ישראל אריה לייב שניאורסון

ישראל אריה לייב שניאורסון (16 במאי 1906 – 8 במאי 1952), הידוע גם בשם מארק גורארי, היה פיזיקאי ומתמטיקאי יהודי-סובייטי. הוא היה בנם הצעיר של הרב לוי יצחק שניאורסון וחנה שניאורסון , ואחיו הצעיר של הרבי מליובאוויטש השביעי, מנחם מנדל שניאורסון.

ישראל אריה ליב שניאורסון
מארק גורארי

שניאורסון בשנת 1943, בחתונת גיסו
לידה	16 במאי 1906 כ"א באייר ה'תרס"ו ניקולייב, האימפריה הרוסית
פטירה	8 במאי 1952 (בגיל 45) י"ג באייר ה'תשי"ב ליברפול, אנגליה
מקום מגורים	הממלכה המאוחדת
מקום קבורה	בית העלמין העתיק בצפת בצפת, ישראל
בת זוג	גניה (רגינה דבורה) שניאורסון (לבית מילגרום)
צאצאים	דליה רויטמן

ביוגרפיה

שנים מוקדמות ולימודים

שניאורסון נולד בניקולייב (כיום מיקולייב), אוקראינה. בילדותו למד בחדר ובישיבות^{[דרוש מקור]}. הוא למד פיזיקה וכימיה באוניברסיטת לנינגרד בין השנים 1925–1930. בשנת 1930 נמלט מברית המועצות תחת השם מארק גורארי, שם שנשא עד סוף חייו.

לאחר הגעתו לברלין, התאחד עם אחיו הגדול, מנחם מנדל, וגיסתו, חיה מושקא שניאורסון. הוא למד מתמטיקה באוניברסיטת הומבולדט של ברלין עד 1933, אך נאלץ לעזוב עם עליית הנאצים לשלטון, מה שמנע ממנו לסיים את לימודיו.

תקופת ארץ ישראל

בשנת 1936 היגר לארץ ישראל (אז המנדט הבריטי על פלשתינה (א"י)). ללא אמצעים לשלם שכר לימוד, לא יכול היה להמשיך את לימודיו באוניברסיטה העברית בירושלים. עבד במגוון משרות, ביניהן בסוכנות נסיעות ובחנות הספרים "בלומשטיין" בתל אביב.

שניאורסון פיתח עניין במגוון תחומים, כפי שמעידה רשימת ספרים בת שנים עשר עמודים שנמצאה בארכיונו. הרשימה כוללת ספרים במתמטיקה, פיזיקה, פילוסופיה, כלכלה, ספרות, קבלה וחסידות.

לימודים מתקדמים ועבודה מדעית

בסוף שנות ה-40 חידש את עניינו בהשכלה פורמלית, בעידודו של המתמטיקאי אלברכט פרוהליך , אותו פגש כנראה בתל אביב בסביבות שנת 1942. בעזרתו של פרוהליך, הגיש בקשה להירשם למחלקה למתמטיקה של המכללה האוניברסיטאית של לונדון.

הסגל האקדמי התרשם מאוד מיכולותיו. פרופסור הרולד דבנפורט המליץ להעביר את גורארי במהירות ללימודים לתואר דוקטור. ב-1951 קיבל תואר ראשון במתמטיקה ופיזיקה מהקולג' האוניברסיטאי בלונדון.

לאחר מכן, החל לעבוד על הדוקטורט שלו באוניברסיטת ליברפול תחת הדרכתו של פרופסור הרברט פרוהליך, אחיו של אלברכט. אולם, נפטר בפתאומיות ב-8 במאי 1952, פחות משנה לאחר הגעתו לליברפול, כשהוא מותיר אחריו את אשתו רגינה ובתו דליה בת השבע.

קשר עם אחיו, הרבי מליובאוויטש

ישראל אריה לייב שמר על קשר עם אחיו הגדול, הרבי מליובאוויטש. הרבי דאג לפרנסתו של אחיו ואף עזר לו להגר לאנגליה. לאחר מותו של ישראל אריה לייב, הרבי המשיך לדאוג למשפחתו ולקידום מורשתו המדעית.

סוף ימיו

שניאורסון מת בשנת 1952 בגיל 45, והשאיר אחריו את אלמנתו גניה ובתו דליה.

לאחר מותו, דאג אחיו, הרבי מליובאוויטש, לסידורי הקבורה של ישראל אריה לייב, כולל העברת ארונו לישראל. הוא הובא לקבורה בבית העלמין בצפת, ומאז חסידי חב"ד נוהגים לפקוד את קברו בציון יום השנה למותו. הרבי התעניין באופן קבוע במצבו של הקבר וביקש לוודא שהמצבה והקבר נשמרים כראוי. במקרה מסוים, הוא ביקש מאחד מחסידיו לבדוק את מצב הקבר ולהניח פתק עם בקשה לבריאותו ולהצלחתו של הרבי. כמו כן, דאג הרבי מליובאוויטש לסיוע לאלמנתו ולבתו, ואף אירח את בתו בביתו בניו יורק לאחר הגעתה לעיר.

חיים אישיים

ישראל אריה לייב נישא לגניה (רגינה דבורה) לבית מילגרום. לזוג נולדה בת אחת, דליה (רויטמן), בשנת 1945. דליה המשיכה בדרכו המדעית של אביה והשלימה תואר דוקטור בביוכימיה באוניברסיטת קולג' בלונדון בשנת 1969.

הנצחה

שמו של שניאורסון הונצח בדרכים שונות, כולל הקמת תלמוד תורה בקריית אונו על שמו, קרנות גמ"ח בשם 'קרן ישראל אריה ליב', ומכון ריא"ל העוסק במדע יהודי.

אחיו, הרבי מליובאוויטש יסד קרן מלגות על שמו, "קרן ישראל אריה לייב", לתמיכה בסטודנטים מצטיינים.

ספרים לזכרו:

• "קובץ י"ג אייר: ארבעים שנה לפטירת הווח' וכו' ישראל ארי' ליב ז"ל". קרני הוד תורה, 1992, ברוקלין, ניו יורק.
• "קובץ י"ג אייר: חמשים שנה לפטירת הוו"ח ישראל ארי' ליב". ועד תלמידי התמימים העולמי, 2002, ברוקלין, ניו יורק.
• "קובץ לימוד י"ג אייר: יום ה'יארצייט' של הרב ישראל ארי' ליב". ועד תלמידי התמימים העולמי, 2003, ברוקלין, ניו יורק.
• פרופ' שמעון סילמן, "איש עם שליחות: ביוגרפיה של רבי ישראל אריה לייב שניאורסון". 2006, ברוקלין, ניו יורק (אנגלית).
• "קובץ י"ג אייר: יום היארצייט של ישראל ארי' ליב - שנת הששים לפטירתו". ישיבת צעירי השלוחים, 2011, צפת, ישראל.
• "קובץ י"ג אייר". התאחדות החסידים לקבלת פני משיח, 2012, כפר חב"ד, ישראל.
• זלמן ברנשטיין, "י"ג אייר: שבעים שנה לפטירת ישראל ארי' ליב". התאחדות החסידים לקבלת פני משיח, 2022, כפר חב"ד, ישראל.
• "שארית ישראל" (ספר תורני שיצא לאור לזכרו).

תרומות מדעיות

למרות חייו הקצרים, שניאורסון (גורארי) תרם תרומות משמעותיות לפיזיקה ומתמטיקה:

• מאמרו "אנרגיה עצמית של אלקטרונים איטיים בחומרים קוטביים" פורסם לאחר מותו ב-1953 על ידי הרברט פרוהליך. המאמר היה אחד הראשונים שפיתחו ויישמו טכניקות בלתי מטרידות בתורת השדות הקוונטיים.
• פיתח טכניקות בתורת השדות הקוונטיים, שכונו "שיטת גורארי" על ידי הרברט פרוהליך במאמרו המשפיע "אלקטרונים בשדות סריג" משנת 1954.
• עבודתו השפיעה על מדענים רבים, כולל חתני פרס נובל כמו צונג-דאו לי, רוברט שריפר, נוויל מוט וריצ'רד פיינמן.
• מאמר נוסף, "המיקום של ערכים עצמיים ווקטורים עצמיים של מטריצות מורכבות", פורסם ב-1978 על ידי פרופסור פאול צ'ארלס רוזנבלום מאוניברסיטת קולומביה, ביוזמת הרבי מליובאוויטש.
• מחברותיו ורישומיו שהתגלו מכילים עבודות בתחומים רבים של הפיזיקה והמתמטיקה, כולל מכניקה קוונטית, אלקטרומגנטיות, פיזיקה סטטיסטית, פיזיקה אטומית, תורת שדות קוונטיים רלטיביסטים, פיזיקה גרעינית, אלגברה מופשטת, גאומטריה, אנליזה, ותאוריית המטריצות.

תחומי עניין נוספים

מלבד עבודתו המדעית, שניאורסון (גורארי) גילה עניין בכלכלה. בין המסמכים שהתגלו נמצא חיבור באורך ספר בן ארבעה פרקים בשם "מחירים ושיעורי רווח בקפיטליזם 'טהור'", בו ניסה להפריך חלקים מתורת המחירים המרקסיסטית ולהציע תאוריית מחירים אלטרנטיבית.

גילוי מחדש של עבודתו

בשנת 2018, פרופסור דויד (טום) אימבו מאוניברסיטת אילינוי שיקגו גילה במקרה תמונה של עבודה מתמטית בכתב ידו של גורארי. זה הוביל למחקר מעמיק יותר על חייו ועבודתו של גורארי, כולל גילוי של כ-1,500 עמודים של מסמכים, מחברות והתכתבויות.

מורשת

עבודתו של שניאורסון (גורארי) ממשיכה להיות מצוטטת ורלוונטית בתחומי הפיזיקה והמתמטיקה. תרומותיו התאורטיות השפיעו על התפתחויות בתורת המוליכות העל ותחומים אחרים בפיזיקה מודרנית. יותר משבעה עשורים לאחר פרסומו הראשוני, מאמרו של גורארי צבר יותר ממאה ציטוטים, והמספר ממשיך לעלות.

קישורים חיצוניים

• ישראל אריה לייב שניאורסון, באתר הספרייה הלאומית
• יאיר שלג, אח אחד התפקר, אח שני חולה נפש, באתר הארץ, 29 במאי 2007
• ד"ר אלי רובין, שיחזור הארכיון האבוד של מארק גורארי, באתר COL