יצחק מן (עורך)

סופר, עורך ומתרגם עברי (1890 - 1956)

יצחק מָן (1890, תר"ן, פשמישל, גליציה, אוסטריה28 במרץ 1956, ט"ז בניסן תשט"ז, ירושלים) היה סופר, עורך ומתרגם עברי, עורך ההוצאות הספרותיות של הקק"ל מ-1926 ועד מותו. חתן פרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת לשנת תש"ח עבור תרגום "הקפיטל" מאת קרל מרקס.

יצחק מן
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1890
תר"ן
האימפריה האוסטרו-הונגריתהאימפריה האוסטרו-הונגרית פשמישל, גליציה, אוסטריה
פטירה 28 במרץ 1956 (בגיל 66 בערך)
ט"ז בניסן תשט"ז
ישראלישראל ירושלים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום ישראלי
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
שם עט י' אבירפי עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום כתיבה סופר, עורך ומתרגם
תקופת הפעילות 19261956 (כ־30 שנה)
פרסים והוקרה פרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת (תש"ח)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

יצחק מן נולד ב-1890 בעיירה פשמישל שבגליציה, אוסטריה, בנם של מינדל לבית אייכנבאום וניסֶן מן. אביו היה שו"ב וחסיד. מנעוריו נתפס להשכלה ולציונות. בשנת 1905[1] או 1908[2] ייסד מן עם חבריו לבית המדרש את אגודת הנוער "עבריה" בעירו. האגודה נוסדה במטרה להפיץ את ידיעת השפה והספרות העברית בקרב הנוער היהודי. היא הייתה סניף של הסתדרות בשם זה, ואחת הראשונות מסוגה בגליציה. פעילותה של האגודה הייתה ענפה ומוצלחת: חברי הקימו ספרייה עברית וקיימו הרצאות, מסיבות ודיונים.[3]

לאחר שעבר בחינת בגרות אקסטרנית למד באוניברסיטת וינה מדעי הרוח ומדעי הטבע: פילוסופיה, לשון וספרות יוונית, מתמטיקה ופיזיקה. במהלך לימודיו בווינה היה חבר באגודת הסטודנטים הציונים "תיאודור הרצל". בשנת 1920 קיבל תואר דוקטור.

נישא לד"ר מעכה (מאשה) מן, רופאה, חברתו מנעוריו, והיה אב לשני בנים: עמנואל (נולד ב-1915) ורפאל (נולד ב-1928). במשך כמה שנים עבד בהולנד, ובשנת 1924 עלה לארץ ביחד עם אשתו ובנם הבכור והתיישב בירושלים. כעבור שנתיים, ב-1926, החל לעבוד בלשכה הראשית של קרן קיימת לישראל ושימש כעורך ראשי של הוצאותיה הספרותיות במשך שלושים שנה, עד יום מותו. בין היתר ערך את הספרייה "לנוער" שהוציאה הקק"ל, שבמסגרתה ראו אור עשרות מונוגרפיות על התנועה הציונית.

במקביל עסק בעבודה ספרותית מחוץ לקק"ל, ושלח ידו בתרגום ספרי יסוד מהפילוסופיה היוונית, הספרות הסוציאליסטית-מרקסיסטית, פסיכולוגיה וחינוך. תרגם את "על בריאת העולם" לפילון האלכסנדרוני (בעריכת משה שוובה) ואת מאמרות הרקליטוס, ספרו הפילוסופי של הרברט מרקוזה "שיטת "הגל", "על האישיות בהיסטוריה" לגיאורגי פלכאנוב, "הקפיטל" מאת קרל מרקס (כרך א' תורגם עם צבי וויסלבסקי, ואת כרך ב' תרגם לבדו), "אנטי-דיהרינג (הפיכת המדע בידי מר אויגן דיהרינג)" (אנ') לפרידריך אנגלס, את "לקראת פסיכולוגיה דיאלקטית-מאטריאליסטית" לאוטו פניכל ואת כרך א' של "מכתבים לאם" מאת וילהלם שטקל (את שניהם תרגם ביחד עם שמואל גולן, האחרון בעריכת צבי זהר) את "אני מאמין בחינוך" מאת ג'ון דיואי וכן את "כאז כן אתה" לסומרסט מוהם.

בשנת 1948 זכה (לצד צבי וויסלבסקי) בפרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת עבור תרגומם ל"קפיטל".[4]

ערך פרסומים שונים ופרסם מאמרים בעיתונות. כתב את ההקדמה לספר היזכור לעיירתו פשמישל, שהופיע לאחר מותו, בשנת תשכ"ד 1964.

מן התגורר בבית שבנה בשכונת תלפיות בירושלים, והיה חבר ועד השכונה. כן כיהן כראש בית הכנסת של השכונה, ונהג לעבור לפני התיבה בו לעיתים קרובות.

מן נפטר בעקבות התקף לב אור ליום א' דחוה"מ פסח, ט"ז בניסן תשט"ז,[5] בביתו שבירושלים, בשנה ה-66 לחייו. הניח את אלמנתו, ד"ר מעכה (מאשה) מן, את בנו הבכור עמנואל ואת אשתו וילדיו, וכן אחות וגיס.

משפחתו

עריכה

אחיו יעקב מן (1888–1940) היה רב, מורה והיסטוריון, מהדור הראשון של חוקרי הגניזה הקהירית. אלמנתו נישאה שנים אחדות לאחר מותו לידידו וגיסו ישעיהו זנה.[6]

בנו הצעיר של יצחק מן, רפאל, נהרג בנעוריו, בעת שעלה על מוקש באזור קיסריה בשנת 1943.
בנו הבכור, עמנואל, נישא לחיה ליפשיץ והיה אב לבנים. נפטר בירושלים ב-2008.
נכדו ד"ר רפי מן הוא עיתונאי לשעבר, וכיום חוקר תקשורת והיסטוריון. נכד נוסף הוא איזי מן, הקרוי על שמו. הוא שדרן, עורך ומגיש תוכניות ברשת ב' של קול ישראל וסופר.

ספריו

עריכה

לאחר מותו:

בעריכתו

עריכה
  • יצחק מן (ערך והתקין לדפוס), מן הגולה אל הגאולה: מוקדש למפעל הנוער השנתי למען הקרן הקימת לישראל, ירושלים: הקרן הקימת לישראל – מועצת הנוער ליד הועד הארצי, תש"י.
  • ג[צל] קרסל, אדמה לעם; ערך והתקין לדפוס: יצחק מן, ירושלים: הקרן הקימת לישראל, תשי"א.
  • יצחק מן וברוך שראל (ערכו והתקינו לדפוס), יד לשואה ולמרד, ירושלים: הלשכה הראשית של הקרן הקיימת לישראל, תשי"ג.
  • יצחק מן וברוך שראל (ערכו והתקינו לדפוס), יצירת אדמה, ירושלים: הלשכה הראשית של הקרן הקיימת לישראל ('תיק למדריך'), תשי"ד. (ראה אור בתרגום לאנגלית ב-1956)
  • יצחק מן (עורך), מועדים וזמנים: בכורים: סדרת ילקוטים ואוספי חומר לחג השבועות, חוברת ו’, מהדורה שנייה מורחבת, ירושלים: הלשכה הראשית של הקרן הקיימת לישראל, תשי"ד.
  • יצחק מן (עורך), הרמן שטרוק: האדם והאמן, תל אביב: דביר, 1954. (הרמן שטרוק: "לדמותו, מדבריו, מתחריטיו ורישומיו")
  • יצחק מן (עורך), הנגב: פרקי לימוד וקריאה, ירושלים: הקרן הקימת לישראל: מחלקת הנוער והחלוץ של ההסתדרות הציונית ('ספרית אדמה'), תשט"ו.
  • Isaac Mann and Baruch Sarel (Eds.), Creating Soil; translated by Fayge Cohen, Jerusalem: Keren Kayemeth Leisrael, 1956.

בתרגומו

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ רפי מן, בעקבות סבא: מסע לפשמישל, בבלוג שלו "הערות שוליים להיסטוריה", 21 באוקטובר 2011.
  2. ^ יוסף אלטבאואר, 'על "העבריה"', בתוך: אריה מנצ'ר (עורך), ספר פשמישל, תל אביב: ארגון יוצאי פשמישל בישראל, תשכ"ד 1964, עמ' 103.
  3. ^ עוד על האגודה ראו: אלטבאואר, 'על "העבריה"', עמ' 103–105.
  4. ^ פרס צ'רניחובסקי למתרגמי ה"קאפיטאל", על המשמר, 16 בינואר 1948.
  5. ^ ד"ר יצחק מן ז"ל, דבר, מודעת אבל, 29 במרץ 1956.
  6. ^ דב ניצני (קנופף), 'פרופסור ד"ר יעקב מאן (מאנן)', בתוך: אריה מנצ'ר (עורך), ספר פשמישל, תל אביב: ארגון יוצאי פשמישל בישראל, תשכ"ד 1964, עמ' 330.
  7. ^ יצאו לאור: ג. פלכאנוב: כתבים נבחרים, על המשמר, 10 באפריל 1953; ד. הן, עם "כתבים נבחרים" לפלכאנוב, על המשמר, 23 בינואר 1953, המשך.
  8. ^ ראו: עם צאת התרגום העברי של "אנטי-דיהרינג" לפ. אנגלס: מתוך פתח־דבר של בית־ההוצאה; מדברי מבוא המתרגם, י. אבירפי, משמר, 29 באוקטובר 1943; י. צור, "אנטי-דיהרינג" בעברית, משמר, 7 בינואר 1944.
  9. ^ א. ד., יצא לאור: "מכתבים לאם", משמר, טור 1, 24 באוגוסט 1945.
  10. ^ ספרים חדשים: אני מאמין בחינוך, משמר, 30 באוקטובר 1946.
  11. ^ יצחק מן., ה"קאפיטאל" ותרגומו העברי, משמר, 19 בספטמבר 1947, המשך.
  12. ^ ד"ר יצחק מן, קארל מארקס: הקאפיטאל: בעיות תרגום "הקאפיטאל", על המשמר, 6 ביוני 1954.
  13. ^ אתי, התפתחותו של הנגב הרחוק (עם הופעת מהדורה ב' לספרו של ד"ר א. לנברג), דבר, 12 באוגוסט 1955.