ישיבת בית שמעיה
ישיבת בית שמעיה (בשמה הרשמי: בית מדרש גבוה לתורה ישיבת בית רבי שמעיה) היא ישיבה גדולה חרדית-ספרדית בבני ברק. הישיבה נקראת ע"ש שמעיה רייכמן, אבי משפחת רייכמן.
 | |
| ישיבה | |
|---|---|
| השתייכות | ליטאי-ספרדי |
| תקופת הפעילות | ה'תשל"ח, 1978 – הווה |
| מייסדים | הרב משה פרדו, הרב שלמה אנגלנדר |
| בעלי תפקידים | |
| מנכ"ל | יעקב פוזן |
| ראש הישיבה | הרב שלמה אנגלנדר |
| תלמידים | |
| כ-600 | |
| מיקום | |
| מיקום | בני ברק |
| מדינה |
 ישראל |
| קואורדינטות | 32°05′05″N 34°50′35″E / 32.084857°N 34.843069°E |
|
(למפת גוש דן רגילה)   ישיבת בית שמעיה  | |
  | |
היסטוריה
עריכההישיבה הוקמה בשנת ה'תשל"ח (1978) בבית כנסת ברחוב רבי עקיבא[1], עם 18 בחורים. כיום לומדים בישיבה כ-600 תלמידים. תלמידי הישיבה שומרים עמה על קשר גם לאחר נישואיהם, וקיימות קהילות של "חניכי ישיבת בית שמעיה" במספר ערים בישראל.
קריית הישיבה ממוקמת בכניסה לשכונת אור החיים בבני ברק, במתחם הצמוד למרכז הרפואי מעייני הישועה. המגרש נרכש מתרומת בנו משה רייכמן, באמצעות הרב משה פרדו, ראש מוסדות "אור החיים" שהקים את השכונה הסמוכה.
5 שנים לאחר ייסודה, נרשמה הישיבה ברשם העמותות, ראשיה הגדירו אז את מטרתה: "לייסד, להקים, לבנות ולנהל ישיבה וספרייה תורנית. להוציא לאור ולהפיץ ספרי קודש, להפיץ תורה ויראת שמים בקרב הנוער, ולעסוק בחינוך הנוער ברוח התורה והמסורת היהודית"[2].
הישיבה הוקמה בידי בוגרי ישיבות ליטאיות ולמרות היותה ישיבה ספרדית היא מזוהה עם תנועת דגל התורה מאז הקמת התנועה בשנות ה-80 של המאה ה-20, והשתייכה לפלג מרביצי תורה. הישיבה מוגדרת בידי ראשיה "ישיבה ליטאית לבני עדות המזרח"[3].
ראש הישיבה הוא הרב שלמה אנגלנדר. בין הר"מים בישיבה נמצא יהודה בויאר, מתלמידי רבי אברהם ישעיהו קרליץ, ה"חזון איש"
המשגיח בישיבה היה הרב אליהו רוט שמאז פטירתו על פי התייעצות עם הרב אהרן יהודה לֵיבּ שטינמן לא מונה מחליף במקומו.
הרב שמואל פאלי בנו ממשיך דרכו של הרב צבי הירש פאלי נחשב לחלק ממערכת הישיבה, ואף מסדר חופות במקום ראש הישיבה.
את הישיבה ניהל בנימין לבל במשך שנים רבות.
בעשור האחרון יעקב פוזן מנהל את הישיבה
פרסומים תורניים
עריכה- לשמוע - ד, חוברת חידושי תורה לרגל 20 שנה לישיבה, בני ברק תשנ"ח, באתר אוצר החכמה
- ותלמודו בידו - א, קובץ ישיבת בית שמעיה, בני ברק תשס"ה, באתר היברובוקס
- ותלמודו בידו - ב, קובץ ישיבת בית שמעיה, בני ברק תשס"ח, באתר היברובוקס
- ותלמודו בידו - ג, קובץ ישיבת בית שמעיה, בני ברק תשס"ט, באתר היברובוקס
- ותלמודו בידו - ד, קובץ ישיבת בית שמעיה, בני ברק תש"ע, באתר היברובוקס
- קובצי "הכרם" של קהילת הבוגרים
- קהילת בית שמעיה (הכרם) - א, תשס"ה, באתר היברובוקס
- קהילת בית שמעיה (הכרם) - ב, תשס"ו, באתר היברובוקס
- קהילת בית שמעיה (הכרם) - ג, תשס"ו, באתר היברובוקס
- קהילת בית שמעיה (הכרם) - ד, תשס"ז, באתר היברובוקס
- קהילת בית שמעיה (הכרם) - ה, תשס"ז, באתר היברובוקס
- בית רבי שמעיהו (הכרם) - ו, תשס"ח, באתר היברובוקס
- הכרם - ז, תשס"ח, באתר היברובוקס
- הכרם - ח, תשס"ט, באתר היברובוקס
- הכרם - ט, תשס"ט, באתר היברובוקס
- הכרם - י, תש"ע, באתר היברובוקס
- הכרם - יא, תש"ע, באתר היברובוקס
- הכרם - יב, תשע"א, באתר היברובוקס
קישורים חיצוניים
עריכה- ד. צפתמן, תורת ליטא נוסח ספרד, מוסף שבת קודש יתד נאמן, 12, תשע"א, שבת פרשת וישלח תשע"א, באתר אוצר החכמה
- שיעורים של ראשי הישיבה באתר "קול הלשון"
ישיבת בית רבי שמעיהו (בני ברק), דף שער בספרייה הלאומית- ישיבת בית שמעיה, באתר "גיידסטאר ישראל"
הערות שוליים
עריכה- ^ באותו מבנה למדו בני הכולל של הרב שמעון בעדני
- ^ על הישיבה באתר "עמותות" (כולל מידע על תקציבים).(הקישור אינו פעיל, 28.8.2019)
- ^ ש. טויב, "ישיבה ליטאית לבני עדות המזרח" (ריאיון עם צוות הישיבה), מוסף שבת קודש, יתד נאמן, ערב חג השבועות תשס"ד, גליון 37 תשס"ד., באתר אוצר החכמה.