ליאונרד אורנשטיין
ליאונרד סלומון אורנשטיין (באנגלית: Leonard Ornstein; 12 בנובמבר 1880 – 20 במאי 1941) היה פיזיקאי תאורטי יהודי הולנדי שנודע בעיקר בזכות עבודתו בתחום המכניקה הסטטיסטית.
 | |
| לידה |
12 בנובמבר 1880 ניימכן, הולנד  |
|---|---|
| פטירה |
20 במאי 1941 (בגיל 60) אוטרכט, הולנד |
| ענף מדעי | פיזיקה תאורטית |
| מקום מגורים | הולנד |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת ליידן |
| מנחה לדוקטורט |
הנדריק לורנץ |
| מוסדות |
|
| תלמידי דוקטורט |
Marcel Minnaert, Henk Dorgelo, Arie Andries Kruithof, Willem de Braaf, Hendrik Dijkstra, Jurriën Cornelis Scheffer, Antheunius Piet Hendrik van der Meer, Willem Rudolph Vijverberg, Johan Herman Heiërman, Derk van Lingen, Jacobus Key, Johannes Adrianus Vreeswijk, Gerrit Willem Postma, Machiel Willem Frederik Schregardus, Wilhelmus Antonius Maria Dekkers, Jan Jacobus Went, Johanna Geertruida van Cittert-Eymers, Diederik Thomas Jan ter Horst, Gerrit Hendrik Reman, Hendrik van Driel, Pieter Jan Haringhuizen, Bastiaan Baars, Willem Frederik Beezhold, Jan Wouda, Cornelis Antonie Campagne, Daniël Anthonie Was, Johan Hendrik van der Veen, Johannes Rekveld, Herman Gerritsen, Guido Mario Dreosti, Tjibbe Bouma, Johanna Clasina van Selms, Reinier Herman de Waard, Dirk Vermeulen, Arnold van Kreveld, J.J. Zaalberg van Zelst, Gerardus Franciscus Wilhelmus Mulders, Hans Armand Vreedenberg, Hendrik ten Kate, Centinus Krijgsman, Hendrik Jan Jurriëns, Hendrik Schamhardt, Joseph Levie Spier, Hendrik Jacob Hamaker, Taeke Tol, Willem Langendijk, Gerrit Rutgers, François Jean Chamalaun, Andreas Hendrikus Johannes Hugen, Herman Pieter Bouwman, Abraham David Nathans, Karel Niessen, Alphons Louis Ignatius Deumens, Albertus Koerts, Carel Jan Brester, Rassa Riwlin, Josephus Hermanus Albertus ter Heerdt, Gijsbertus Marinus Pool, Willem Jan Beekman, Jan Hendrik Reiniers, Willem Koster, Adrianus Johannes Bijl, Albert Bouwers, Hugo Christiaan Hamaker, Pim Milatz, Simon Petrus Slagter, Hendrik Brinkman, Pieter Coenraad van Arkel, Jan Frederik Schouten, Herman Carel Burger, Lili Bleeker, Adrianus Stephanus Petrus Josephus Maria Wanders, Johan Bernard van Milaan, Henri Charles van Alphen, Erwin Friedrich Maximilian van der Held, Cornelis Janssen, Jan Frans Henri Custers, Willem Elenbaas, Jan Louis Hiddink, Henri Lindeman, Cornelis Frederik Veenemans, Leo Adriaan Ginsel, Pieter Johannes Bouma, Willem Johannes Dominicus van Dijck, Arthur Elliott, Hugo Anne Cornelis Denier van der Gon, Pieter Doornenbal, James Taylor, Izaäk Arie Bongers, W.R. van Wijk, Dionys Burger, Jacob Louis Snoek, Willem Christiaan van Geel, Aart van Wijk, Johanna Cornelia Thoden van Velzen |
| פרסים והוקרה | אחד מבנייני המחלקה לפיזיקה באוניברסיטת אוטרכט. |
| צאצאים |
Thijs Ornstein |
| תרומות עיקריות | |
| משוואות אורנשטיין-זרניקה המאפשרת לחשב את פונקציות הקורלציה בין מולקולות, דבר בעל חשיבות בשדה תאוריית הזורמים. | |
  | |
קורות חיים
עריכהנולד כבן יחיד לסוחר נתן לאונרד אורנשטיין ורעייתו סופיה מריה מנסון בניימכן. בשנת 1898 החל בלימודיו באוניברסיטת ליידן תחת הנחייתו של הנדריק לורנץ, נושא עבודת הדוקטורט שלו היה התאמת הפורמליזם של גיבס למולקולות. משוואת אורנשטיין- זרניקה, אותה פיתח במשותף עם חתן פרס נובל פריץ זרניקה, מיושמת לחישוב פונקציות קורלציה בתאוריית הזורמים תחת הנחות קירוב שונות כדוגמת פוטנציאלי כדורים קשיחים, לנרד ג'נוס יוקאווה ופוטנציאלים נוספים. תהליך אורנשטיין-אולנבק מתאר את התנועה של חלקיק בראוני מאסיבי תחת השפעת כח חיכוך או כח מרכזי.
ב-1914 מונה לתפקיד פרופסור לפיזיקה תאורטית באוניברסיטת אוטרכט שם היה ממשיך דרכו של פטר דביי. בין השנים 1918 ועד 1922 עמד בראש החברה הציונית ההולנדית (NZB). כשהוקמה המחלקה לפיזיקה באוניברסיטה העברית בירושלים אורנשטיין סייע למאמציו של חיים ויצמן במציאת פיזיקאי חוקר מהמעלה הראשונה שימונה לחבר סגל.[1] ב-1921 במשותף עם גיליסט הולסט דחף להקמת האגודה הפיזיקלית ההולנדית ועמד בראשה מ-1939 עד נובמבר 1940. ב-1922 מונה למנהל המעבדה הפיזיקלית, שם הרחיב את תחום התעניינותו למחקר של עוצמות קווי פליטה ספקטרליים.
לאחר כיבוש הולנד על ידי גרמניה במלחמת העולם השנייה הוצע לאורנשטיין להגר עם משפחתו לארצות הברית אולם אורנשטיין סירב לעזוב את מעבדתו באוטרכט. בספטמבר 1940 סולק מן האוניברסיטה ונאסר עליו להיכנס למעבדתו ובנובמבר 1940 פוטר באופן רשמי. אורנשטיין ביטל את חברותו באגודה הפיזיקלית ההולנדית ב-29 בנובמבר 1940, בתקופה זו התרחק מן החיים הציבוריים והסתגר בביתו עד למותו במאי 1941. האוניברסיטה העברית ארגנה אזכרה לכבודו סמוך למותו, בה נאמו יהודה לייב מאגנס, נשיא האוניברסיטה ושמואל סמבורסקי, שעשה חלק מעבודת הדוקטורט במעבדה שלו באוטרכט.
קישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ The Genesis of Physics at the Hebrew University of Jerusalem http://www.springerlink.com/content/jy87n037k7eb1vx5/