כרומופור
כרומופור הוא חלק ממולקולה, או קבוצה פונקציונלית בה, המעניקים למולקולה צבע. כרומופורים ביצורים חיים נקראים בדרך כלל פיגמנטים.
כאשר מולקולה בולעת אורכי גל מסוימים של האור, ומעבירה או מחזירה אורכי גל אחרים בתחום האור הנראה[1], יש לה צבע. כרומופור הוא אזור במולקולה בו הפרש האנרגיה בין שני אורביטלים מולקולריים מתאים לטווח האנרגיה של הספקטרום הנראה. כרומופור יכול לבלוע פוטונים של אור נראה שפוגעים בו, דבר שיגרום לעירור של אלקטרון ממצב היסוד למצב מעורר.
במולקולות ביולוגיות המשמשות לקליטת או גילוי אנרגיית אור, הכרומופור הוא קבוצה פונקציונלית שגורמת לשינוי קונפורמציה במולקולה, בתגובה לבליעת אור.
ניתן לחלק את הרוב המכריע של כרומופורים לשני סוגים: מערכות מצומדות, וקומפלקסים מתכתיים. בראשון, רמות האנרגיה ביניהם עוברים האלקטרונים הם אורביטלי פאי מורחבים, הנוצרים על ידי סדרת קשרים יחידים וכפולים, לסירוגין, לעיתים במערכות ארומטיות. דוגמאות נפוצות לכרומופורים הן רטינל (המשמש לגילוי אור בעין), צבעי מאכל שונים, צבעי בד (תרכובות אזו), ליקופן, בטא-קרוטן, ואנתוציאנין.
קומפלקסי מתכת פועלים ככרומופורים על ידי פיצול אורביטלי d, עקב קישור מתכת מעבר לליגנד. דוגמאות לכרומופורים מסוג זה הן כלורופיל (המשתמש בצמחים לפוטוסינתזה), המוגלובין (המעניק לכדוריות דם אדומות את צבען), המוציאנין, ומינרלים צבעוניים כמו מלכיט ואחלמה (אמטיסט).
כרומופורים ביולוגיים כוללים לעיתים קרובות ארבע טבעות פירול, בשני סידורים אפשריים:
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
- הסיבות לצבע, מנגנונים פיזיקליים ליצירת צבע (אנגלית)
- כרומופור בספר הזהב של IUPAC
- כרומופור, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ גם למולקולות המחזירות אור שאינו בתחום הנראה יש צבע, אך הוא אינו חשוף לבני האדם ללא מכשור מיוחד, כמו מצלמות אינפרא-אדום או מצלמות UV. חרקים, כמו הדבורה, יכולים לראות צבעים אלו (למשל בפרחים) ללא עזרים.