לואי ביבלו
לואי ביבלו (בצרפתית: Louis Buvelot; 3 במרץ 1814 – 30 במאי 1888), היה צייר נוף שווייצרי, שחי 17 שנים בברזיל ושהה 23 שנים באוסטרליה, שם השפיע על אסכולת היידלברג.[1]
 | |
| לידה |
3 במרץ 1814 מורז', שווייץ  |
|---|---|
| פטירה |
30 במאי 1888 (בגיל 74) מלבורן, אוסטרליה |
| מקום קבורה |
Boroondara General Cemetery |
| פרסים והוקרה |
מסדר הוורד |
  | |
ביוגרפיה
עריכהביבלו נולד במורז', ווד, שווייץ, בנם השני של פרנסואה סימון ביבלו, פקיד דואר, ואשתו ז'אן-לואיז, הייזר, מורה בבית הספר. לואי ביבלו (שלא אהב את שמו הפרטי ומעולם לא השתמש בו) עבד עם מרק-לואי ארלנד בלוזאן, וסביב 1834 המשיך את לימודיו בפריז אצל קמיל פלרס, צייר נוף ידוע. אחרי כמה חודשים שם, נדד לבאהיה שבברזיל שם עבד במטע הקפה של דודו. באוקטובר 1840 עבר לריו דה ז'ניירו ומשך את תשומת ליבו של הקיסר דום פדרו השני, שקנה כמה מתמונותיו ועיטר אותם את מסדר הוורד. בנובמבר 1843 התחתן ביבלו עם מארי-פליסייט, לבית לאלואט. ביבלו שב לשווייץ בשנת 1852 ובשנת 1856 הוענקה לו מדליית כסף על תמונה שהציג בברן. ביבלו שחי בברזיל, מדינה חמה, מצא את הקור של שווייץ מזיק לבריאותו ועזב את משפחתו והפליג מליברפול לכיוון מלבורן, אוסטרליה בשנת 1864.
קריירה באוסטרליה
עריכהכשהגיע למלבורן בפברואר 1865, ביבלו התפרנס כצלם רחוב במשך שנה, אך עד מהרה חזר לציור. אשתו החדשה, קרוליין-ג'ולי בגווין, עזרה בהוראת צרפתית, והוא החל למצוא קונים לתמונות שלו, וג'יימס סמית' היה אחד הראשונים שמהם. בשנת 1869 קנו נאמני הגלריה הלאומית של ויקטוריה שתיים מתמונותיו, ובשנת 1870 שילמו 131 פאונד עבור "בריכת המים בקולרין". ב־1873, 1880 ו-1884 הוענקו לו מדליות זהב בתערוכות שהתקיימו במלבורן, והוא גם קיבל מדליית כסף בתערוכת פילדלפיה בשנת 1876.
המוניטין שלו התבסס, והוא המשיך לצייר בהתמדה עד מותו ב־30 במאי 1888.[2]
הוא נקבר בבית העלמין בבורונדרה, שם הוקמה אנדרטה גדולה לזכרו.
גלריה
עריכה
קישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ Streeton, Arthur (16 October 1934). Eaglemont in the Eighties: Beginnings of Art in Australia. The Argus.
- ^ Jocelyn Gray, Australian Dictionary of Biography, Canberra: National Centre of Biography, Australian National University