יצחק בן יוסף הישראלי

אסטרונום יהודי ספרדי

יצחק בן יוסף הישראלי (או ישראלי), אסטרונום יהודי ספרדי בטולדו שפעל במחצית הראשונה של המאה ה-14, תלמיד הרא"ש, מחבר ספר "יסוד עולם".

יצחק בן יוסף הישראלי
ספר "יסוד עולם" לר' יצחק הישראלי, נדפס עם הוספות על ידי ברוך שיק משקלוב, ברלין תקל"ז 1777
ספר "יסוד עולם" לר' יצחק הישראלי, נדפס עם הוספות על ידי ברוך שיק משקלוב, ברלין תקל"ז 1777
לידה המאה ה־13 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה המאה ה־14 עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – המאה ה־14 עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו רא"ש עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חייו

עריכה

יצחק בן יוסף הישראלי נולד בטולדו במחצית השנייה של המאה ה-13.

חיבורו 'יסוד עולם'

עריכה

לבקשת רבו הרא"ש, שבא שנים מעטות קודם לכן מאשכנז לטולדו, חיבר בשנת ה'ע' (1310 בערך) בעברית את החיבור האסטרונומי "יסוד עולם" לשם הסברת כללי קביעת הלוח העברי.

בחמשת חלקי הספר ("מאמרים") ישנם: מבוא הסוקר את מושגי המתמטיקה, בפרט גאומטריה וטריגונומטריה, הנחוצים לנושא; תיאור מבנה היקום לפי המודל הגאוצנטרי, שהיה מקובל אז; תיאור תנועות השמש והירח; כללי קביעת הלוח העברי; לוחות אסטרונומיים ולוח שנה קבוע.

בהמשך מופיעה סקירה היסטורית של אישים בתולדות עם ישראל על פי "ספר הקבלה" של ר' אברהם אבן דאוד. לצורך החיבור חידש יצחק הישראלי כמה מונחים מקצועיים בעברית. "יסוד עולם" נחשב בזמנו החיבור החשוב ביותר בתחום זה בעברית, ורבים לרבות יצחק בן שלמה אלאחדב הסתמכו עליו במאות השנים הבאות.

רבי משה איסרליש כתב הגהות רבות על הספר, והן נדפסו אחרי מותו, על ידי ר' שמואל פיהם מקראקא, בסוף ספר יוחסין.

מהדורות

עריכה

החיבור יצא לאור בדפוס בראשונה בברלין תקל"ז (1777), על ידי ר' ברוך שיק משקלוב[1], ובשנייה בברלין תר"ו-תר"ח (1846 - 1848) על ידי בער גולדברג ואריה ליב רוזנקראנץ, עם מבוא מאת דוד קאסל.

קיצור של הספר בערבית נכתב על ידי בן המחבר, יוסף בן יצחק הישראלי, ותרגומו לעברית ("קיצור יסוד עולם" על ידי יצחק בן שלמה הישראלי) מצוי בכתב יד.

מלבד "יסוד עולם", הישראלי כתב חיבורים נוספים, ביניהם "שער השמים", "שער היסודות" ו"שער המילואים", שנשארו בכתב יד.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ מנחם מנדל כשר כותב (תורה שלמה חי"ג עמ' 26 ושרי האלף ח"ב עמ' תנב) שבהוצאה הראשונה המו"ל השמיט קטעים כאדם העושה בתוך שלו.