ירושלים של זהב
"ירושלים של זהב" הוא שיר על ירושלים שחובר והולחן על ידי נעמי שמר, ובוצע במקור בידי שולי נתן. השיר היה אחד מרגעי השיא בקריירה המוזיקלית של שמר ונחשב לאחד השירים האהובים ביותר בקרב הציבור הישראלי והיהודי העולמי, ובשנת 1998, הוא זכה במקום הראשון במצעד שירי היובל אותו ערך קול ישראל. השיר הוא גם אחד מהפזמונים הישראליים המפורסמים בעולם כולו, לצד "הללויה" ו"הבה נגילה".
 | |
| סינגל בביצוע שולי נתן | |
| מתוך האלבום "ירושלים של זהב - שולי נתן בשירי נעמי שמר" ו-"הדרך פתוחה" | |
| יצא לאור | 15 במאי 1967 |
|---|---|
| סוגה | זמר עברי |
| שפה | עברית |
| אורך | 4:48 |
| חברת תקליטים | הד ארצי |
| כתיבה | נעמי שמר |
| לחן | נעמי שמר (בעקבות שיר עממי בסקי) |
כתיבת השיר
עריכההשיר נולד כאשר החליט טדי קולק, ראש עיריית ירושלים, להזמין שיר מיוחד על ירושלים לכבוד פסטיבל הזמר והפזמון לשנת תשכ"ז שנערך במוצאי יום העצמאות, 15 במאי 1967, בבנייני האומה בירושלים. קולק פנה לגיל אלדמע, מעורכי הפסטיבל, ודרכו הגיע לשמר, אך זו הייתה המומה מגודל המעמד ואמרה לאלדמע שהיא לא מסוגלת לכתוב תחת לחץ. אלדמע נזכר לאחר שנים: "אמרתי לה: 'את יודעת מה, את לא חייבת, אם תרגישי השראה תכתבי' - ואז ידעתי שהיא אכן תכתוב". לא עבר זמן רב ואלדמע קיבל לידיו את התווים של "ירושלים של זהב".
שם השיר מבוסס על תכשיט מזהב שעליו חקוקה העיר ירושלים שהתנא רבי עקיבא נתן לאשתו רחל על שעודדה אותו ללמוד תורה. השיר מתאר את מצבה של ירושלים באותה עת, לפני מלחמת ששת הימים, כאשר העיר הייתה חצויה על ידי חומה שהפרידה בין ממלכת ירדן ומדינת ישראל ונודעה כקו העירוני אשר תואר בשיר "העיר אשר בדד יושבת ובליבה חומה". המקומות הקדושים ליהדות במזרח העיר - הר הבית, הכותל המערבי ובית העלמין היהודי העתיק בהר הזיתים, לא היו נגישים ליהודים. משפט זה רומז למשפט ממגילת איכה ("איכה ישבה בדד העיר", מגילת איכה, פרק א', פסוק א'). גם המשפט "איכה יבשו בורות המים" מתייחס למגילת איכה. זיקה זו מקנה לשיר משמעות של קינה.
לחן השיר מבוסס על מנגינות חסידיות ומזכיר קצת את לחן טעמי המקרא[1] ויש בו השפעה של שיר עם בסקי. במילותיו יש השפעה של שירת "תור הזהב של יהדות ספרד", כגון: "לכל שירייך אני כינור", בעקבות "אֲנִי כִנּוֹר לְשִׁירָיִךְ" בשירו של רבי יהודה הלוי, "ציון הלא תשאלי", וגם במשפט "איך אשכחך ירושלים". בתחילה כתבה שמר שני בתים בלבד - הבית הראשון הפותח ב"אוויר הרים צלול כיין" והבית השלישי הפותח ב"אך בבואי היום לשיר לך". כשהראתה שמר את השיר לרבקה מיכאלי, העירה האחרונה כי חסרה התייחסות לעיר העתיקה. בעקבות ההערה הוסיפה שמר את הבית השני, המתחיל ב"איכה יבשו בורות המים".
לביצוע השיר נבחרה זמרת צעירה אלמונית בשם שולי נתן. בתה של שמר, ללי, שמעה את נתן בתוכנית הרדיו "תשואות ראשונות" ב"קול ישראל" ודיווחה לאמהּ ששמעה זמרת בעלת קול גבוה כמו שאמהּ אוהבת. שמר ביקשה מבתה לרשום את השם ולשים במגירתה, שם נשאר עד לקראת הפסטיבל, אז הוציאה אותו שמר וביקשה שישיגו לה את נתן. מארגני הפסטיבל התנגדו לביצוע השיר על ידי זמרת לא מוכרת, אך שמר התנתה את ביצוע השיר בבחירתה של נתן.
השיר זכה להצלחה רבתי בפסטיבל, וזכורה שירת הקהל ברטט את השיר. עד היום זהו אחד השירים הזכורים ביותר מהפסטיבל, אף על פי שלא השתתף בתחרות אלא הושמע בזמן ספירת הקולות.
נעמי שמר ביצעה אף היא את השיר, ומאוחר יותר הקליטו אותו זמרים רבים אחרים, בהם עפרה חזה, יפה ירקוני, רן אלירן ועוד. על פי נתוני אקו"ם, לשיר מעל ל-500 גרסאות שונות.[2] הוא תורגם לשפות רבות, בהן אספרנטו. הביצועים הידועים של השיר בשפות זרות: יפה ירקוני (ספרדית), דוד עשת (יידיש) ועוד. השיר גם נהיה לשיר ילדים בביצועה של אסנת פז בתקליט "ארץ ישראל שלי". הסרט "רשימת שינדלר" הסתיים בגרסתו המקורית עם ביצוע מקהלה לשיר.
בשנת 1998, ערך "קול ישראל" את מצעד שירי היובל, שהקיף את 50 השירים החשובים ביותר בזמר העברי לרגל חגיגות שנת ה-50 למדינת ישראל. השיר "ירושלים של זהב" נבחר על ידי המאזינים למקום הראשון במצעד זה.[3]
כעבור עשור, במסגרת חגיגות השישים למדינת ישראל שב ונבחר השיר ל"שיר השישים" בהצבעה שערכו הערוץ הראשון ורשת גימל,[4] ולמקום השני ב"מצעד חיילי צה"ל לשנת השישים" בגלי צה"ל וב"מצעד של המדינה" שערכה שידורי קשת בערוץ 2.
השפעת השיר על רקע מלחמת ששת הימים
עריכה
ב-22 במאי 1967 סגרה מצרים את מצרי טיראן בפני שיט ישראלי. נעמי שמר כתבה את השיר לקראת יום העצמאות כשברקע כבר נשבו רוחות מלחמה. ב-19 השנים מאז תש"ח לא נכתבו שירים שמזכירים את אובדן העיר העתיקה של ירושלים, והשיר הושמע שוב ושוב ברדיו בשבועיים שקדמו לפרוץ מלחמת ששת הימים. לפי טענה שהועלתה לימים, השיר הביא למודעות הציבורית את משמעות ירושלים והעיר העתיקה. בכתבה של עמיתה, הפזמונאי וחוקר התרבות דן אלמגור, הוא מאשר עדויות ששמע אישית מפי אלופי צבא שכיהנו במטכ"ל באותה תקופה, שלפני הופעת השיר לא הייתה קיימת במוצב הפיקוד העליון של צה"ל תוכנית פעולה צבאית לכיבוש העיר העתיקה. לא מן הנמנע שהשיר שהושמע שוב ושוב בתקופה שקדמה למלחמה, תרם לשיקולים ולקבלת ההחלטות הנוגעות ללוחמה בירושלים ולכיבושה, על המשתמע מכך.[5] שלושה שבועות לאחר הופעת הבכורה של השיר בפסטיבל, פרצה מלחמת ששת הימים, שבמהלכה אוחדו שני חלקי ירושלים.
הזמר מאיר אריאל לחם במלחמה הזאת כאיש מילואים בגדוד הצנחנים שפרץ את הדרך לעיר העתיקה. בלילה שבין 5 ל-6 ביוני, בבניין מוזיאון רוקפלר שזה עתה נכבש, מותש מהקרב שבו נפלו חבריו וכדורים פגעו בקסדה ובמימיה שלו עצמו, הוא שמע מאיזו פינה את קולה של שולי נתן ברדיו. בליבו עלתה שורה אחרת לפזמון החוזר - "ירושלים של ברזל ושל עופרת ושל שחור". בהמשך הוא כתב את השיר ירושלים של ברזל.[6]
נעמי שמר סיפרה שבזמן שהייתה בסיני עם להקה צבאית היא שמעה ברדיו את הצנחנים השרים את שירה ליד הכותל המערבי, והוסיפה בית חדש לשיר ובו הנגידה את המצב לפני ואחרי המלחמה. לעומת "איכה יבשו בורות המים" ו"ואין פוקד את הר הבית" בבית השני, הכריז הבית החדש "חזרנו אל בורות המים" ו"שופר קורא בהר הבית". בחודשים שאחרי המלחמה ובשנים שבין המלחמות קנה לו השיר שם והפך למעין המנון-משנה, שהיו אף שקראו להפכו להמנון הלאומי החדש. חבר הכנסת אורי אבנרי אף הגיש הצעת חוק ברוח זו.[7] המחברת בה כתבה נעמי שמר את הבית הנוסף מוצגת בתערוכת קבע בספריה הלאומית.
מאז פרסום "ירושלים של זהב", הפכה שמר בעיני רבים – אף כי לא בעיני עצמה – ל"פזמונאית לאומית" האמונה על שיקוף הלכי הרוח בישראל וניסוחם בפזמוניה.
ביקורת על השיר
עריכההיו שמתחו ביקורת על "ירושלים של זהב" בגלל "היעדרם" של הערבים שישבו בירושלים המזרחית מן השיר. פסקאות כ"כיכר השוק ריקה", היו לצנינים בעיני אלו הסבורים כי זוהי התעלמות מכך שגם הערבים שהיו באותה כיכר שוק מטאפורית בירושלים המזרחית בין 1948 ל-1967 הם בני אדם. דברים ברוח זו ביטא עמוס עוז ואף שאל, האם הייתה המשוררת כותבת גם לגבי כיכר פיקדילי שהיא ריקה.
שמר הגיבה: "זה מעורר בי זעם נורא, הטיעון הזה. זה כאילו בן אדם מתגעגע לאהובתו והוא בא אל הפסיכיאטר שלו, עמוס עוז, ואז הפסיכיאטר אומר לו 'אל תדאג, היא לא לבד במיטה'... עולם שהוא ריק מיהודים, הוא בשבילי כוכב מת וארץ ישראל שהיא ריקה מיהודים היא בשבילי שוממת וריקה".[8][9]
השיר ברחבי העולם
עריכההשיר זכה לגרסאות כיסוי ברחבי העולם. מביניהן של הזמר היווני דמיס רוסוס,[10] ביצוע משותף של חבר להקת סקורפיונז, קלאוס מיינה, יחד עם הזמרת הישראלית ליאל קולט, להקת הרוק האמריקאית פיש, הזמר הברזילאי רוברטו קרלוס,[11] ואחרים.
השיר מושמע בסצנת הסיום של סרט הקולנוע רשימת שינדלר משנת 1993, המתארת את שחרור היהודים שהציל חסיד אומות העולם אוסקר שינדלר בתקופת השואה. בעקבות ביקורת על זיהויו של השיר בחברה הישראלית עם מלחמת ששת הימים (ולא עם השואה), הוקלט השיר הליכה לקיסריה בביצוע נתנאלה ובו נעשה שימוש בהקרנות הסרט בבתי הקולנוע בישראל במקום "ירושלים של זהב".
דמיון לחנים עם השיר "Pello Joxepe"
עריכהבמאי 2005 פרסם עיתון הארץ כי שמר הודתה במכתב לגיל אלדמע, זמן קצר לפני מותה, כי שמעה שיר עם בסקי ישן בשם "Pello Joxepe", והושפעה ממנו באופן לא מודע בעת כתיבת הלחן ל"ירושלים של זהב". רוב חייה הכחישה שמר את הטענות על גנבה ספרותית. לקראת מותה היא תיארה את חדירת הלחן הבסקי לשיר כ"תאונה מצערת" ואמרה שגרמה לה עוגמת נפש כה רבה, עד שאפשר שהביאה למחלתה. בצר לה, ביררה נעמי שמר את החוק הבינלאומי לגבי גנבות שירים. חוק זה קובע כי שמונה תווים ברצף המועתקים משיר אחר הם בבחינת גנבה. שמר ספרה את מספר התווים ש"הועתקו" מהשיר המקורי, בשורה שהייתה הדומה ביותר לשיר הבסקי - "אוויר הרים צלול כיין". שמר ספרה שלושה תווים מועתקים בלבד (תו החוזר מספר פעמים ברצף נספר כאחד); כשגילתה זאת הרגישה בת מזל עד מאוד.
חוקר הזמר העברי, אליהו הכהן, מציין שהזיקה בין השיר "ירושלים של זהב" לשיר העם הבסקי ידועה לו משנת 1969, ואף הציג אותה בהרצאות שנתן ברחבי הארץ בתחילת שנות השבעים. כך הוא מתאר את המסר שהעביר בהרצאות אלה:
דיברתי בזכותה של נעמי שמר ששירה "ירושלים של זהב" אינו שיר גנוב אלא לכל היותר פתיחתו הושפעה מלחן ששמעה נעמי שמר, אך בכל מקרה השיר המקורי היה שיר קצבי – שלא כמו "ירושלים של זהב", וגם את החלק הראשון הזה נעמי שמר שידרגה יפה מאוד, ואולי הבסקים עוד יודו לה יום אחד על כך שבהשפעת שיר עם די זניח ולא מוכר בעולם יצרה שיר נפלא המוכר בכל רחבי העולם ונכנס בקהילות רבות לסידור התפילה.
נעמי שמר הסבירה כי גם הפיתולים והעיקולים במעלה הדרך לירושלים שימשו כהשראה למילות השיר וללחן שלו.
כאשר נודע לאליהו הכהן על מכתבה של נעמי שמר לגיל אלדמע הגיב:
לדעתי נעמי מייחסת להשפעה של השיר הבסקי משקל גדול מדי ביצירה שלה, וכנראה זה העיק עליה כל השנים, וכשהייתה כבר במצב של שכיב מרע אמרה לעצמה: 'אדברה וירווח לי'.
גרסאות כיסוי
עריכה_-_SINGER_OFRA_HAZA_AT_THE_JUBILEE_CHIMES_PERFORMANCE.jpg)
- עפרה חזה ביצעה את השיר במופע "פעמוני היובל" לכבוד יום העצמאות ה-50 של מדינת ישראל בגבעת רם בירושלים.[12]
- ריטה ביצעה את השיר: בשנת 2005 בסיבוב ההופעות שלה "מופע חורף",[13] בשנת 2012 באירוע בלוס אנג'לס,[14] בשנת 2013 בארוחת הערב הממלכתית במשכן הנשיא שמעון פרס בעת ביקורו של נשיא ארצות הברית ברק אובמה בישראל ובשנת 2017 בטקס הדלקת המשואות ה-69.[15]
- הזמר החסידי אברהם פריד ביצע את השיר במהלך ההופעה "אם אשכחך ירושלים" שנהפכה לאלבום הופעה בשנת 1996.[16]
- הזמר דודו פישר ביצע גרסה בעברית ואנגלית של השיר במסגרת אלבומו "ירושלים" שיצא ב-2013.
- הזמר שלום למר ביצע גם הוא גרסת כיסוי לשיר.[17]
- בשנת 2005 ביצעו כל כוכבי הסדרה "בצפר 2005" במסגרת הסדרה בעלת אותו שם.
- לפי אתר שירונט, מלבד הביצוע של שולי נתן, קיימים עוד 76 ביצועים נוספים של השיר של זמרים וזמרות אחרים[18].
גרסאות אלטרנטיביות
עריכהבמהלך השנים נוצרה מסורת בצעדות, ובעיקר בצעדת ירושלים של לשיר את המילים עם הלחן של האמיני יום יבוא, שיש לו קצב של שיר לכת, ולכן מתאים יותר לשירה תוך כדי הליכה[19].
הרב משה צבי נריה כתב שיר נוסף - "ירושלים של קודש", אותו נהג לשיר בסוף השיר המקורי ובאותו הלחן[20] מאוחר יותר ניתן לחן עצמאי לשיר זה על ידי יוסי קירש.
לקריאה נוספת
עריכה- דן אלמגור, "איך נולד השיר 'ירושלים של זהב' ", הדאר, 75, ז', 1996
- עמוס אורן, "הזהב הגנוב", ידיעות אחרונות, 6 במאי 2005
- נעמי שמר: סיפורו של השיר "ירושלים של זהב", "עולם קטן", גיליון מס' 550, מוסף ליום ירושלים, כו באייר תשע"ו. מתוך הספר: סולם למלכות ישראל היעודה – כתבי שבתאי בן דב (כרך שלישי) בעריכת: יהודה עציון, תשס"ז
קישורים חיצוניים
עריכה
מידע על היצירה "ירושלים של זהב" באתר מיוזיק בריינז
סרטון השיר "ירושלים של זהב" באתר יוטיוב- "ירושלים של זהב" באתר בית לזמר העברי
- מילות השיר "ירושלים של זהב" באתר שירונט
- ירושלים של זהב, באתר אקו"ם
הפיוט ירושלים של זהב, באתר הפיוט והתפילה- אודות השיר, באתר הספרייה הלאומית
- מאיה קוסובר, ירושלים של זהב, בפודקאסט "שיר אחד", באתר תאגיד השידור הישראלי
- נתן גרינבוים, 'ירושלים של זהב' כשיר-קודש, מים מדליו, 1993
- ירושלים של זהב, באתר "היו ימים"
- שידור רדיו חי(הקישור אינו פעיל, 5.10.2021) - הצנחנים שרים את "ירושלים של זהב" בכותל המערבי
- אופיר בן יאיר, ירושלים של זהב - עיון, באתר הפיוט והתפילה
- אליהו הכהן על "ירושלים של זהב", באתר ליטרטורה
- Jerusalem of gold, אתר באנגלית המוקדש לשיר
- אריאל הורוביץ, פלגיאט במוזיקה, הרצאה של בנה של המשוררת נעמי שמר לגבי מקור השיר
- דוד אסף, מסע מן הכורסא אל ירושלים של זהב, בבלוג "עונג שבת", 17 במאי 2012
- אורי הייטנר, ההמנון השני - ירושלים של זהב
ירושלים של זהב | היהודים, רביב כנר ו-400 נגנים | רוק על החומות, סרטון בערוץ "iTravel_Jerusalem", באתר יוטיוב (אורך: 05:02)- נעמי שמר מתייחסת לביקורת של עמוס עוז על שירה "ירושלים של זהב", באתר יוטיוב
- הצירוך ירושלים של זהב באתר האקדמיה ללשון, 2 ביוני 2024
- זיוה שמיר, הכוח לשַׁנות ולהשתנות- על שירה של נעמי שמר "ירושלים של זהב", באתר מב"ע, יוני 2024
.svg){kind=logo}
.svg){kind=icon}
מקורות על הקשר ל־Pello Joxepe
עריכה- זאב גלילי, מקור המנגינה ל"ירושלים של זהב", באתר "היגיון בשיגעון"
- ביצוע של שיר העם הבסקי Pello Joxepe באתר YouTube על ידי הזמר פאקו איבנייז.
- נורית ורגפט, עידית אברהמי, פאקו איבנז: "שמעתי את 'ירושלים של זהב', ואמרתי - 'הי, זה השיר 'פיו חוספה'", באתר הארץ, 6 במאי 2005
הערות שוליים
עריכה- ^ אסנת שרון, "במחשכייך, ירושלים: קריאה ב'ירושלים של ברזל' מאת מאיר אריאל ב-1967 והיום", היֹה היָה במה צעירה להיסטוריה, גיליון 11, עמוד 89.
- ^ ירושלים של זהב, באתר אקו"ם
- ^ טלילה אלירם, "בוא, שיר עברי: שירי ארץ ישראל: היבטים מוזיקליים וחברתיים", הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה, 2006, עמוד 173
- ^ תום שגב, שלושה שירים ועם, באתר הארץ, 1 במאי 2008
- ^ הארץ, סיכום העשור | כך הפכה נעמי שמר למשוררת הלאומית, באתר הארץ, 25 בדצמבר 2009
- ^ גיל פז, לאהוב ולבקר, בו זמנית: מה ניתן ללמוד מיחסו של מאיר אריאל לירושלים?, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 1 באוגוסט 2017
- ^ היום לפני 43 שנים: "ירושלים של זהב" הושמע לראשונה, באתר הארץ, 16 במאי 2010
- ^ נעמי שמר מתייחסת לביקורת של עמוס עוז על שירה "ירושלים של זהב"
- ^ נדב שרגאי, כך התנכלו לנעמי שמר – בגלל דעותיה, באתר ישראל היום, 21 ביוני 2013
- ^ AISTYLES (2011-09-24), Demis Roussos - Jerusalem Of Gold | דמיס רוסוס - ירושלים של זהב, נבדק ב-2018-07-03
- ^ Sandro M. Silva (2014-07-09), Roberto Carlos - Jerusalém Toda De Ouro / Yerushalayim Shel Zahav (Em Jerusalém - 2012), נבדק ב-2018-07-11
- ^ עפרה חזה - ירושלים של זהב, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 5:26)
- ^ ריטה - ירושלים של זהב | מופע פסנתר 2004 | אמפי שוני, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 4:09)
- ^ ריטה ירושלים של זהב באירוע לוס אנג'לס, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 3:55)
- ^ ריטה - ירושלים של זהב - יום העצמאות 2017, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 5:09)
- ^ קונצרט - ערים מצדיעות לירושלים - ירושלים של זהב, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 6:39)
- ^ Jerusalem Of Gold, בביצוע שלום למר, 26 ביוני 2018, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 4:11)
- ^ ירושלים של זהב, באתר שירונט
- ^ achoty band, להקת אחותי achoty band- ירושלים של זהב - האמיני יום יבוא, באתר יוטיוב, 28.4.2017
- ^ ירושלים של קודש | בית המדרש | שיעורי תורה, באתר ישיבה