ישיבת מקור חיים

ישיבת מקור חיים
	קרוונים ששימשו את הישיבה
ישיבה תיכונית
מוטו	תאמין שיכולים לתקן
השתייכות	ציונות דתית, נאו-חסידות
תקופת הפעילות	ה'תשמ"ה - 1985 – הווה
מייסדים	הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ), הרב דוב זינגר, הרב יצחק מנדלבאום
שכבות לימוד	ט'-יב'
מספר כיתות	9
בעלי תפקידים
ראש הישיבה התיכונית	הרב דוב זינגר, הרב דוד רבינוביץ'
באחריות	מועצה אזורית גוש עציון
סגל	כ-90
תלמידים
	כ-300
שונות
ספרים	לִפְנִים - אסופת מאמרים בענייני חינוך והוראה
מיקום
מיקום	נווה דניאל
מדינה	ישראל
קואורדינטות	31°38′56″N 35°06′57″E / 31.648984°N 35.115847°E
	makor-c.org
	(למפת הרי ירושלים רגילה) ישיבת מקור חיים

ערך זה עוסק בישיבה תיכונית השוכנת על דרך האבות שעל יד נווה דניאל. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו ישיבת מקור חיים (פירושונים).

ישיבת מקור חיים (השם הרשמי: מוסדות מקור חיים) היא ישיבה תיכונית השוכנת בנווה דניאל שבגוש עציון. בראשות הישיבה עומדים הרב דוב זינגר והרב דוד רבינוביץ'^[1]. הישיבה היא חלק ממוסדות שפע-מקור חיים שייסד הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ), ולומדים בה כ-300 תלמידים. הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) שימש כנשיא הישיבה מהקמתה ועד לפטירתו בשנת תש"ף. היא מתייחדת באופייה החסידי-ארצישראלי, שיש המשווים אותו לנאו-חסידות. הישיבה נקראת כן על שם הקיווי לה' מקור החיים ומקורו מהפסוק בספר תהלים (תהלים לו, י); כִּֽי־עִ֭מְּךָ מְק֣וֹר חַיִּ֑ים בְּ֝אוֹרְךָ֗ נִרְאֶה־אֽוֹר.

תולדות הישיבה

הישיבה נוסדה בשנת ה'תשמ"ה (1985) לצד ישיבת מקור חיים בשכונת מקור חיים בירושלים על ידי הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) והרב דוב זינגר. בשנת הלימודים ה'תשנ"ז (1997) עברה הישיבה לכפר עציון. לאחר 26 שנים בהם שכנה בקרוואנים בכפר עציון, עברה הישיבה בשנת הלימודים תשפ"ד (2024) למבנה הקבע שלה על דרך האבות בנווה דניאל.

מאפייני הישיבה

ישיבת מקור חיים הישנה בשלג

בישיבה קיים דגש על לימודי קודש וגמרא בפרט, ומתקיימים סדרי לימוד בבוקר, בצהריים ובערב. סדר הבוקר נמשך כשלש וחצי שעות. בסדר הצהריים לומד כל תלמיד בבית המדרש כל נושא תורני שיבחר - בחבורה, בחברותא או לבד - במשך 40 דקות. בסדר הערב נלמדת הגמרא בבקיאות בחברותות משותפות במשך שעה (עמוד/דף גמרא ליום).

בסדרים (בוקר וערב) מתקיימת תוכנית "אשכולות" לתלמידים החפצים בכך, שבה הם לומדים יותר משאר התלמידים.

המגמות בישיבה הן פיזיקה, ביולוגיה, ספרות, ארץ, מחשבים, היסטוריה, תנ"ך ובית מדרש, מגמה בה לומדים גמרא.

תלמידי הישיבה מוציאים עלון חודשי הנקרא "יוצמ"ח"^[2]^[3]. בשנת 2016 החל לצאת לאור כתב עת שמיועד להיות במה לחידושי תורה של תלמידי הישיבה, בשם "רסיסים".

מדי שנה, לקראת חנוכה, מתקיים מבחן כלל-ישיבתי בבקיאות ובעיון בתלמוד וחידון שבו מתחרות השכבות זו כנגד זו. האירוע מכונה "101" בשל מספר השאלות במבחן בכתב. אירועים דומים אומצו בישיבות תיכוניות אחרות.

אחת למספר שנים נפתחת בישיבה כיתה מקדמת. בשנת 2015 הוקם מסלול "שורשים בהר" שתלמידיו משלבים בלימודיהם גם חקלאות באזור, אך זה נסגר לאחר שנתיים של פעילות. בישיבה קיים פרויקט הדומה לחילופי תלמידים, במסגרתו מגיעות לישיבה קבוצה של תלמידי תיכון ציוניים-דתיים מארצות זרות, המשתלבים בחיי הישיבה ובלימוד למשך כחודשיים. לאחר מכן נוסעים מספר תלמידים מהישיבה לבתי הספר הזרים מהם מגיעים התלמידים למשך כחודש וחצי ופועלים שם לחיזוק הזהות הציונית-דתית ורוח החיות בעבודת ה'.

לישיבה מאפיינים חסידיים והיא מקיימת התוועדויות בי"ח באלול, בי"ט בכסלו (שניהם תאריכים הנחוגים בחסידות חב"ד), בי"ז בשבט (היום שבו אירע ניסיון פיגוע בישיבה), ובמועדים נוספים.

כמו כן מושם בישיבה דגש על עבודה פנימית ועל אמון הדדי בין הסגל לתלמידים. בהקשר זה הומצא המושג "בלי"צ" (בלי ציניות) – מפגש שבו מתקיים שיח כן ונטול ציניות.

המאפיינים החסידיים בכלל, והחיבור לתורת רבי נחמן מברסלב בפרט, גרמו לכך שהצגות סוף השנה, במעמד סיום הלימודים בישיבה של תלמידי י"ב, מתבססות לרוב על סיפורים מהספר סיפורי מעשיות משנים קדמוניות.

בשנת תש"פ זכה תלמיד הישיבה משה גלידאי במקום השני בחידון התנ"ך העולמי.

אירועי טרור

ב-24 בינואר 2008 (י"ח בשבט התשס"ח) פרצו שני מחבלי חמאס מבית אומר לקיבוץ כפר עציון. הם נכנסו לספריית הישיבה, שם נערכה ישיבת מדריכים, ואיימו עליהם עם אקדח צעצוע וסכינים. המחבלים פצעו שניים מהמדריכים אך בסופו של מאבק נורו למוות על ידי מדריך אחר^[4]^[5]^[6].

ב-12 ביוני 2014 (ט"ו בסיון התשע"ד) נחטפו ונרצחו שניים מתלמידי הישיבה (גיל-עד שער ונפתלי פרנקל), בעת שעלו לטרמפ בצומת אלון שבות, יחד עם אייל יפרח, תלמיד בישיבה הגבוהה שבי חברון^[7].

מפעלות הישיבה

• ספרים שונים - תלמידי הישיבה הוציאו לאור במשך השנים ספרים שונים ובהם שיעורים ושיחות של רבני הישיבה: "ביכורים" ו"יצא סוד" של הרב עדין שטיינזלץ, וחוברות שיעורים של הרב דוב.

• תלמידי מחזור יא של הישיבה הקימו את ישיבת תקוע לאחר שסיימו את שהותם בישיבה.

• "מבצעים" - תלמידי הישיבה היו יוצאים במשך שנים ל"מבצעים" שונים בימי שישי: לקרוא קריאת שמע עם יהודים (בהנחיית הרב עדין), לחלק טופי לאנשים ברחוב כדי לשמח אותם, לקרוא תהילים עם אנשים ברחוב בעיתות צרה.

• תלמידים מהישיבה הוציאו בשנת תשע"ו דיסק ובו ניגונים ששרים בישיבה. הדיסק נקרא "תא שמע".

• לקראת שנת תשפ"ג, שני ר"מים לשעבר בישיבה, הקימו שתי ישיבות תיכוניות בסגנון הישיבה - הרב מרדכי הכהן הקים את ישיבת "רשפי לב" במסגרת ישיבת הדרום, והרב בניה קניאל הקים את ישיבת "שפע צפון" כשלוחה של ישיבת שפע מקור חיים.