לורה ליני
| ערך מחפש מקורות | |
לורה לג'ט ליני (באנגלית: Laura Leggett Linney; נולדה ב-5 בפברואר 1964) היא שחקנית קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון אמריקאית, זוכת ארבעה פרסי אמי ושני פרסי גלובוס הזהב, והייתה מועמדת לשלושה פרסי האוסקר.
 | |
| לורה ליני בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין, 2017 | |
| לידה |
5 בפברואר 1964 (בת 60) ניו יורק, ארצות הברית |
|---|---|
| שם לידה |
Laura Leggett Linney  |
| מדינה |
ארצות הברית |
| תקופת הפעילות | מ-1990 |
| מקום לימודים |
|
| מספר צאצאים |
1 |
| פרסים והוקרה |
4 פרסי אמי 2 פרסי גלובוס הזהב פרס גילדת שחקני המסך |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ביוגרפיה
עריכהליני נולדה בניו יורק. אמה הייתה אחות ואביה מחזאי. לליני אחות חורגת בשם סוזן מנישואיו השניים של אביה.
לאחר התיכון החלה ליני ללמוד באוניברסיטת נורת'ווסטרן, ולאחר מכן עברה לאוניברסיטת בראון, שם סיימה את חוק לימודיה עם תואר באומנות בשנת 1986. ליני למדה משחק בבית הספר ג'וליארד.
ליני הייתה נשואה לדייוויד אדקינס בין 1995–2000.
בשנת 2007 התארסה ליני לסוכן הנכסים מארק שאווהר. ב-2009 השניים נישאו. ב-2014 נולד בנם.
קריירת משחק
עריכה
קריירת המשחק של ליני החלה בתפקידים קטנים בסרטים בולטים ב-1992 - "השמן של לורנצו" ו"דייב". תפקידה המשמעותי הראשון היה במסגרת המיני-סדרה הטלוויזיונית "סיפורי סן פרנסיסקו" שנה לאחר מכן.
ליני קיבלה תפקידים משמעותיים יותר בקולנוע. במהלך שנות התשעים של המאה ה-20 הופיעה בסרטים "קונגו", "פחד ראשוני", "כח להשחית" ו"המופע של טרומן".
בשנת 2000 הייתה לראשונה מועמדת לפרס אוסקר, בקטגוריית פרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר, על משחקה בסרט "מישהו לסמוך עליו". הופעתה של ליני בסרט בתור בנקאית ואם חד הורית זיכתה אותה גם במועמדות לפרס גלובוס הזהב. שנה לאחר מכן זכתה ליני לראשונה בפרס, ושוב היה זה תחום הטלוויזיה אשר הקדים את הקריירה הקולנועית; ליני זכתה בפרס אמי על משחקה בדרמה "האיריס הפראי".
לאחר הופעות בסרט הטלוויזיה "פרויקט לארים" ובסרט הקולנוע "נבואות איש העש" ב-2002 זכתה ליני ב-2003 בפעם השנייה באמי, הפעם בזכות הופעת אורח בקומדיה "פרייז'ר". באותה שנה גילמה דמות משנית בסרט נוסף של איסטווד - "מיסטיק ריבר". הופעתה זו זיכתה אותה במועמדות לפרס באפט"א הבריטי. באותה שנה הופיעה גם בסרטו של אלן פארקר "החיים של דייוויד גייל" ובסרט משופע הכוכבים "אהבה זה כל הסיפור".
בשנת 2004 שוב הייתה ליני מועמדת לפרס האוסקר ולפרס גלובוס הזהב, הפעם בקטגוריית שחקנית המשנה, הפעם על הופעתה בסרט "קינסי", אודות אלפרד קינסי. עם זאת, גם הפעם לא זכתה בפרס. ב-2005 שוב הייתה מועמדת לגלובוס הזהב בעבור הופעתה בסרט "חיים בין השורות" ולפרס סאטורן בעבור הופעתה בסרט "השדים של אמילי", אך גם במקרים אלו לא זכתה.
ב-2006 כיכבה ליני בסאטירה הפוליטית של בארי לוינסון "איש השנה" לצידו של רובין ויליאמס ובדרמה הקומית "שיעורי נהיגה". שנה לאחר מכן שוב קיבלה מועמדות לפרס האוסקר בקטגוריית השחקנית הטובה ביותר בעבור הופעתה בסרט "לסגור מעגל". במהלך 2007 שיחקה ליני גם בסרטים "יומני האומנת" ו"הפרצה".
בשנת 2008 זכתה ליני לראשונה בפרס גלובוס הזהב על תפקידה במיני סדרת הדרמה הביוגרפית "ג'ון אדמס", בה גילמה את דמותה של אביגייל אדמס, אשתו של נשיא ארצות הברית השני ג'ון אדמס. על תפקידה קיבלה ליני גם את פרס אמי השלישי שלה. ב-2010 זכתה בפרס גלובוס הזהב על תפקידה בסדרה "מזל סרטן". ב-2013 זכתה בפרס קריסטל למצוינות נשים בקולנוע.
בשנת 2016, השתתפה בסרט "סאלי: נס על ההדסון" בבימויו של קלינט איסטווד. הסרט עוסק בנחיתת החירום של טיסה 1549 של יו אס איירווייז על נהר ההדסון בניו יורק. ליני מגלמת את לורין, לצידם של טום הנקס, ארון אקהרט ואנה גאן. באותה שנה שיחקה בסרטו של טום פורד "יצורים ליליים", בכיכובם של איימי אדמס, ג'ייק ג'ילנהול, איילה פישר ואהרון טיילור-ג'ונסון.
משנת 2017 עד 2022 גילמה את דמותה של ונדי בירד בסדרת הטלוויזיה "אוזרק" ששודרה בנטפליקס. על תפקידה זה קיבלה מועמדות לפרס אמי לשחקנית ראשית בסדרת דרמה לשנת 2019.
בשנת 2019 שבה לגלם את דמותה של מרי אן סינגלטון בחידוש למיני-סדרת הטלוויזיה "סיפורי סן פרנסיסקו", שעלתה בנטפליקס ומבוססת על סדרת הספרים מאת ארמיסטד מופין.
באפריל 2023 שבה ליני לברודוויי ושיחקה במחזה "Summer, 1976" מאת המחזאי דייוויד אובורן (אנ'). המחזה עלה על ידי מועדון התיאטרון של מנהטן (אנ'), בבימויו של דניאל סאליבן (אנ'), והצגות טרום-בכורה התקיימו בתיאטרון סמואל ג'יי פרידמן (אנ') ב-4 באפריל 2023.[1]
פילמוגרפיה
עריכהקולנוע
עריכה- השמן של לורנצו (1992)
- דייב (1992)
- מהלכים תמימים (1993)
- סיבוך המציאות הפשוטה (1994)
- קונגו (1995)
- פחד ראשוני (1996)
- כח להשחית (1997)
- המופע של טרומן (1998)
- בית האשליות (2000)
- מישהו לסמוך עליו (2000)
- מאץ (2000)
- נבואות איש העש (2002)
- מיסטיק ריבר (2003)
- החיים של דייוויד גייל (2003)
- אהבה זה כל הסיפור (2003)
- נ.ב אוהב אותך (2004)
- קינסי (2004)
- חיים בין השורות (2005)
- השדים של אמילי (2005)
- ג'ינדאביין (2006)
- שיעורי נהיגה (2006)
- איש השנה (2006)
- המדינה הכי חמה (2006)
- הפרצה (2007)
- לסגור מעגל (2007)
- יומני האומנת (2007)
- Morning (2010)
- סימפתיה למתוק (2010)
- הייד פארק על ההדסון (2013)
- מר הולמס (2015)
- גאון (2016)
- יצורים ליליים (2016)
- צבי הנינג'ה: יוצאים מהצללים (2016)
- סאלי: נס על ההדסון (2016)
- ארוחת הערב (2017)
- ללא מוצא (2020)
- נפילה (אנ') (2020)
- נשים ונפלאות (2023)
- Wildcat (2023)
- Suncoast (TBA)
טלוויזיה
עריכה- סיפורי סן פרנסיסקו (1993)
- חוק וסדר (1994)
- עוד סיפורי סן פרנסיסקו (1998)
- Love Letters (1999) - סרט טלוויזיה של ABC
- סיפורי סן פרנסיסקו (2001)
- איריס הפראית (2001) - סרט טלוויזיה של שואוטיים
- פרויקט לארמי (2002) - סרט טלוויזיה
- המלך היל (2002) - דיבוב
- פרייז'ר (2004-2003)
- אבא אמריקאי (2006) - דיבוב
- ג'ון אדמס (2008)
- מזל סרטן (2010–2013)
- השבוע שעבר עם ג'ון אוליבר (2017)
- אוזרק (2017–2022)
- סינק סאנק סאנק (2018)
- סיפורי סן פרנסיסקו (2019)
קישורים חיצוניים
עריכה
לורה ליני, ברשת החברתית אינסטגרם
לורה ליני, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- לורה ליני, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
לורה ליני, באתר AllMovie (באנגלית)
לורה ליני, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)- לורה ליני, באתר Box Office Mojo (באנגלית)
לורה ליני, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
לורה ליני, באתר MusicBrainz (באנגלית)
לורה ליני, באתר Discogs (באנגלית)- יובל סער, לורה ליני לא דומה לאף אחת אחרת, באתר הארץ, 9 באפריל 2011
- לורה ליני, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
.svg){kind=logo}
הערות שוליים
עריכה- ^ Evans, Greg (August 30, 2022). Laura Linney Sets Broadway Return In New Play By ‘Proof’ Playwright David Auburn. Deadline Hollywood, retrieved August 30, 2022
| לורה ליני - פרסים | |
|---|---|
|
|