כיסוי עננים

כיסוי עננים (ידוע גם כעננות, או כמות עננים) הוא החלק היחסי הממוצע מתוך שטח השמיים המוסתר על ידי עננים, כאשר הוא נצפה ממיקום מסוים.[2] אוקטה (אנ') היא יחידת המידה הרגילה המשמשת למדידת כיסוי עננים. כיסוי העננים נמצא בקורלציה עם משך אור השמש (אנ'): האזורים הפחות מעוננים הם שטופי השמש ביותר, בעוד האזורים המעוננים נמצאים במקומות שמקבלים הכי מעט אור שמש. זה נובע מכך שעננים יכולים לחסום את אור השמש, במיוחד בזמן הזריחה ובזמן השקיעה, בהם אור השמש מוגבל.

כיסוי העננים הכולל בממוצע לאורך השנים 19812010, נלקח ממערך הנתונים CHELSA-BIOCLIM + data set[1]
תצלומי לוויין מבוססים במידה רבה על תצפיות מ-Moderate Resolution Imaging Spectroradiometer (אנ') של נאס"א ב-11 ביולי 2005, על כיסוי העננים של כדור הארץ.
כיסוי עננים חלקי מעל צפון האוקיינוס האטלנטי.
כיסוי עננים מלא מעל צרפת

כיסוי העננים הגלובלי נע בממוצע סביב ה-68-67% משטח השמיים, אך הוא יכול לנוע בין 56% ל-73% משטח השמיים בהתאם לעומק האופטי (אנ') המינימלי (הוא נמוך יותר תחת עומק אופטי גדול, וגבוה יותר כאשר העומק האופטי נמוך, כך שענני צירוס בלתי נראים נספרים).[3] כיסוי העננים הממוצע נע סביב ה-72% מעל האוקיינוסים, עם שונות עונתית נמוכה, וכ-55% מעל היבשה, עם שונות עונתית משמעותית.[4]

תפקיד במערכת האקלים

עריכה

לעננים יש תפקידים קריטיים רבים במערכת האקלים (אנ'), וכן במחזור היומי (אנ'). בפרט, בהיותם עצמים בהירים בחלק הנראה של ספקטרום השמש, הם משקפים ביעילות אור לחלל, ובכך תורמים לקירור כוכב הלכת, כמו גם ללכידת החום שנותר בלילה. כיסוי עננים ממלא אם כן תפקיד חשוב באיזון האנרגטי של האטמוספירה, והשונות שלו היא גורם להתחממות העולמית (וכן תוצאה שלה), ויש לה תפקיד משמעותי במידת ההתחממוחת הצפויה לפי מחקרים עדכניים.

שונות

עריכה
כיסוי העננים הממוצע של כדור הארץ, בשנים 20052013. הצבעים נעים בין כחול (ללא עננים) ללבן (מעונן לחלוטין).[5]

ערכי כיסוי העננים משתנים בשיעור של כ-3% בממוצע משנה לשנה, בעוד שהשונות המקומית היומיומית בכמות העננים עולה בדרך כלל ל-30% על פני הגלובוס. רוב מערכי הנתונים מסכימים כי כיסוי העננים מעל היבשה נמוך בשיעור של כ-15-10% ביחס לכיסוי שמעל האוקיינוסים. הסיבה לכך נעוצה באפשרויות האידוי (הנדרש להתפתחות עננים) הרבות יותר שיש באוקיינוסים.[3]

לבסוף, קיימת שונות בכיסוי העננים לפי קווי הרוחב. בסביבות קו הרוחב 20°N ישנם אזורים עם עננות הנמוכה בשיעור של 10% ביחס לממוצע העולמי. וריאציה דומה (בשיעור של כ-15%) נמצאת סביב קו הרוחב 20°S. הסיבה לכך נעוצה בהיעדר אפקטים משווניים ורוחות חזקות המפחיתות יצירת עננים. מצד שני, באזורים המועדים לסופות בחצי הכדור הדרומי, נמצאו בקווי הרוחב הביניים כיסויי עננות העולים על הממוצע העולמי בקו הרוחב 60°S בשיעור של כ-15–25%.[3] בממוצע, כ-67% משטח כדור הארץ כולו מכוסה עננים בכל רגע.[6]

בקנה מידה יבשתי, בהתבסס על הקלטות לוויין ארוכות טווח של נתוני עננות, ניתן להבחין על בסיס שנתי כי אירופה, צפון אמריקה, דרום אמריקה ואסיה נשלטות על ידי שמיים מעוננים עקב הרוחות המערביות (אנ'), המונסון של דרום אסיה (אנ') או אפקטים אחרים. מנגד, אפריקה, המזרח התיכון ואוסטרליה נשלטות על ידי שמיים בהירים עקב הצחיחות (אנ') שלהן.

בקנה מידה אזורי, חלק מהאזורים הלחים ביותר בכדור הארץ (כמו יער הגשם בבאמזונס) חווים תנאי עננות כמעט כל הזמן. מן הצד השני, חלק מהאזורים הצחיחים בעולם (כמו מדבר הסהרה באפריקה) חווים תנאי שמיים בהירים כמעט כל הזמן.

גובה כיסוי עננים טיפוסי

עריכה

למרות שעננים יכולים להתקיים בטווח רחב של גבהים, לכיסוי עננים טיפוסי יש בסיס בגובה של כ-4,000 מטרים, והוא משתרע עד לגובה של כ-5,000 מטרים.[7] גובה העננים יכול להשתנות בהתאם לקו הרוחב; כיסוי העננים בקווי הרוחב הקוטביים מעט נמוך יותר, ואילו באזורים הטרופיים כיסוי העננים עשוי להתרחב עד כדי גובה של 8,000 מטרים. סוג הענן מהווה אף הוא פרמטר הקובע את גובה כיסוי העננים, כאשר ענני קומולוס נמוכים מצויים בגבהים של 300–1500 מטרים, בעוד ענני צירוס גבוהים מתקיימים בגבהים של 6,500-5,500 מטרים.

לקריאה נוספת

עריכה
  • McIntosh, DH (1972) מילון מונחים מטאורולוגי, משרד הוד מלכותה למכתבים, Met. O. 842, AP 897, 319 p.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא כיסוי עננים בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Brun, P., Zimmermann, N.E., Hari, C., Pellissier, L., Karger, D.N. (preprint): Global climate-related predictors at kilometre resolution for the past and future. Earth Syst. Sci. Data Discuss. https://doi.org/10.5194/essd-2022-212
  2. ^ Huschke, Ralph E. (1970). "Cloud cover". Glossary of Meteorology (2nd ed.). Boston: American Meteorological Society. נבדק ב-2013-08-24.
  3. ^ 1 2 3 Stubenrauch, C. J.; Rossow, W. B.; Kinne, S.; Ackerman, S.; Cesana, G.; Chepfer, H; Di Girolamo, L.; Getzewich, B.; Guignard, A.; Heidinger, A.; Maddux, B. C. (2013). "Assessment of global cloud datasets from satellites: Project and Database initiated by GEWEX Radiation Panel" (PDF). Bulletin of the American Meteorological Society. 94 (7): 1031–1049. Bibcode:2013BAMS...94.1031S. doi:10.1175/BAMS-D-12-00117.1.
  4. ^ King, Michael D.; Platnick, Steven; Menzel, W. Paul; Ackerman, Steven A.; Hubanks, Paul A. (2013). "Spatial and Temporal Distribution of Clouds Observed by MODIS Onboard the Terra and Aqua Satellites". IEEE Transactions on Geoscience and Remote Sensing. Institute of Electrical and Electronics Engineers (IEEE). 51 (7): 3826–3852. Bibcode:2013ITGRS..51.3826K. doi:10.1109/tgrs.2012.2227333. ISSN 0196-2892.
  5. ^ "Cloud Fraction". NASA Earth Observatory. Webmaster Paul Przyborski; NASA Official Robert Levy. 2018-10-31.{{cite web}}: תחזוקה - ציטוט: others (link)
  6. ^ "Cloudy Earth". NASA Earth Observatory. 2020-07-07. נבדק ב-2022-01-29.
  7. ^ "Met Office introduction to clouds" (PDF). Met Office (UK). 2012.