לוקרטיוס

משורר ופילוסוף רומאי

טיטוס לוקרטיוס קרוס (נכתב גם לוּקְרֶצְיוּס[1]; בלטינית: Titus Lucretius Carus) היה משורר רומאי, חי כמשוער בין השנים 99 עד 55 לפנה"ס.

לוקרטיוס
T.Lucretius Carus
לידה 99 לפנה"ס
פומפיי, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
התאבד 55 לפנה"ס (בגיל 44 בערך)
רומא, הרפובליקה הרומית עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית אתאיזם עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם האסכולה האפיקוראית
תחומי עניין מטאפיזיקה, תורת ההכרה
עיסוק משורר, פילוסוף, סופר עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפע מ אפיקורוס
מדינה רומא העתיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג לוקיליה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

התגורר ברומא וכנראה גם נולד בה. נמנה עם חוגי האצולה ועם האסכולה האפיקוראית. "על טבע היקום" היא יצירתו הגדולה וכנראה היחידה.

הירונימוס כותב בספרו כרוניקון (נכתב בסביבות שנת 380), כהערה לערך העוסק בשנת 94 לפנה"ס: "נולד טיטוס לוקרטיוס, משורר. אחר שנטרפה דעתו משיקוי אהבה, ואחר שבין טירוף לטירוף כתב כמה ספרים שהגיהם קיקרו, שלח יד בנפשו בשנתו הארבעים וארבע".[2] עם זאת, אין סימוכין לטענותיו של הירונימוס ויכול להיות שניסה להוריד מערכו.

סטאטיוס בספרו סילוויי מזכיר את לוקרטיוס במילים ”docti furor arduus Lucreti” (טירופו הנשגב של לוקרטיוס המלומד).[3]

המשורר האנגלי אלפרד טניסון כתב שיר על לוקרטיוס.[4]

"על טבע היקום"

עריכה
  ערך מורחב – על טבע היקום

יצירתו הגדולה של לוקרטיוס היא בשיר "על טבע היקום" (De Rerum Natura) - שיר דידקטי רחב-יריעה במשקל הקסמטרי, המופנה לידידו גאיוס ממיוס ומסכם לו את עיקרי תפיסת האסכולה האפיקוראית, מהווה את הסיכום המלא והממצה ביותר לתורת אפיקורוס שנשתמר עד ימינו אנו.

רעיונות אסורים

עריכה

״על טבע היקום״ מנסח רעיונות מהפכניים שעוררו התנגדות רבה, והספר הוחרם על ידי הכנסייה ולמעשה נעלם מההיסטוריה למשך כ-1600 שנה. הוא חזר להיות מופץ ומתורגם רק בראשית עידן הנאורות, ויש סברה שהוא העניק השראה לדמויות מרכזיות בה, כמו גלילאו, דרווין, דקארט, מקיאוולי ואפילו שייקספיר.[5]

רעיונות אלה כוללים:

יותר מ-2000 שנה אחרי שנכתב, חלק מהרעיונות הכתובים ב״על טבע היקום״ נחשבים לערכים מודרניים על ידי ציבורים רחבים בעולם המערבי, וחלק מהתזות שלו אף הוכחו מדעית.

תרגומי יצירתו לעברית

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ כך מאוית בתרגום ספרו בהוצאת האוניברסיטה העברית ומוסד ביאליק
  2. ^ סטיבן גרינבלט, התפנית - הולדת המודרניות, תרגם יפתח בריל, הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, 2017.
  3. ^ Statius, P. Papinius, Silvae, book 2, genethliacon Lucani ad Pollam, www.perseus.tufts.edu
  4. ^ Lucretius, by Alfred Tennyson, monadnock.net (באנגלית)
  5. ^ Stephen Greenblatt, The Swerve: How the World Became Modern