כפר עאנה
כפר עאנה (בערבית: كفْر عانة) היה כפר ערבי ששכן בבקעת אונו, כ-11 קילומטרים מזרחית ליפו, עד לשנת 1948. הכפר נכבש ותושביו פונו במבצע חמץ, במהלך מלחמת העצמאות. הכפר שכן סמוך לכביש שנקרא לימים כביש 412, במזרח אור יהודה.
מסגד הכפר, 2011 | |
טריטוריה | המנדט הבריטי |
---|---|
מחוז | מחוז לוד |
נפה | נפת יפו |
שפה רשמית | ערבית |
תאריך ייסוד | לפני המאה ה-16 |
שטח | 17,353[1] דונם עות'מאני (1945) |
סיבת נטישה | מבצע חמץ |
תאריך נטישה | 25 באפריל 1948 |
יישובים יורשים | אור יהודה, נוה מונוסון |
דת | מוסלמים |
אוכלוסייה | |
‑ ביישוב לשעבר | 3,020[2] (1945) |
קואורדינטות | 32°01′38″N 34°52′05″E / 32.02722222°N 34.86805556°E |
אזור זמן | UTC +2 |
היסטוריה
עריכההשם כפר עאנה משמר את שם היישוב הקדום "כפר אונו", והמשכו ביישוב הביזנטי שנודע בשם "אונוס".[3]. במאה ה-16 השתייך הכפר לנפת רמלהוהוא נזכר בכתב ההקדשה של בית התמחוי של האסקי סולטאן משנת 1552, ביחד עם מזרעה (אדמה חקלאית בלתי מיושבת) בבעלותו בכפר טאב (כפר טוב המשנאי, וכיום: כפר דניאל). בכתב ההקדש, תוארו הכפר והמזרעה באופן חריג כמקומות ,שאין צורך לבאר את מיקומם וגבולותיהם עקב פרסומם בקרב הנחות והאציל".[4]
בשנת 1863 ביקר בכפר חוקר ארץ ישראל ויקטור גרן וכתב:
בשעה תשע וארבעים דקות הגעתי לכפר עאנא. בכפר הזה חמש מאות תושבים. הבתים בנויים בנייה גסה, מלבנים מיובשות בשמש, עשויות מחומר ותבן. פה ושם מיתמרים עצי תומר, שכפותיהם הירוקות מוסיפות לוויית חן לצובר זה של בתי מגורים. בחורף נקווים מי הגשמים לשתי ברכות רדודות, כרויות בקרקע בקרבת הכפר, אך לא בנויות. נוסף על כך מאפשרות כמה בארות להשקות את גני המקום הזה באמצעות אנטיליות. ליד אחת הבארות האלה ראיתי נציבי עמודי שיש אחדים, עתיקים למראה.
בראשית המאה ה-20 התפתח היישוב, ונפתחו בו שני בתי ספר. בשנת 1939 הוקם בסמוך היישוב היהודי כפר אונו על אדמות שנרכשו מתושבי הכפר. לפי סקר הכפרים 1945 בארץ ישראל נאמדה אוכלוסיית הכפר ב-3,020 תושבים, שהתיישבו בכ-450 בתים. שטח אדמות הכפר היה 17,353 דונם.[5] הכפר נכבש על ידי חטיבת אלכסנדרוני במבצע חמץ, בסוף חודש אפריל 1948, תושבי הכפר לא התגוררו בו עוד ורוב בתיו נהרסו, למעט מסגד הכפר.
ב 17 דצמבר 1949 מסתננים רצחו בכפר הנטוש (כפר ענא) את בני הזוג ויקטוריה ואלברט שמעון הי"ד ופצעו את אחת מבנותיהם התאומות. הזוג עלה מבולגריה כחודש קודם לכן.[6]
בשנים 1953-1950 הוקמו מעברות כפר ענא א' וב' בשטחי הכפר. המעברות שימשו בעיקר לקליטת עולים מעיראק שעלו במסגרת מבצע עזרא ונחמיה. חלק מהעולים יושבו בבתים קיימים והאחרים התגוררו בצריפים ובאוהלים. מעברות דומות הוקמו גם בכפר הסמוך סקיה. בשנת 1955 צורף השטח של מרכז הכפר למועצה המקומית אור יהודה. על אדמותיו החקלאיות של היישוב הוקמו והתרחבו היישובים יהוד, נוה מונוסון, יגל, אחיעזר, גני יהודה וקריית אונו.
בשנת 1960 התרחש במעברה רצח כפול.
בראשית שנת 2000 נהרסו רוב שרידי הכפר, ועל מקומם הוקמה שכונת מגורים חדשה, בתכנונו של האדריכל גרשון צפור, בשם "נוה רבין". אתר ארכאולוגי שנתגלה במקום, כוסה ומשמש כגן משחקים.[7] במזרח אור יהודה עומדים על תילם מספר בתים מן הכפר ומרכז מסחרי עליו מתנוסס השלט "כפר עאנה". בעבר היה קיים רחוב בעיר בשם "כפר ענה".
קבוצת פליטים גדולה מהכפר עברה להתגורר בירדן, והיא משמרת קשרים בין תושבי הכפר. קשרים אלו כוללים מפגשים ותערוכות, ובשנת 2001 ערכו הפליטים את תערוכתם החמישית לזכר כפרם שחרב, אותה פתח עבדאללה השני, מלך ירדן.
-
מבנים אחרונים מכפר עאנה, יוני 2007
-
שכונת "נוה רבין" במזרח אור יהודה, שהוקמה על שרידי הכפר
-
בריכת השקיה, שריד אחרון לענף החקלאות של כפר עאנה
-
פנים מבנה מסגד הכפר
-
שדה באתר של כפר עאנה, כאן שכנה כמשוער העיר אונו המקראית. ניתן להבחין בבריכת ההשקיה של הכפר בקצה השדה מימין
קישורים חיצוניים
עריכה- כפר עאנה, באתר Palestine Remembered
- כפר ענה נתפס על ידי ה"הגנה", מעריב, 6 במאי 1948
- מיכאל יעקובסון: סקירת שרידי הכפר בתחומי אור יהודה באתר 'חלון אחורי', 26 בנובמבר 2011
הערות שוליים
עריכה- ^ מתוכם 2,334 דונם בבעלות יהודית
- ^ מתוכם 220 יהודים, התושבים המייסדים של קריית אונו.נתוני סקר הכפרים המנדטורי שנערך בשנת 1945
- ^ אנציקלופדיה אריאל, הערך "אונו"
- ^ רועי מרום, כתבי הֶ קדש מהתקופה הממלוכית־עות'מאנית כמקור למחקר גאוגרפי־היסטורי: וקפית ח'אצכי סולטאן (1552 לסה"נ), אופקים לגאוגרפיה 103-104, 2023, עמ' 6
- ^ נתונים מסקר הכפרים (1945), שהוצגו מחדש בספר Hadawi, Village statistics 1945, Classification of Land and Area Ownership in Palestine, Beirut, 1970, ומהספר נסרקו לאתר PalestineRemembered.com.
- ^ בעל ואשתו נוצחו זרי מסתננים בכפחןנא הבנות נפגעה | הבקר | 19 דצמבר 1949 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ אונו דוח סופי, באתר רשות העתיקות