להק הציוד

להק הציוד הוא יחידה ראשית בחיל האוויר הישראלי, המהווה את הגוף הטכנולוגי של המערך הטכני של חיל האוויר.

להק הציוד
המטה הטכנולוגי של חיל האוויר

סמל להק הציוד
פרטים
מדינה
שיוך	חיל האוויר הישראלי
סוג	יחידת מטה
בסיס האם	מחנה הקריה בתל אביב
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות	אוקטובר 1949 – הווה (כ־75 שנים)
מקים היחידה	אליעזר בודנקין, ד"ר אריק שצקי
מלחמות	מלחמת העצמאות   מלחמת סיני   מלחמת ששת הימים   מלחמת ההתשה   מלחמת יום הכיפורים   מלחמת לבנון הראשונה   מלחמת לבנון השנייה   מבצע צוק איתן מלחמת חרבות ברזל
פיקוד
יחידת אם	מפקדת חיל האוויר
דרגת המפקד	תת-אלוף
מפקדים	ראשי להק הציוד

הלהק אחראי על יצירה, העמקה וקיום היתרון הטכנולוגי האווירי של מדינת ישראל. הלהק פועל בעולמות הטכנולוגיים השונים ובהם פיתוח מערכות נשק, הצטיידות, אחזקה, רכש חלפים, ניתוחים הנדסיים ולוגיסטיים. הלהק קובע את מדיניות האחזקה של מערכות החיל ומוביל את פעילויות התכנון, ההנדסה והפיתוח, שנערכות בתעשיות בישראל ומחוצה לה וביחידות חיל האוויר. פעילויות האחזקה מתבצעות בהנחיית אנשי הלהק על ידי הטכנאים בטייסות ובבסיסים.

להק הציוד כולל יחידות במטה חיל האוויר (המטה הטכנולוגי) ויחידות ביצוע (יחידת האחזקה האווירית 22, יחידה 108, יחידת לה"ב 18 – היחידה הלוגיסטית ויחידת אופק 324 – יחידת התוכנה של חיל האוויר).

בראש הלהק עומד קצין בדרגת תת-אלוף מהמערך הטכנולוגי של החיל המכונה רלצ"ד (ראשי תיבות של "ראש להק הציוד"). רלצ"ד משמש כראש המערך הטכני של חיל האוויר ומתוקף תפקידו מהווה קצין החיל הראשי לכלל הנושאים הטכנולוגיים, ההנדסיים, ההדרכתיים והלוגיסטיים ומופקד על הפיתוח המקצועי של כלל אנשי המערך הטכני – קצינים, נגדים, חיילים ואזרחים עובדי צה"ל. רלצ"ד הנוכחי (מאוגוסט 2022) הוא תא"ל שלומי קונפורטי.

יחידות הלהק

המטה הטכנולוגי
יחידות הביצוע
אופק 324	יחידת התוכנה והמחשוב האחראית על פיתוח ותחזוקת מערכות מחשוב מבצעיות, אחזקתיות ולוגיסטיות
לוגיסטיקה הנדסה ובקרה (לה"ב 18)	יחידת הביצוע ללוגיסטיקה בחיל, אחראית גם על השליטה התחזוקתית המרכזית. נוסדה ב-2004, כוללת 3 ענפים ו-4 יחידות שדה אשר הועברו אליה לאחר איחוד מחלקת תחכ"ל ובס"א 18. ייעוד היחידה לממש את אחריותה בחיל-האוויר בהיבטי הלוגיסטיקה התפעולית, רכב, חימוש, ציוד אט"לי, השליטה, הקישור והבקרה, לתת מענה טכני והנדסי לכוחות המיוחדים, למימוש משימות ויעדי חיל האוויר
יחידת האחזקה האווירית 22 (יא"א 22)	יחידת האחזקה הגדולה והמרכזית של חיל האוויר הישראלי. היחידה, הממוקמת בבסיס תל נוף, משויכת למערך הטכני של חיל האוויר, כפופה ישירות לראש להק ציוד והיא הרמה הטכנית הגבוהה ביותר (דרג ד') לכלי טיס ומערכות
יחידה 108 (לשעבר במצ"א 108 – בית מלאכה לציוד אלקטרוני)	דרג ד' אלקטרוניקה וחימוש, האחראית על אחזקה ופיתוח של ציוד אלקטרוני. ממוקמת בבסיס צריפין וכוללת את יחידת מתנ"ם 5656 (מרכז תחזוקת נשק ומערכות), האחראית על אחזקת נשק מונחה בדרג ד' הממוקמת בבסיס פלמחים

היסטוריה

שנות ה-1940

המערך הטכני של חיל האוויר החל כאגפי אפסנאות, החזקה והנדסה ושירות הבינוי.

אגף האפסנאות היה אמון על תכנון רכישת הציוד וניהול המלאי שנקלט בחיל, כמו כן הגדיר את נוהלי אחזקת חלקי חילוף וציוד במחסני הטייסת.

אגף האחזקה וההנדסה טיפל בכל תפקידי המטה הנוגעים לתחזוקת מטוסים ולפיקוח על המחלקות הטכניות בשדות התעופה ובבסיסים השונים – בעיות הנדסיות שהתעוררו בקשר למטוסי החיל, הכנסת שינויים בהם, התאמת חימוש וכדומה. האגף קבע נוהלי עבודה מסודרים, שהתבססו בעיקרם על מה שהיה נהוג בחיל האוויר המלכותי.

מחלקת חימוש אווירונים, שהשתייכה באותה עת ל"וועדת המחקר שליד ראש המטה" עסקה במציאת דרכים יעילות ובטוחות לנשיאת פצצות על המטוסים הקלים.

מחלקת הבינוי עסקה בתכנון פרויקטי בינוי להחזקת שדות תעופה ומתקנים של חיל האוויר.

בראש ועדת המחקר ליד ראש המטה עמד יהודה גלעדי. בראש אגף ההנדסה עמד יהודה רבין ובראש אגף האפסנאות עמד יצחק לוי.

במהלך שנת 1948 הוחלף ראש אגף ההנדסה פעמיים – את יהודה רבין החליף, אל שווימר שהוחלף על ידי דניאל שמשוני.

עם ארגון חיל האוויר באוקטובר 1949, וגיבוש המבנה הארגוני, הוקמו מספר אגפים וביניהם "אגף הציוד" אליו הוכפפו אגף ההחזקה וההנדסה ואגף האפסנאות שהפכו למחלקות.

האגף החדש כלל שש מחלקות: תקציבים ורכש, הנדסה, החזקה והספקה טכנית, אפסנאות, בינוי, ותחבורה. מחלקות ההנדסה וההחזקה וההספקה הטכנית, הוכפפו למהנדס הראשי, אשר הוגדר כיועצו של מפקד חיל האוויר בכל העניינים הטכניים-אוויריים.

ראש אגף הציוד הראשון היה אליעזר בודנקין שקודם לכן שימש כקצין בינוי של חיל האוויר.

לתפקיד המהנדס הראשי של החיל מונה ד"ר אריק שצקי.

שנות ה-1950

בסוף שנת 1950 מחליף יהודה רבין את ד"ר שצקי בתפקיד המהנדס הראשי.

באוגוסט 1951 מתמנה הלל אלדאג לתפקיד ראש אגף ציוד וביוני 1952 מחליפו יהושע גילוץ.

ב-1952 נערכה רפורמה במטה החיל והאגפים הפכו למחלקות, באוגוסט 1955 הוקמה מחלקת הציוד (מצ"ד) ותחת אחריותה אוחדה גם מחלקת המהנדס הראשי. בראש המחלקה עמד קצין בדרגת אלוף-משנה שכונה רמצ"ד.

לתפקיד החדש מתמנה יהודה רבין, אשר מבצעו עד 1962. למעשה בנקודת הזמן הזו הוגדרו סמכויות התפקיד שלימים ייקרא רלצ"ד.

אחריות אגף הציוד עברה למחלקת אפסנאות. מחלקה זו הייתה אחראית על ענייני רכש, ייצור החזקת חלפים, דלק, בינוי ורכב ומחלקת המהנדס הראשי על אחזקת המטוסים, מערכות ומחקר ופיתוח. בשנות החמישים עסקה מחלקת ציוד בתכנון חימוש המטוסים, פיתוח אמצעים לעצירת פצצות מיוחדות ורקטות, פיתוח רקטות אוויר-קרקע בעלות יכולת ראש חודר שריון וראש נפיץ. הפיתוח הוגדר על ידי המחלקה והועבר למימוש באגף מחקר ותכנון של משרד הביטחון.

המחלקה עסקה גם בתכנון יכולות הצנחה, ותכנון התקנת מצלמות במטוסים השונים לצורך ביצוע טיסות צילום.

שנות ה-1960

בשנות השישים כללה מחלקת ציוד שבעה ענפים: מצ"ד 1 – לוגיסטיקה, ארגון והנדסת שיטות, מצ"ד 2 – אחזקת מטוסים, מנועים וציוד בדיקה, מצ"ד 3 – תיאום תחזוקה וציוד קרקע, מצ"ד 4 – פיתוח הנדסי, מצ"ד 5 – חימוש אווירי, מצ"ד 6 – אפסנאות כללית, מצ"ד 7 – אלקטרוניקה וקצין בינוי חילי.

לאור הגידול העצום שחל בתחום האלקטרוניקה בחיל, פוצל ענף האלקטרוניקה לשלושה ענפים: מצ"ד 7 – ציוד קשר, בקרה ושליטה וציוד קרקעי, מצ"ד 8 – ציוד בקרת ירי, מצ"ד 9 – מערכות אלקטרוניות וציוד לוחמה אלקטרונית.

ב-1963 הוקם ענף הייצור, שמטרתו הייתה ליזום ייצור מקומי של מערכות שלמות וחלקי חילוף, ולהנהיג בתעשיות בארץ את התקנים המחמירים שנהוגים בייצור ציוד צבאי ואבטחת איכותו.

לאחר מלחמת ששת הימים ב 1967, הוקמו ענפים נוספים במצ"ד: מצ"ד 10 – ציוד בקרה ושליטה וציוד מכ"ם, מצ"ד 11 – ציוד ביטחון והצלה, מצ"ד 12 – ציוד נ"מ, יצמ"ח 231 – הרחבת ענף הייצור ליחידה לשם הרחבת הייצור המקומי.

לקחי המלחמה הדגישו את הצורך בהקמת יחידת שליטה מרכזית במצ"ד, שתקבל דיווח שוטף בזמן אמת לגבי שמישות המטוסים, רמות המלאי והצריכה של דלק, חמצן, חימוש, בקרת נזקים למסלולים ומבנים ועוד.

שנות ה-1970

בתחילת שנות ה-70 של המאה ה-20 גדלה מחלקת ציוד במידה ניכרת.

בראשית שנות השבעים, במסגרת ארגון מחדש שהנהיג מפקד חיל האוויר, האלוף בני פלד, הוחלט על הפיכת מחלקת הציוד ללהק.

במלחמת יום הכיפורים הופעלה לראשונה יחידת השליטה המרכזית לתחזוקה (יש"מ 666 או ישמ"ת 666). להק הציוד הנהיג תפיסה של מערך חירום לתיקון מטוסים בלחימה, שמומש על ידי הקמת דרג אחזקה מתקדם בתוך בסיסי הטיסה.

לאחר המלחמה, עסק להק הציוד בבניית המערכת הלוגיסטית בחיל ובטיפול ברכש ופיתוח מערכות נשק.

שנות ה-1980

בתחילת שנות השמונים הייתה קליטה מואצת של כלי טיס שונים בחיל – מסוקי ומטוסי קרב. להק הציוד היה אחראי על חיפוש פתרונות למספר רב של מסוקים שפועלים מחוץ לבסיסי הקבע שלהם.

היקפי התקציב הגדלים, בד בבד עם הכנסת היבטי חסכון בשל אילוצי קיצוץ תקציביים, הובילו להכנסת מקצוע חדש בלהק הציוד – ניהול תקציבים. להק הציוד החל לתכנן ולנצל את התקציב בצורה אופטימלית, תוך חישוב עלות תחזוקה שוטפת וניצול מיטבי של התקציב לטובת התכונות המבצעיות של הציוד. נקבעו מודלים הסתברותיים מתקדמים לתכנון רכש וחלפים תוך ראייה של חסכון כלכלי.

בתקופה זו הוביל להק הציוד מספר פרויקטים גדולים לקליטת נשק מונחה ומערכות ל"א מתקדמות וציוד מכ"ם חדיש. כמו כן, הושקעו מאמצים גדולים בשיפור אמינות הציוד.

ממשלת ישראל החליטה על פרויקט פיתוח מטוס קרב ישראלי "לביא". להק הציוד ונושאי התחזוקה של המטוס החדש שולבו בעבודה מהרגע הראשון, כך שנושאי התחזוקה, האמינות והבטיחות הוגדרו בעדיפות מתחילת הפרויקט. אפיון המטוס הישראלי בוצע על ידי ענף תיכון אווירונאוטי, שנציגיו צורפו למנהלת הפרויקט. המטוס נגנז לבסוף על ידי ממשלת ישראל.

שנות ה-1990

בתחילת העשור, ובעקבות פרשת רמי דותן, שם להק הציוד דגש על התווית מדיניות של שקיפות והסדרת סמכויות בתהליכי רכש.

בעקבות מלחמת המפרץ הוחלט על שיתוף פעולה בין ישראל וארצות הברית לפיתוח טיל-נגד-טיל. חיל האוויר היה שותף בתהליך הפיתוח, שהובל בלהק הציוד.

כמו כן, הותנע פרויקט של ביצוע בלוק פיתוח אוויוני אחוד למטוס הברק, ובקונספט מהפכני נמסרה גרסת התכנה הישראלית לידי האמריקאים לטובת שילובה במטוס הסופה שהיה בשלבי פיתוח.

בשנים אלו חל שדרוג משמעותי של נושא האיכות במערך הטכני. להק ציוד קידם נושא זה בין היתר באמצעות הסמכות למדדי איכות אזרחיים – ISO 9000 ותקני איכות נוספים ממכון התקנים.

שנות ה-2000

המערך הטכני ביצע מעבר מתפיסת עבודה מקצועית בחלוקה לעולם תוכן, לתפיסת עבודה מערכתית לפי מטוסים ומערכות נשק – טיפול ממוקד ושלם למערכות הנשק המרכזיות. שינוי התפיסה לווה בשינוי ארגוני שמומש במטה לצ"ד ביוני 2001, שעיקרו היה הפרדת האחזקה מההנדסה וחיבורה ללוגיסטיקה. הוקמו ענפים מקצועיים לפי סוגי משקים עיקריים (מטוסים, תובלה, מסוקים ועוד) שכללו פונקציות אחזקה ולוגיסטיקה. בתחילת שנות ה-2000 נכנס לפעילות מבצעית מערך הכטב"מ (כלי טיס בלתי מאויש, לימים – כלי טיס מאויש מרחוק, כטמ"מ) והוקמה מחלקת כטב"מ במטה.

הלוחמה הרשתית והנדסת המערכות המשיכו להתפתח, חיל האוויר קלט מערכות רשת רבות שנכנסו לפעילות מבצעית. כמו כן, התעורר צורך להתאים את להק הציוד בצורה שתאפשר שהשילוביות והקישוריות בין הגורמים השונים יהיו מיטביים.

בשנת 2009 הוקמה מחלקה הנדסית בעלת התמחות בתחום האלקטרוניקה, מחלקת הנדסת מערכות, שהוגדרה כ"מהנדס האלקטרוניקה הראשי" של החיל.

שנות ה-2010

בשנת 2011 מערכת כיפת ברזל הוכרזה כמבצעית, ולהק הציוד קבע את מדיניות האחזקה והלוגיסטיקה והנחה את גופי השדה למתן מענה אחזקתי לכל מערכות הנשק.

בשנת 2012 במהלך מבצע "עמוד ענן" מיקד להק הציוד את מאמצו בהרחבת יכולות ההגנ"א, וסוללה נוספת לכיפת ברזל הוצבה בתוך לילה אחד.

במבצע "צוק איתן" הוביל להק הציוד פרויקט הכנסת כטמ"מ חדש לפעילות מבצעית, ניהול לוגיסטי ואחזקתי של סוללות כיפת ברזל ובוצעו שינויי תוכנה במערכת עקב צרכים מבצעיים שהתגלו בלחימה, כמו כן הגדיר והנחה על השבחות ושיקומי מטוסים.

על מנת להמשיך את המגמה של מתן מענה מערכתי כולל, ולאור אילוצים בקיצוץ תקציבי נוסף, הוחלט על שינוי ארגוני בלהק הציוד. השינוי כלל איחוד של ענפי הכטמ"ם, ענפי המסוקים, הקמת תחום תורת האחזקה והקמת מטה הדרכתי בלהק.

במהלך העשור, הוביל להק הציוד קליטה של מטוסים חדשים – מטוסי הלביא, השמשון והאדיר. במקביל, הוביל פרויקטי השבחה של כלי הטיס הוותיקים והרחבת יכולותיהם.

שנות ה-2020

בשנת 2020 התבצע שינוי ארגוני נרחב במטה להק הציוד כחלק מתוכנית 'תנופה טכנולוגית'.

מטרות התהליך היו: התאמת הארגון למגמות טכנולוגיות ומבצעיות חדישות תוך שיפור האפקטיביות והיכולות ההנדסיות.

השינוי כלל בין היתר:

• הקמת גוף מטה לתחומי ה-IT
• הקמת מחלקת מערכות הגנה אווירית
• הקמת מחלקת תוכניות והנדסת כלי טיס
• פיצול ענפים גדולים לפי דיסיפלינות
• מענה לתחומים טכנולוגיים ומבצעיים חדשים המצויים בווקטור גידול כגון עולמות התקשוב והסייבר

בשנת 2022 בוצע מהלך נוסף למיצוב גוף המטה של המערך הטכני במסגרתו שונה שמו ל"המטה הטכנולוגי".

תחומי אחריות

להק הציוד אחראי על כלל התהליכים לפיתוח היכולת הטכנית המבצעית להשגת יעדי הכשירות, הכוננות, הזמינות והבטיחות של הציוד בחיל האוויר הישראלי.

הלהק אחראי על הנחיית כלל גופי המערך הטכני של חיל האוויר למימוש אחזקת המטוסים, מערכות הנשק ומערכות התכנון, השליטה והבקרה.

• פיתוח מערכות נשק ויכולות חדשות – אחראי על ניהול ובקרת פרויקטי אמל"ח ותקשוב לפיתוחים טכנולוגיים במגוון עולמות תוכן, החל מפיתוח מערכות מחשוב מבצעיות, מערכות אוויוניקה, כטמ"ם, מערכי חימוש ויכולות הגנה אווירית ואמצעים מיוחדים.
• הנדסה – אחראי למימוש בניין הכוח: רכישה ופיתוח מערכות נשק, ציוד ותשתית לשיפור יכולותיו המבצעיות של חיל האוויר. מוביל פרויקטים להשבחת ושדרוג המטוסים הוותיקים והבאתם לרמת ביצועים קרובה למטוסים החדישים ביותר, בכלל זה כל פעילויות התכנון, ההנדסה והפיתוח, שנערכות בתעשיות בישראל ומחוצה לה וביחידות חיל האוויר.
• אחזקה – תחזוקת כלי הטיס ומערכות הנשק הקיימות, אחראי על קביעת מדיניות האחזקה של כלי הטיס ומערכות הנשק ועל הקצאת המשאבים לביצוע. כמו כן מנחה את דרגי האחזקה השונים בביצוע האחזקה, ומבצע עליהם בקרה. בנוסף, אחראי לבצע הנדסת אחזקה לשם מציאת פתרונות הנדסיים למקרים שאינם מוכרים בספרות ועל ניהול ומימוש תוכניות רכש מרכזיות של כלי טיס חדשים ומערכות נלוות. פעילויות האחזקה מתבצעות בהנחיית אנשי הלהק על ידי הטכנאים בטייסות ובבסיסים.
• לוגיסטיקה – אחראי על ניהול שרשרת האספקה, ניהול מלאי החלפים למערכות השונות, הן לצרכים השוטפים והן ללחימה. אחראי על קביעת מדיניות העיתוד וניהול מלאי, רכש ואחסנת חלפים לשם תפקוד מלא ברגיעה ובחירום ומתן מענה להצטיידות ואירועים חריגים. כמו כן, קובע את המדיניות לתפעול המחסנים, מתכנן ומפתח שירותים ממוכנים.

סמלי יחידות להק ציוד

סמל המטה הטכנולוגי סמל יחידת יא"א 22 סמל יחידה 108 סמל יחידת אופק 324 סמל יחידת לה"ב 18 סמל מערך הבינוי

סמל היחידה

סמלה הנוכחי של יחידת להק ציוד קיים משנת 2010.

במרכז הסמל מגן דוד כחול – סמל חיל האוויר, וביטוי לחיבור המערך הטכני לעולם המבצעי. גלגל השיניים מסמל את העולם האווירו-מכני. הברקים והגלים מסמלים את הקשר לעולם התקשוב והאלקטרוניקה. הכנפיים מציינות את התווך האווירי ומחיר הטעות.

סמל המטה הטכנולוגי שהושק בשנת 2022, עוצב תוך מחשבה על עקרונות הפעולה והמאפיינים של המטה הטכנולוגי וביניהם: יוזמה, מקצועיות, הבנה מערכתית, תכליתיות ושותפות. הצבעים של הסמל מבטאים חדשנות ונועזות לצד אלמנטים של החיל (מסלול הטיסה, מטוס, חוץ מוכוונות המטרה וכיוצ"ב).

העיקרון של אחידות הסמל בין המחלקות משרת את המאחד – כולנו עוסקים בטכנולוגיה על צורותיה השונות (כאן ועכשיו, עתיד רחוק) במגוון התחומים הטכנולוגיים.

ראשי להק הציוד

שם	תקופת כהונה	הערה
אל"ם אליעזר בודנקין אל"ם ד"ר אריק שצקי	1949–1951 1949–1950	ראש אגף ציוד הראשון מהנדס ראשי
אל"ם הלל אל דאג אל"ם יהודה רבין	1951 1950–1951	ראש אגף ציוד מהנדס ראשי
אל"ם יהושע גילוץ אל"ם יהודה רבין	1951–1955 1951–1955	ראש אגף ציוד מהנדס ראשי
אל"ם יהודה רבין	1955–יולי 1962	ממהנדס ראשי הפך לראש מחלקת ציוד
אל"ם אריה הלל	יולי 1962–פברואר 1967
תא"ל ישראל רוט	פברואר 1967–אפריל 1971
תא"ל חיים ירון	אפריל 1971–ספטמבר 1974	רמצ"ד האחרון
תא"ל יוסף מעין	ספטמבר 1974–מרץ 1978	לימים מנכ"ל משרד הביטחון
תא"ל מיכה כהן	מרץ 1978–אפריל 1982
תא"ל יצחק גבע	מאי 1982–מרץ 1985
תא"ל אבנר רז	מרץ 1985–ספטמבר 1989
טור' רמי דותן	ספטמבר 1989–אוקטובר 1990	הורשע בשורת עבירות חמורות ובהן שוחד, קבלת דבר במרמה וקשר לפשע. נידון ל-18 שנות מאסר מתוכן 13 לריצוי בפועל, גירוש מהצבא והורדה לדרגת טוראי. במעשיו פגע פגיעה אנושה בחיל האוויר, במערכת הביטחון וביחסי מדינת ישראל וארצות הברית
תא"ל יצחק גת	נובמבר 1990–דצמבר 1992	רלצ"ד היחיד שהיה איש צוות אוויר
תא"ל אמנון הררי	דצמבר 1992–ספטמבר 1996
תא"ל ד"ר אלון דומניס	ספטמבר 1996–יולי 2000
תא"ל שמעון שריד	יולי 2000–2003	הוביל את השינוי הארגוני הראשון במטה
תא"ל זאב שניר	2003–אוקטובר 2006
תא"ל ד"ר יעקב בורטמן	אוקטובר 2006–נובמבר 2009	הוביל את השינוי הארגוני השני במטה
תא"ל רן לוי	נובמבר 2009–ספטמבר 2013
תא"ל רן בשביץ	ספטמבר 2013–יולי 2017	הוביל את השינוי הארגוני השלישי במטה, רלצ"ד הראשון שבא ממערך ההגנה האווירית
תא"ל שמעון צנציפר	יולי 2017–אוגוסט 2022	הוביל את השינוי הארגוני "תנופה טכנולוגית" ואת הסדרת המטה הטכנולוגי. בתקופתו מומשו מהלכי טרנספורמציה דיגיטלית נרחבים, מהלכי שיפור טכנולוגי ואפקטיביות במערך האחזקה ובעולמות הלוגיסטיקה וההדרכה.
תא"ל שלומי קונפורטי	אוגוסט 2022–הווה

ראו גם

• המערך הטכני של חיל האוויר

לקריאה נוספת

• אתר כתבות המערך הטכני מרחבי המדיה התקשורתית
• מגביהים עוף: חיל האוויר - אתגרים ומשימות, סדרת אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2011, פרק י"ב - יעקב בורטמן, "המערך הטכני של חיל האוויר - מאפיינים, אתגרים ומגמות", עמ' 114–106
• תא"ל (מיל') ד"ר דני אשר, מערך הבינוי של חיל האוויר, שישים שנות בניה, הוצאת משרד הביטחון, 2009

קישורים חיצוניים

• יקת"א חוגגת 30 שנה להקמתה, באתר חיל האוויר הישראלי
• יושבים על הזנב, באתר חיל האוויר הישראלי
• לא רק לכחולים: חיל–האוויר מעניק שירותי תחזוקה לשייטת, לסיירת, באתר חיל האוויר הישראלי
• "כל 'יסעור' שעובר מעל הבית שלי, מזכיר לי את האחריות של המערך , באתר חיל האוויר הישראלי, 29 ביוני 2017