לוי לוי
לוי לוי (5 בספטמבר 1922 – אמצע שנות השמונים) היה עובד השב"כ שריגל למען הרפובליקה העממית הפולנית שהייתה לחלק מהגוש המזרחי.
 | |
| לידה |
5 בספטמבר 1922 י"ב באלול ה'תרפ"ב  ראדום, הרפובליקה הפולנית השנייה |
|---|---|
| פטירה |
אמצע שנות ה-80 של המאה ה-20 אוסטרליה |
| מדינה |
 ישראל |
| השתייכות |
 שב"כ |
| תקופת הפעילות | 1949–1957 (כ־8 שנים) |
ביוגרפיה
עריכהלוי לוי (לוציאן לוי, איגנצי לוי) נולד ב-1922, בן להורים רופאים, בראדום שבפולין. הוא היה פעיל ציוני, והגיע לתפקידים בכירים בתנועת הנוער הציונית "גורדוניה". בתקווה להיחלץ מהרשעה בהחזקת נשק שלא כחוק הסכים ב-1947 לשרת את המודיעין הפולני, ומסר מידע על "גורדוניה". הוא הפך לסוכן נאמן ונהנה ממענקים כספיים נכבדים.
באוגוסט 1948 עלה לישראל עם אשתו. שירת בצה"ל במשך שנה. בהמלצת ידידו מתנועת "גורדוניה", זליג כץ, שעבד בשב"כ, התקבל לוי לשב"כ, לאגף המבצעים. כשנה וחצי לאחר שהחל לעבוד בשב"כ הורה לו הקונסול הפולני בתל אביב להתחיל לפעול כמרגל. מפעם לפעם יצא לצרפת לפגישה עם הורי אשתו, וניצל זאת גם לפגישה עם מפעיליו במודיעין הפולני, בנוסף לפגישות שקיים בישראל. הוא סיפק למפעיליו מידע רב, ובתמורה קיבל כסף ולאות הוקרה - שעון זהב שפהאוזן. בזבזנותו הכספית ומנהגו להסתובב בכל מקום עם מצלמת "מינוקס" לא עוררו את חשדם של עמיתיו. זה התעורר רק ב-1957 אחרי שלוי שירת כבר שמונה שנים.
בתשאולים שנערכו לעולים מפולין התברר כי ידוע להם על מרגל פולני בכיר המועסק בשירות הביטחון הישראלי. הסימנים הצביעו על לוי לוי. מחוסר ראיות הוא לא נעצר מיד, אך פעילותו בשב"כ צומצמה, ולאחר שיחה קשה עם ראש היחידה שבה שירת, התפטר מהשב"כ באוגוסט 1957. בספטמבר 1957 יצא עם אשתו לצרפת, אך בדצמבר 1957 חזר לישראל, וביקש לחזור לעבודתו בשב"כ. הוא נעצר ב-1 בפברואר 1958, בהוראתו של איסר הראל, והכחיש את היותו מרגל. אולם בהיעדר ראיות התקשו להרשיעו במשפט, במיוחד לאחר ששכר את עורכי הדין שמואל תמיר ואריה מרינסקי.
ביולי 1958 נפתח משפטו של לוי. התובע במשפטו היה סגן פרקליט המדינה, גבריאל בך. המשפט התנהל במשך 16 חודשים, וב-12 בנובמבר 1959 הורשע לוי בבית המשפט המחוזי בשל ראיות נסיבתיות, ונגזרו עליו עשר שנות מאסר. ראיה מכריעה באה דווקא מצרפת. ולדיסלב מרוז, איש הביון הפולני שערק לצרפת, סיפק פרטים שהיה בהם כדי להרשיע בוודאות את לוי, אך המודיעין הצרפתי אסר על הצגת פרטים אלה בבית המשפט. לוי ערער לבית המשפט העליון על הרשעתו, והמדינה ערערה על קלות העונש. הדיון בערעור החל ב־25 באוקטובר 1960. ב-28 באוקטובר נודע שמרוז נרצח, כנראה בידי המודיעין הפולני כנקמה על בגידתו, ולכן בוטל האיסור הצרפתי על הצגת המידע שמסר. נותר קושי משפטי: בערעור לבית המשפט העליון אין להציג ראיות חדשות. כדי להתגבר על קושי זה, ראש השב"כ, עמוס מנור, הציג את הראיות לסנגורו של לוי, אריה מרינסקי, וזה שכנע את לוי לוי להודות, תוך הבטחה שהמדינה תבטל את ערעורה על קלות העונש, ומהעונש שנגזר עליו יופחת בבוא העת שליש, והוא יקבל סיוע בהגירה מישראל.
לוי לוי השתחרר מהכלא לאחר שבע שנות מאסר, ב-4 באפריל 1966, והשתקע באוסטרליה, שם נפטר ממחלה ממארת באמצע שנות השמונים.
הפרשה הותרה לפרסום רק בשנת 1991, למעלה מ-30 שנה אחרי מאסרו.
קישורים חיצוניים
עריכה- אבי מושבי, מרגלים היו גם לפני קום המדינה..., מבט מל"מ 93, פברואר 2023, עמ' 45
- אבי בטלהיים, מרגל פולני בשורות השב"כ, מעריב, 8 בספטמבר 1991