- ^ אפרים תלמי, שמורות טבע חבויות בשומרון, דבר, 8 באפריל 1969
- ^ מקור: עמנואל הראובני
- ^ מקור: רת"ם – מרכז מידע לצמחי ישראל