כלוביס השני

מונרך פרנקי, מלך נויסטריה ובורגונדיה

כלוביס השני (Clovis II;‏ 633–657) היה מלך הפרנקים בנויסטריה ובבורגונדיה, לאחר שירש את שלטונו של אביו דגוברט הראשון בשנת 639.

כלוביס השני
Clovis II
לידה 635? עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 657 (בגיל 22 בערך)
סן-דני, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה הפרנקית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בזיליקת סן-דני עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג בלדכילדיס עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אחיו סיגברט השלישי היה מלך אוסטרזיה מאז 634. הוא היה בתחילה תחת השלטון של אמו ננתילד (אנ') עד מותה בשנת 642, בשנות השלושים המוקדמות לחייה. מותה אפשר לכלוביס ליפול תחת השפעתם של בעלי הנכסים רבי ההשפעה החילונים, שהקטינו את כוח שלטונה של המלוכה לטובתם; תחילה אגה (אנ') ואחר כך ארכינואלד (אנ'). המאיורדומוס הבורגונדי פלאוכד (אנ') השתמש בו כדי לפתות את יריבו, ויליבאד (אנ'), לקרב אוטון (אנ'), שבו נהרג ויליבאד.

כלוביס התחתן עם בלתילד (או בטילדיס[1]), אנגלו-סקסונית שנמכרה לעבדות בגאליה. היא הייתה בבעלותו של המאיורדומוס הנויסטריאני של הארמון, ארכינואלד, אבל אז משכה את התעניינותו של המלך.[2] נולדו להם שלושה בנים, שכולם הפכו למלכים לאחר מותו. הבכור, כלותאר השלישי, ירש אותו, והבא אחריו, כילדריך השני, הוצב על כס המלכות האוסטרזי ובסופו של דבר הצליח גם בנויסטריה. הצעיר ביותר, תאודריך השלישי, ירש את כילדריך בנויסטריה והפך בסופו של דבר למלך יחיד של הפרנקים.

כלוביס היה קטין לאורך כמעט כל תקופת שלטונו. לפעמים הוא נחשב כמלך אוסטרזיה במהלך פרק הזמן 656–657 כאשר כילדברט המאומץ כבש את כס המלוכה. גרימואלד הזקן, המאיורדומוס של אוסטרזיה, נתפס והוצא להורג מאוחר יותר בפריז על ידי כלוביס, מלך נויסטריה, בשנת 657. הוא נחשב לעיתים קרובות כ"מלך עצל" מוקדם. ההיסטוריון הבלגי אנרי פירן קבע שכלוביס "מת מטורף".[3]

כלוביס השני נקבר בבזיליקת סן-דני, בפריז.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא כלוביס השני בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ אורה לימור, "ממלכת הפרנקים במאה ה-7", בתוך: ראשיתה של אירופה, כרך ב, יחידה 3, פרק ד, האוניברסיטה הפתוחה, תשס"ג 2003, עמ' 67: "בטילדיס".
  2. ^ "Saint Bathilde", New Advent
  3. ^ Henri Pirenne, Mohammad and Charlemagne, London: Routledge 1939, p. 191