ישי בר
ישי בֵּר (נולד בשנת 1956) הוא משפטן ואיש צבא ישראלי. שירת כאלוף בצה"ל והיה מפקד גיס ונשיא בית הדין הצבאי לערעורים. רוב קידומו הצבאי היה במסגרת שרות המילואים. פרופסור למשפטים באוניברסיטת רייכמן.
 | |
| האלוף ישי בר | |
| לידה |
1956 (בן 68 בערך) ירושלים  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| השכלה | |
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל |
| תקופת הפעילות | 1974–2012 (כ־38 שנים) |
| דרגה |
 אלוף |
| תפקידים בשירות | |
| |
| פעולות ומבצעים | |
|
מבצע אנטבה מבצע ליטני  מבצע שלום הגליל המערכה ברצועת הביטחוןהאינתיפאדה הראשונה האינתיפאדה השנייה  מלחמת לבנון השנייהמבצע עופרת יצוקה | |
| תפקידים אזרחיים | |
| פרופסור למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, דקאן בית הספר הארי רדזינר למשפטים באוניברסיטת רייכמן | |
  | |
ביוגרפיה
עריכהישי בר נולד בשנת 1956 בירושלים כבן זקונים לפרופסור משה בֵּר, ניצול השואה יליד סלובקיה שהפך לימים לראש המחלקה לתולדות ישראל באוניברסיטת בר-אילן. סיים את לימודיו התיכוניים בישיבה התיכונית נתיב מאיר בירושלים (נמנה עם "כיתת האלופים", כינוי לכיתה שממנה יצאו שלושה אלופים בצה"ל: אלעזר שטרן, יאיר נוה וישי בר, וכן הרב הצבאי הראשי תא"ל רפי פרץ).
התגייס לצה"ל באוגוסט 1974, התנדב לצנחנים, ושובץ בגדוד 890. בצנחנים עבר מסלול הכשרה כלוחם וקורס מ"כים חי"ר ויצא לקורס קציני חי"ר, אותו סיים בהצטיינות. שב לצנחנים ושימש כמפקד מחלקה[1] בגדוד 890. בשנת 1976 השתתף במבצע אנטבה[2]. בשנת 1978 השתתף במבצע ליטני כמפקד פלוגה[3] ובאותה שנה השתחרר מצה"ל.
בשנת 1983 קיבל תואר ראשון במשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים. התמחה אצל השופט דב לוין בבית המשפט העליון, והוא חבר בלשכת עורכי הדין בישראל משנת 1985. בשנת 1986 קיבל תואר שני מבית הספר לכלכלה של לונדון ובשנת 1990 קיבל תואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1992 מונה למרצה בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, ולימד דיני מיסים. בשנת 1994 מונה למרצה בכיר, ובשנת 1999 מונה לפרופסור חבר. בשנת 2010 פרש מהאוניברסיטה העברית. היה חוקר אורח באוניברסיטת הרווארד בשנת 1990–1992 ובבית הספר למשפטים של אוניברסיטת ניו יורק בין השנים 2009–2010. מאוגוסט 2010 ועד אפריל 2012 כיהן כדיקן בית ספר הארי רדזינר למשפטים באוניברסיטת רייכמן[4]. בר ממשיך להיות חבר סגל בית הספר[5].
מילא מגוון תפקידים כקצין מילואים. משנת 1979 שירת כקצין בעוצבת שועלי מרום, חטיבת הצנחנים במילואים של פיקוד הדרום, ולחם כמפקד פלוגה מסייעת בחטיבה במלחמת לבנון הראשונה. בהמשך שימש כמפקד גדוד ובאפריל 1995 מונה למפקד החטיבה ושירת בתפקיד עד מרץ 2000[1]. במרץ 2000 מונה למפקד עוצבת אדום, בדרגת תת-אלוף, וביוני 2001 מונה במקביל כמפקד קורס מפקדי פלוגות ומפקדי גדודים.
במאי 2002 חזר לשירות קבע, ומונה לנשיא בית הדין הצבאי לערעורים, בדרגת אלוף. בשנים 2002–2004 פיקד במקביל על קורס מפקדי חטיבות. בכינוס של פורום המטה הכללי ב-11 ביולי 2006, זמן קצר לפני פרוץ מלחמת לבנון השנייה, נמנה בר עם האלופים המעטים שטענו שצה"ל אינו מתאמן ושומר על כשירות כנדרש, ושיהיה לדבר ביטוי בולט במלחמה הבאה[6]. בתום המלחמה עמד בראש הצוות שבחן את ההמלצות לצל"שים ועיטורים ללוחמי צה"ל[7]. באוגוסט 2007 סיים את תפקידו כנשיא בית הדין הצבאי לערעורים לאחר חמש שנים בתפקיד. במקביל לתפקידו כנשיא בית הדין הצבאי לערעורים, המשיך בעבודתו כפרופסור למשפטים באוניברסיטה העברית.
מונה למפקד גיס 479[8], וכמפקד על ההכשרות והקורסים הבכירים בצה"ל. ב-2009 השתחרר משירות הקבע אך המשיך למלא את תפקידו במילואים[9].
ביוני 2011 מונה על ידי הרמטכ"ל בני גנץ לעמוד בראש ועדה לבחינת ה"יזכור" לחללי צה"ל[10]. באוגוסט 2011 המליצה הוועדה כי יש לשנות את פקודת המטכ"ל ולפתוח את נוסח התפילה בקריאה הממלכתית: "יזכור עם ישראל את בניו ובנותיו." הרמטכ"ל גנץ אימץ את החלטת הוועדה[11]. בראיון שהעניק ל"הארץ" הביע את הסתייגותו מתקיפה באיראן והתערבות רבנים בצה"ל.
בר פרש משירות המילואים בינואר 2012.
בר נשוי ואב לשישה.
לקריאה נוספת
עריכה- עמוס הראל, "תדע כל אם עברייה", כנרת זמורה-ביתן דביר, 2013.
- בן כספית, "חמקן", זמורה ביתן, 2013.
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של ישי בר- דף הבית של ישי בר באוניברסיטת רייכמן
- ישי בר, באתר צה"ל
- מינוי אלוף ישי בר למפקד הגיס הנוסף בצה"ל ולמפקד על ההכשרות והקורסים הבכירים בצה"ל, באתר דובר צה"ל (ארכיון האינטרנט)
- אלוף ישי בר, מפקד הגיס המטכ"לי בצה"ל, ומפקד על ההכשרות והקורסים הבכירים בצה"ל - קורות חייו באתר צה"ל
- אמיר בוחבוט, האלוף נגד אולמרט: די למסרים הסותרים, באתר nrg, 11 ביולי 2006
- דליה שחורי, הוויכוח על הסרבנות מגיע לצמרת צה"ל, הארץ, 7 בפברואר 2002.
- עמוס הראל, האלוף שלא מתבייש לא להסתער, באתר הארץ, 11 במאי 2012
- עפר שלח, מכתב הקצינים, באתר nrg, 6 באפריל 2012.
עמוס הראל, הקיצוץ במילואים || סיכון מחושב? הימור מסוכן, באתר הארץ, 8 ביוני 2013.- מינוי אלוף ישי בר למפקד הגיס הנוסף בצה"ל ולמפקד על ההכשרות והקורסים הבכירים בצה"ל, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 11 ביוני 2007.
- אביאל מגנזי, הוועדה שמינה גנץ הכריעה: "יזכור עם ישראל", באתר ynet, 4 באוגוסט 2011
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 אמיר אורן, הקורים של ספיידרמן, באתר הארץ, 30 במאי 2002.
- ^ עמוס הראל, האלוף שלא מתבייש לא להסתער, באתר הארץ, 11 במאי 2012.
- ^ עמוס הראל, החיילים סוג א', אימונים סוג ב', ציוד סוג ז', באתר הארץ, 2 ביוני 2005
- ^ פרופ' ישי בר מונה לדיקן בית ספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה, באתר המרכז הבינתחומי הרצליה, 20 בינואר 2010
- ^ מירב ארד, הבינתחומי: דקאן חדש לבית הספר למשפטים, חדשות מחלקה ראשונה, 1 במאי 2012
- ^ עמוס הראל, הפרשות האחרונות בצה"ל הכניסו את הרמטכ"ל גבי אשכנזי לשלב המורכב בקדנציה שלו, באתר הארץ, 14 באוגוסט 2009
- ^ אושרה רשימת העיטורים והצל"שים ללוחמי מלחמת לבנון השנייה, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 9 באוגוסט 2007.
- ^ משתלם לפקד, דובר צה"ל, 28.02.2008.
- ^ שחרורו של אלוף ישי בר משירות סדיר בצה"ל והמשך פיקודו על הגיס המטכ"לי במסגרת שירות מילואים, אתר צה"ל, 6 בנובמבר 2008
- ^ עמוס הראל, האלוף ישי בר יעמוד בראש הצוות לבחינת תפילת יזכור, באתר הארץ, 24 ביוני 2011.
- ^ הרמטכ"ל קבע: נוסח ה"יזכור" יהיה "יזכור עם ישראל", באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 4 באוגוסט 2011.