ישו הצהוב
ישו הצהוב (בצרפתית: Le Christ jaune) הוא ציור שמן מעשה ידי הצייר הצרפתי פול גוגן משנת 1889.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| צייר | פול גוגן |
| תאריך יצירה | 1889 |
| טכניקה וחומרים | שמן על בד |
| ממדים בס"מ | |
| רוחב |
73.34 ס״מ  |
| גובה |
91.07 ס״מ |
| נתונים על היצירה | |
| זרם אמנותי |
סימבוליזם, אימפרסיוניזם, פרימיטיביזם, פוסט-אימפרסיוניזם, קלואזוניזם, אסכולת פונט אוון |
| מספר יצירה |
1946:4 (Buffalo AKG Art Museum) |
| מיקום | Buffalo AKG Art Museum |
  | |
ביחד עם הציור ישו הירוק (1889), נחשבת יצירה זו כאחת מיצירות המפתח של הסימבוליזם בציור. את שני הציורים צייר גוגן בפונט אוון, בעת ששהה שם למשך תקופה קצרה.
"ישו הצהוב" מתאר מצב היפותטי בו מתרחשת צליבת ישו בסוף המאה ה-19, בברטאן שבצפון צרפת, בעת ששלוש נשים חסודות מתאספות לתפילה. הוא נעזר בקווים חזקים ועבים וכמעט ללא הצללה על מנת לתאר את הנשים. בציור נעשה שימוש בצבעי הסתיו, כאשר הצבע הדומיננטי, שהוא גם צבעו של ישו, הוא הצהוב.
שלוש הנשים המלוות את ישו הן שינוי מהנוסח הקבוע בציורי הברית החדשה, בה מוזכרות שתי נשים שליווהו, אימו מריה ומריה מגדלנה. הנשים עוטות לבוש השובר את השגרה הצהובה: אחת עוטה חלוק שחלקו כחול (שמימיות), ואלו השנייה עוטה חלוק שחלקו אדום (קורבן). בעוד שהכחול והאדום הם צבעים שניתן לקשרם לישו, הרי הצבע הצהוב החזק הוא צבע שאינו מקושר לישו כלל; מה עוד שכאמור, צבעי הציור מזוהים עם הסתיו, בעוד שישו נצלב בערב חג האביב. זהו צבע כובש ומוחצן, המשפיע על כלל היצירה והופך אותה לשונה באופן משמעותי מציורי ישו הקלאסיים. הצבע הצהוב הופך את הסצנה למסתורית וללא טבעית. הצלב עצמו נראה שקוף ודהוי, וכמעט מרחף.
ציוריו הדתיים של גוגן, שצוירו לפני עזיבתו את צרפת ויציאתו לטאהיטי, מתארים מאבק בין האמונה הדתית הנוצרית לבין הצד הפרימיטיבי, הגופני והנהנתן. פניו של ישו שבציור הן פניו של גוגן עצמו, דבר העשוי להעיד על חווייתו כאדם הקרוע בין רצונותיו השונים ונמצא בין שניהם.
