לואי אחמד
לוּאַ֫י אחמד (בערבית: لؤي أحمد; בלועזית: Luai Ahmed; נולד ב-5 בספטמבר 1993) הוא עיתונאי שוודי יליד תימן. פעיל ברשתות החברתיות ונחשב למבקר שנוי במחלוקת של האסלאם הקיצוני ושל האנטישמיות ושנאת ישראל המובנות בו.[1]
 | |
| לידה |
5 בספטמבר 1993 (בן 31) צנעא, תימן |
|---|---|
| מדינה |
 שוודיה |
| עיסוק | עיתונאי ופובליציסט |
| מעסיק | בולטין (אנ') (עיתון שוודי) |
| תחקירים בולטים | כתיבת מאמרי דעה על האנטישמיות החדשה, ההסתה האנטי-ישראלית והסכסוך הישראלי-פלסטיני |
| סוג כתב | פובליציסט |
| תחום סיקור | הסכסוך הישראלי-פלסטיני, האנטישמיות החדשה, הפונדמנטליזם המוסלמי |
  | |
ביוגרפיה
עריכהאחמד גדל בבירת תימן, צנעא. בביתו חונך ברוח הערכים שהחדירה בו אימו, אמל באשא, פעילת שלום וזכויות נשים, שזכתה באותות הוקרה רבים, לרבות תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת טורונטו[2].
בשל האקטיביזם הפמיניסטי של אימו איים ארגון אל-קאעדה בשנת 2013 על משפחתו[א][3], ופרסם מכתב פתוח לאוכלוסייה בתימן שבו ביקש לקבל את כתובת מגוריה של המשפחה[1].
בשנת 2014 קיבל לואי אחמד הצעה לקיים הרצאה בשוודיה, בהזמנת "קרן אולף פלמה". בני משפחתו דחקו בו לבקש מקלט בשוודיה[1]. הוא הגיע להאלמסטאד ובמשך ארבע השנים הבאות התגורר שם. הוא ביקש וקיבל מקלט מדיני, ומאוחר יותר גם אזרחות שוודית[4][1]. לאחר מכן התגורר במאלמה. כיום חי בסטוקהולם.
אחמד פעיל ברשתות החברתיות, בעיקר ב-X (טוויטר)[5], שם עוקבים אחריו 144 אלף איש, ובטיקטוק שבה יש לו 65 אלף עוקבים. הסרטונים שהוא מעלה זוכים למאות אלפי צפיות בממוצע. במהלך אוקטובר 2023 הפכו סרטוניו "ויראליים" במרשתת, ורק בחודשים אוקטובר ונובמבר 2023 נוספו לו כ-100 אלף עוקבים[6]. הוא מגנה את מה שלדבריו היא צביעות של המזרח התיכון, את שנאת היהודים שמוטבעת בתושבי האזור מגיל צעיר, את השעבוד לדת ואת העיכוב של העולם המוסלמי בהתקדמות החברתית והטכנולוגית[5]. אחמד אף העלה סרטון בעקבות הטילים שהחות'ים הפרו-איראנים שיגרו לעבר ישראל מתימן. הוא טען בסרטון שתימן היא מדינה ענייה, שאוכלוסייתה סובלת מרעב, ובמקום לדאוג לאוכלוסייה, תימן מבזבזת מיליוני דולרים על ירי טילים לישראל. הוא קרא להתמקד בבעיות "שלנו" (של התימנים) במקום להתמקד בשנאה ובניסיון להרוג יהודים[6].
אחמד הוא בעל טור בעיתון השוודי השמרני Bulletin (אנ')[7], שם הוא כותב מאמרים נגד אנטישמיות ושנאת יהודים[6][8], וכן מאמרים העוסקים באסלאם, באינטגרציה ובמדיניות הגירה[1]. בתימן כתב בעיתונים "תימן היום", "תימן טיימס" (אנ') ומגזין הנוער YoO[7]. בריאיון לעיתון הליברלי שרלי הבדו אמר שהוא אינו מסכים עם המושג אסלאמופוביה, מכיוון שפוביה מבטאת פחד בלתי רציונלי ומוגזם ביותר. אתאיסטים אינם "פובים", כי הפחד מכלא או מעונש מוות בחברות מוסלמיות הוא פחד רציונלי ומוחשי ביותר; הפחד של הומוסקסואלים מכלא או מעונש מוות בחברות מוסלמיות הוא מוחשי ורציונלי; והפחד של ליברלים ובמיוחד נשים חופשיות בחברות האיסלמיות מכלא או מעונש מוות, הוא פחד רציונלי ולגיטימי[5].
בשנת 2021 הוציא לאור את ספרו "מסע פרדוקסלי של פליט מהשריעה בתימן לקשת בענן שבשוודיה", המספר על חמש השנים הראשונות שלו בשוודיה, עם ביקורת הומוריסטית על האסלאם הקיצוני, אך גם על שוודיה, שבה הוא חי כיום[9].
בשנת 2023, במהלך מלחמת חרבות ברזל, הוא הגיע לביקור בישראל מטעם ארגון שראכּה (אנ'). הוא הפיץ במרשתת את רשמיו מביקורו במסגד אל-אקצא, שלדבריו העובדה שמבקרים לא-מוסלמים אינם רשאים לבוא בו היא למעשה אפרטהייד[10]. הוא התראיין בטלוויזיה הישראלית על אודות האנטישמיות, שלדעתו מאפיינת הפגנות נגד ישראל ונגד מלחמתה ברצועת עזה[11]. לאחר הביקור הוא כתב בעיתונו, בציטוט מתרגום משוודית: "הם (מארחיו בישראל) שמו לי אוזניות VR כדי לתת לי לחיות מחדש את הזוועה של 7 באוקטובר. הקולות ומילות האהבה הנואשות האחרונות של אנשים זה לזה הכריעו אותי. זה הדבר הכי גרוע שהייתי חלק ממנו, למרות שלא הייתי חלק ממנו בכלל"[12].
בשנת 2024 ביקר בישראל והשתתף בעצרת הגאווה והתקווה.
לאחמד תואר ראשון בלימודי עסקים בין-לאומיים מהאוניברסיטה הלבנונית הבין לאומית בתימן (אנ')[7]. כמו כן למד יחסים בין לאומיים והגירה באוניברסיטת מאלמה.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
ביאורים
עריכה- ^ ככל הנראה בעקבות העימות האגרסיבי שקיימה בפומבי עם שייח' סאדק אל-אחמר (אנ') – ראש פדרציית השבטים (חאשד (אנ')) השנייה בגודלה בתימן, באולם הכנסים של ועידת הדיאלוג הלאומי בתימן (אנ'). זאת על רקע נסיגתו ממינוי הפמיניסטית נבילה א-זובייר (אנ') ליושבת ראש הגוף המחליט על עתידה של העיר השנויה במחלוקת, סעדה.
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 3 4 5 Joakim Kullberg, ., Luai Ahmed – en kontroversiell tyckare med Halmstadrötter, Hallandsposten,11 august 2022 (בשוודית)
- ^ Romi Levine, UofTGrad17: Three things you should know about honorary grad Amal Basha, University of Toronto, June 15, 2017
- ^ Farea Al-Muslimi, Negotiating chaos - Yemen’s National Dialogue is already faltering, Executive, April 16, 2013
- ^ בן־דרור ימיני, ארץ האפשרויות המאוד־מוגבלות, באתר ynet, 23 בנובמבר 2023
- ^ 1 2 3 Lorraine Redaud, Luai Ahmed, réfugié yéménite en Suède : « La Suède a accueilli l’islamisme à bras ouverts », Charlie Hebdo.fr, 17 Novembre 2023 (בצרפתית)
- ^ 1 2 3 נטע צ'חנובסקי, משפיען הרשת התימני שהפך לאוהד ישראל: "מרגיש עכשיו כמו יהודי", באתר מאקו, 23 בנובמבר 2023
- ^ 1 2 3 Luai Ahmed, Bulletin - Nyhetsbrev
- ^ Luai Ahmed. “Où étiez-vous”?, Tribune Juive, 2 novembre, 2023 (בצרפתית)
- ^ Luai Ahmed, Asylum: A Refugee's Paradoxical Journey from Sharia Yemen to Rainbow Sweden..., Google Books, 2021
- ^ לואי אחמד, בלוגר מוסלמי תימני שנסע לראות בעצמו את "משטר האפרטהייד" של הציונים נפגש עם המציאות בהר הבית, באתר "בידינו"
- ^ למדנו מלידה לשנוא את היהודים ולהאשים אותם, באתר ערוץ 13, 23/11/2023
- ^ Luai Ahmed, Ahmed: Rösterna ur oktoberpogromen glömmer jag aldrig, Bulletin, 24 nov 2023 (בשוודית)