כילדברט הראשון
כילדברט הראשון (Childebert I; בערך 496 – 13 בדצמבר 558) היה אחד מארבעת בניו של כלוביס הראשון ושימש כמלך פריז מ-511 עד מותו.
 | |
| לידה |
496 לערך ריימס, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
13 בדצמבר 558 (בגיל 62 בערך) פריז, האימפריה הפרנקית |
| מקום קבורה |
בזיליקת סן-דני |
| בן או בת זוג |
Ultrogothe |
  | |
עם מות אביו (27 בנובמבר 511) הוכתר כילדברט למלך פריז וקיבל את חלקו בממלכת הפרנקים, שכלל את החלק הצפוני של עמק נהר הסום ואת חבלי הארץ שהפכו מאוחר יותר לברטאן, נורמנדי, מיין ואקיטן.
ב-523 בהשפעת קלותילדה, התאחדו ארבעת בניו של כלוביס (תיאודריך הראשון, מלך ריימס, כלודומר, מלך אורליאן, כלותאר הראשון, מלך סואסון וכילדברט הראשון, מלך פריז) במערכה נגד זיגמונד מבורגונדיה ואחיו גונדומר[1] ששלטו בממלכת בורגונדיה, בניו של כלוביס הביסו את הבורגונדים, גונדומר ברח, זיגמונד נלקח בשבי על ידי כלודומר שלקח אותו לאורליאן והוציא אותו להורג ב־1 במאי 524. תיאודוריך הראשון נישא לסאוגוטה (Suavegotha) בתו של זיגמונד. אולם גונדומר, בראש צבא בורגונדי מאושש זכה חזרה בממלכתו.
כלודומר, מלך אורליאן, שנעזר בתיאודוריך הראשון, הוביל את הצבא הפרנקי אשר הובס בידי גונדומר ובעלי בריתו האוסטרוגותים בקרב וזרונטיה[2]. מלך אורליאן נהרג בקרב זה (21 ביוני 524). גונדומר שרד עד 534, שנה שבה נהרג, והמרובינגים כבשו את בורוגנדיה.
אחרי שכלודומר נהרג במערכה, זימן כילדברט הראשון את אחיו כלותאר הראשון לפריז כדי להגיע להסכם על חלוקת נחלותיו של כלודומר. כלותאר וכילדברט רצחו שנים מילדיו של כלודומר, השלישי קיצץ את שערו הארוך שהיה סמל להיותו בן מלוכה, נמלט והצטרף למנזר. כלותאר נשא לאישה את גונדיוק, אלמנתו של כלודומר, וקיבל לידיו את הערים טור ופואטייה, ואילו כילדברט הראשון קיבל את הערים שארטר ואורליאן.
ב-531 כילדברט הראשון קיבל הודעה מאחותו קלותילדה, שנישאה לאמלריק, מלך הויזיגותים בספרד, כי בעלה נהג בה בגסות בגלל שהייתה קתולית, בניגוד לאמונה שרווחה בממלכתו שהייתה האריאניות. כילדברט פלש לספרד עם צבאו ותפס את אוצרו של אמלריק, שנמלט לברצלונה ונרצח שם.
ב-532, כילדברט הראשון השתתף שוב במערכה נגד ממלכת בורגונדיה והטיל מצור על העיר אוטן. ב־534, עם חורבנה של ממלכה זו, הוא קיבל לידיו את הערים מקון, ז'נבה וליון. ב-535, כאשר ויטגס מלך האוסטרוגותים נאלץ למסור את פרובאנס לידי הפרנקים, קיבל כילדברט לידיו את הערים ארל ומרסיי. בשנים 536–537 השלים את כיבושה של פרובאנס בעזרת אחיו, כלותאר.
ב-542 פשט כילדברט שוב על הוויזיגותים, כבש את העיר פמפלונה בעזרת אחיו כלותאר, והטיל מצור על סרגוסה, אך נאלץ לסגת. כתוצאה מפשיטה זו, הביא עמו כילדברט לפריז שריד מגלימתו של וינסנט הקדוש מסרגוסה, שלכבודו החל להקים בפריז ב־543 את המנזר המפורסם של סן ונסן (כיום כנסיית סן ז'רמן דה פרה).
כילדברט הראשון מת בפריז ב-558, ביום שבו השלים את בנייתו של מנזר זה. היות שלא היו לו בנים, ירש אותו אחיו, כלותאר הראשון, מלך סואסון, כמלך פריז.
קישורים חיצוניים
עריכה
- כילדברט הראשון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- כילדברט הראשון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה