כפר עקב
כפר עקב (בערבית: كفر عقب) הוא פרבר ערבי ושכונה ירושלמית, בצפון שטחה המוניציפלי של העיר, באזור מזרח ירושלים. חלק מן הכפר ההיסטורי נמצא מחוץ לשטח של העיר ירושלים. השכונה נמצאת בסמוך למחנה הפליטים קלנדיה ושדה התעופה עטרות, כ-2 קילומטרים דרומית לרמאללה וכ-8 קילומטרים צפונית ממרכז העיר ירושלים, מחוץ לתוואי עוטף ירושלים. בשל מיקומו מעבר לגדר ההפרדה, ומכיוון שאין הפרדה בין השכונה ליישובים מצפונו, כפר עקב הוא גם חלק ממטרופולין רמאללה.
 | |
| מדינה |
 ישראל |
|---|---|
| נפה | אל-קודס |
| שפה רשמית |
ערבית  |
| שטח | 28.30 קמ"ר |
| גובה | 640 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיירה | 14,315 (2012) |
| קואורדינטות | 31°52′33″N 35°13′11″E / 31.875833333333°N 35.219722222222°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
  | |
לפי עיריית ירושלים, אוכלוסיית כפר עקב מונה כ-13 אלף תושבים[1]. לעומת זאת, דו"ח של מכון ירושלים למחקרי מדיניות טוען שמתגוררים בשכונה בין 61,500 תושבים[2] לכדי 88,000 תושבים, בעלי תושבות קבע ישראלית[3].
היסטוריה
עריכההתקופה העותמאנית
עריכהעל פי מפקד אוכלוסין עות'מאני משנת 1596, 47 משפחות התגוררו בכפר. בשנת 1870, לפי חוקר ארץ ישראל אדוארד רובינסון, גרו בכפר 15 משפחות[4].
בתקופת המנדט הבריטי
עריכהבמפקד אוכלוסין מ-1922 שנערך על ידי המנדט הבריטי, אוכלוסיית כפר עקב מנתה 189 תושבים, כולם מוסלמים[5]. במפקד 1931 אוכלוסיית כפר עקב מנתה 250 תושבים, ב-122 בתים[6]. בסקר הכפרים 1945 בארץ ישראל אוכלוסיית כפר עקב הוערכה ב-290 תושבים, אשר בבעלותם 5,472 דונם של קרקע[7].
במהלך שנות השישים של המאה ה-20 נחשב הכפר לשכונה של עשירים, אולם מאז מעמדו ירד[דרוש מקור].
לאחר 1967
עריכהמאז מלחמת ששת הימים ב-1967, כפר עקב נמצאת תחת שלטון ישראלי, וחלק גדול ממנו הוא בתוך שטח העיר ירושלים.
גדר ההפרדה נבנתה בין כפר עקב לבין שאר שכונות ירושלים, דבר שמקשה על תושבי הכפר להגיע לירושלים, שכן עליהם לעבור דרך מעבר קלנדיה. בנוסף, אנשי עיריית ירושלים, רשות הדואר, והמשטרה נמנעים מלהיכנס לכפר כדי לספק שירותים[8]. מנגד, לרשות הפלסטינית אסור לפעול בשטח ולהעניק שירותים, מכיוון שהוא שייך מוניציפלית לירושלים. בתגובה לעתירות שהגישה האגודה לזכויות האזרח, טענה עיריית ירושלים כי היא עושה מאמץ לדאוג לתושבים, וכי אין בעיות באספקת שירותים, ואם קיימות, הן תוצאה של חששות ביטחוניים ולא של מדיניות מכוונת.
ב-7 בינואר 2010 הודה יקיר שגב, האחראי על מזרח העיר מטעם העירייה כי ”לעיריית ירושלים כיום אין כל תפקיד בניהול אותן שכונות ואין לה את היכולת להתמודד עם המצב המורכב אליו נקלעו כ-55 אלף תושביהן. מדינת ישראל ויתרה. הן מחוץ למרחב הטיפול של מדינת ישראל ובוודאי של העירייה. מבחינת כל ביטוי מעשי - זה רמאללה.”[9]. גם המשטרה מתקשה לעצור חשודים המתגוררים בכפר[10].
הכפר נמצא בקרבת ההתנחלות הישראלית כוכב יעקב ובין הכפר ליישוב התגלע סכסוך קרקעות. בשנת 2009 הגיש ראש מועצת הכפר עתירה לבג"ץ נגד פעולות בניה של היישוב[11], והוצא צו ביניים לעיכוב העבודות[12]. במאי 2013 הוכרז על הקרקעות שבמחלוקת שהן אדמות מדינה[13] ועל החלטה זו הוגש ערר[14]. כמו כן התברר כי היזם מוטי קוגל, שלטענתו רכש 1,600 דונם אדמה במקום בשנת 2001, חתם על העסקה עם מתווך שהורשע בזיוף נוטריון, ושהודה כי נתן הכשר פיקטיבי לעסקאות[15].
בתחילת שנות ה-2000, בסיוע מסמכים מזויפים, נבנו בתים על הקרקעות, בהן התיישבו משפחות ערביות. בשנת 2015 קבע בית המשפט שעל המשפחות לפנות את הבתים מהמקרקעין[16] ובג"ץ הוציא צו על תנאי המורה למדינה לפנות את המקרקעין[17]. בעקבות הצו על תנאי, הגישה המדינה כתבי אישום על שימוש בלא היתר במבנים והבטיחה שתדרוש להוציא למבנים צוי הריסה[18].
ב-15 באוגוסט 2022 מחבל ניסה לדקור בסכין לוחמי מג"ב בעת שערכו מבצע לאיתור אמצעי לחימה בביתו בכפר עקב. הלוחמים פתחו באש לעברו והוא נהרג[19].
ביוני 2024 דווח כי אספקת המים לתושבי השכונה צומצמה[20]. בחודש הבא, דווח כי המים זורמים רק כמה שעות בשבוע, וכי תושבי הכפר נאלצים להימנע מכביסה, שטיפת רצפות, מקלחת ומהורדת המים בשירותים. לפי הדיווח קיים צימאון[21]. ב-7 באוגוסט, תושבי השכונה, יחד עם האגודה לזכויות האזרח ועמותת עיר עמים, הגישו עתירה לבג"ץ בנושא[22].
גלריה
עריכה-
השכונה של הפרבר כפר עקב הצמודה לשדה התעופה עטרות ולגדר ההפרדה -
כפר עקב, פיתולי גדר ההפרדה, שכונת סמירמיס ובאופק פאתי רמאללה -
החלק הדרומי של כפר עקב ומחנה הפליטים קלנדיה. מאחוריהם כוכב יעקב
קישורים חיצוניים
עריכה
- אין מרפאה? תהיה. אין בית ספר? נקים, באתר הארץ, 28 בנובמבר 2006
- מיפוי שכונת כפר עקב באתר מכון ירושלים למחקרי מדיניות, 2018
הערות שוליים
עריכה- ^ שכונת כפר עקב באתר עיריית ירושלים, 30.11.2014
- ^ דו"ח כפר עקב, 2018, מאת אחמד אסמר. עמ' 6
- ^ דו"ח כפר עקב, 2018, מאת אחמד אסמר. עמ' 18
- ^ Robinson and Smith, 1841, vol 2, p. 315
- ^ Barron, 1923, Table VII, Sub-district of Jerusalem, p. 14
- ^ Mills, 1932, p. 37
- ^ Government of Palestine, Department of Statistics. Village Statistics, April, 1945., Quoted in Hadawi, 1970, p. 57
- ^ ניר חסון, חמושים השתלטו על בית ספר בכפר עקב במזרח י-ם, באתר הארץ, 23 בספטמבר 2009
יהונתן ליס, תושבים במזרח י-ם: רשות הדואר הפסיקה חלוקת דואר בשכונותינו, באתר הארץ, 3 ביולי 2005 - ^ ניר חסון, יקיר שגב, מחזיק תיק מזרח ירושלים בעיריית י-ם: מדינת ישראל ויתרה על השכונות שמחוץ לחומת ההפרדה, באתר הארץ, 8 בינואר 2010
- ^ "כפר עקב, המצוי בחלקו מעבר לגדר ההפרדה ועל כן קיימת מורכבות בפעילותם של גורמי האכיפה במקום."בש"פ 1072/17 מדינת ישראל נ' ראמי אברהאים
- ^ חיים לוינסון, עתירה לבג"ץ: עצור הבנייה בהתנחלות כוכב יעקב, באתר הארץ, 13 בספטמבר 2009
- ^ בג"ץ 6505/09 עלי דאוד אמסעיל ברכאת, ראש מועצת כפר עקב נ' שר הביטחון אהוד ברק ואחרים, ניתן ב־3 בספטמבר 2009.
- ^ בג"ץ 6505/09 עלי דאוד אמסעיל ברכאת, ראש מועצת כפר עקב נ' שר הביטחון אהוד ברק ואחרים, ניתן ב־2 בספטמבר 2013.
- ^ בג"ץ 6505/09 עלי דאוד אמסעיל ברכאת, ראש מועצת כפר עקב נ' שר הביטחון אהוד ברק ואחרים, ניתן ב־5 במרץ 2014.
- ^
חיים לוינסון, תחקיר "הארץ": מופז ויועצו של יעלון סייעו לקדם עסקת ענק שהובילו זייפנים לתפיסת אדמות בגדה, באתר הארץ, 26 בדצמבר 2014
- ^ ת"א 17082-04-10 חברה חלקה 303 בגוש 26 בע"מ ואח' נ' חדר ואח'
- ^ בג"ץ 1477/12 חברת חלקה 303 בגוש 26 בע"מ ואח' נ' השר לבטחון פנים, ניתן ב־5 בפברואר 2014
- ^ בג"ץ 1477/12 חברת חלקה 303 בגוש 26 בע"מ ואח' נ' השר לבטחון פנים, ניתן ב־24 באוגוסט 2015
- ^ ב ניסני, דרמה לילית: מחבל ניסה לדקור לוחמים מסתערבים וחוסל - כיכר השבת, באתר www.kikar.co.il, 2022-08-15
- ^ ניר חסון, בשיא החום: אספקת המים ליותר מ-100 אלף תושבי מזרח ירושלים צומצמה, באתר הארץ, 13 ביוני 2024
- ^ ניר חסון, לתושבי השכונה הכי גדולה בירושלים אין מים בברזים, ולאף אחד לא אכפת, באתר הארץ, 12 ביולי 2024
- ^ אספקת מים בשכונת כפר עקב בירושלים, באתר האגודה לזכויות האזרח בישראל, 7 באוגוסט 2024
