יצחק אריה וורמסר

רבי יצחק זעקיל אריה לֶיְבּ ווֹרְמְסֶר (זעקיל ליב וואָרמסער; בגרמנית: Seckel Löb Wormser; ‏ 1768, תקכ"ח – 13 בספטמבר 1847, ג' בתשרי תר"ח), המכונה הבעל שם ממיכלשטאדט, היה רב ובעל שם מקרב יהדות גרמניה.

יצחק אריה וורמסר
עקיל ליב וואָרמסער

לידה	1768 מיכלשטאדט, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
פטירה	13 באוקטובר 1847 (בגיל 79 בערך) מיכלשטאדט, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
כינוי	הבעל שם ממיכלשטאדט
תקופת הפעילות	? – 13 באוקטובר 1847
תפקידים נוספים	ראש ישיבה

קברו של הרב יצחק אריה וורמסר

בית הטהרה של קהילת מיכלשטאדט

שלט ליד ציונו של הרבי

ביוגרפיה

זעקיל לייב נולד במיכלשטאדט שבמחוז ארבך שמדינת הסן שבגרמניה בשנת ה'תקכ"ח (1768) לסורלה (נפטרה ב-1791) ולרבי מתתיהו (נפטר ב-1802), שהיה סוחר יהודי במיכלשטאדט, בן למשפחת לוריא אשכנזי, שאר בשרם של המהרש"ל והאר"י.

מסופר שנולד בעקבות גילוי אליהו שהיה לאביו. בתור ילד קטן התפרסם כעילוי למד תורה אצל אביו ובעירו וכן השתלם במקצועות השפה והמוזיקה, כמו כן עסק בפילוסופיה, קבלה ובמדעי הטבע.

הוריו לא הסכימו לשולחו מביתו בעודו צעיר על כן נאלץ ללמוד לבדו עד מלאות לו כשבע עשרה שנה, אז נשלח ללמוד בפרנקפורט בישיבתו של רבי נתן אדלר, שם למד עם רבי משה סופר החתם סופר. כמו כן למד אצל רב העיר רבי פנחס הורוויץ בעל ההפלאה. נשא לאישה את אדלהייד מפרנקפורט (נפטרה בשנת 1809), ועבר לעיר מגוריו מיכלשטאדט שם למד תורה בשקידה כשהוא סמוך על שלחן הוריו, לאחר פטירת הוריו נאלץ לקבל על עצמו את עול הרבנות, ונתקבל לרב העיר מיכלשטאדט, למרות התנגדותם הרבה של חלק גדול מחברי העיר, שהשמיצו אותו בעקבות התנהגותו הקבלית, השימוש בקבלה מעשית והסגולות השונות שנתן.

לאחר פטירת רעיתו הראשונה נשא לאישה בזיווג שני את חנה ממנהיים, שם שהה עקב פועלו למען יהודי שחלה במחלת נפש, שרבי זעקל ריפאו.
מטעמים סגפניים היה צמחוני ולא אכל מאכל מן החי.

הופנו אליו בקשות רבות לתפילה מאת גדולי הדור באותה התקופה, מהם: החתם סופר, והחידושי הרי"ם.

במיכלשטאדט ייסד ישיבה שבה כיהן כראש ישיבה, ישיבה זו הייתה שונה מישיבות אחרות באותה התקופה, מאחר ששם למדו בנוסף לתלמוד ותנ"ך גם קבלה וגם לימודי חול כמו את שפת המדינה ומתמטיקה ופילוסופיה. הרב עצמו היה הוגה רבות בכתבי חכמי דורו ואף ספרים שלא היו נפוצים בקרב רבנים בדורו, כמו בכתבי לאופולד צונץ, ורש"ר הירש, וכן בספרי הפילוסופים מאומות העולם מהם: לייבניץ, קאנט ושלינג.

השרפה ופטירתו

מסופר שבשנת 1825 חלם רבי זעקל פעמים רבות על שרפה שתפרוץ בביתו, מאחר שלא רצה לעזוב את ביתו שירש מהוריו, ביטח את ביתו כנגד שרפה, ואכן באותה השנה פרצה שרפה בביתו שכילתה את כל ביתו על כל תכולותיו וכל כתביו נשרפו באש. רבי זעקל הצליח להציל את כל בני ביתו, וזקנו הלבין בין לילה, כך לפי המסורת.

בראש השנה של שנת ה'תר"ח (1847) הכין את תלמידיו לפטירתו ונפטר למחרת בצום גדליה. בשנת 1940 הרסו הנאצים את מצבת קברו, ובשנת 1947 הקים נינו פרץ דרייפוס את המצבה מחדש.

בשנת 1909 נתלה לוח זיכרון על הבית שבו היה גר, בו כתוב:

"בבית זה היה גר
ידיד האנשים
ס. ל. וורמסר
משנת 1826 עד שנת 1847
מוקדש מעיר הולדתו"

הלוח הוסר בשנת 1936, והוחזר בשנת 1947, במלאת 100 שנה לפטירתו.

ביום פטירתו ויום הילולא שלו עולים יהודים רבים מכל רחבי אירופה לציון קברו הנודע, על פי המסורת, כמקום המסוגל לישועות.

חיבוריו

• כל חידושי תורתו שכתב בעצמו נשרפו חוץ מאחד - שארית יצחק.
• ליקוט מן הגהותיו על התלמוד, ועל השולחן ערוך, יצא לאור על ידי מכון ירושלים: מאיר הילדסהיימר, בעל שם ממיכלשטאט: חידו"ת ותשובות, הגהות ש"ס ושו"ע, ידיעות וכללים / מאת רבי יצחק אריה המכונה זעקל ליב ווארמזער; מופיע לראשונה מעצם כתי"ק עם מבוא לתולדות המחבר והערות ל"קונטרס הידיעות" מאיר הילדסהיימר: ציונים, מקורות והארות לחידו"ת; והגהות: הרב פסח יעקב יאברוב, ירושלים: מפעל תורת חכמי אשכנז, מכון ירושלים, תשמ"ג.

לקריאה נוספת

• קארל א' גרוצינגר, "זעקל לייב וורמסר, בעל השם ממיכלשטאדט", בתוך: חביבה פדיה ואפרים מאיר (עורכים), יהדות - סוגיות, קטעים, פנים, זהויות: ספר רבקה, באר שבע: הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון, תשס"ז-2007. עמ' 501–510.

• M. Wormser, Das Leben und Wirken des zu Michelstadt verstorbenen Rabbiners Zeckel Loeb Wormser, 1853. (בגרמנית)
• H. Ehrmann (Judaeus), Der Baalschem von Michelstadt: kulturgeschichtliche Erzaehlung, 1922; contains also memories about him from a contemporary manuscript). (בגרמנית)
• Ein ungelöstes Rätsel: nach einer wahren Begebenheit; eine Erzählung um den "Baal-Schem von Michelstadt" Seckel Löb Wormser, nach dem Text der "Sabbath-Stunden", der "Illustrierten Feuilleton-Beilage der "Jüdischen Presse"", Berlin, aus dem Jahre 1902 / erz. von Arthur Kahn. Mit einem Vorw. vers. und neu hrsg. von Klaus-Peter Walter, Michelstadt: Neuthor-Verlag, c1993. (בגרמנית)

K.E. Goezinger, Der Ba'al Schem von Michelstadt. Ein deutsch-juedisches Heiligenleben zwischen Legende und Wirklichkeit. Mit einem Neuabdruck der Legenden aus der Hand von Judaeus und Arthur Kahn, (Campus) Frankfurt /New York 2010

קישורים חיצוניים

• גרשם שלום, יצחק אריה וורמסר, בספרייה היהודית המקוונת (באנגלית) - ערך מתוך ה-Encyclopaedia Judaica
• זקיל ליב וורמסר, באתר העיר מיכלשטאדט (בגרמנית)
• יצחק אריה וורמסר וכן אודות קברו, באתר "mytzadik"
• ד"ר ש. באמברגר, ה"בעל שם" ממיכלשטט (מאה שנה לפטירתו), "הצופה", 17 בספטמבר 1947
• יצחק זקל אריה ליב בן מתתיהו וורמזר (1768-1847), דף שער בספרייה הלאומית