ליפטובסקי מיקולש

ליפטובסקי מיקולש
**Liptovský Mikuláš**
סמל ליפטובסקי מיקולש	דגל ליפטובסקי מיקולש
מדינה	סלובקיה
מחוז	ז'ילינה
חבל ארץ	ליפטוב
ראש העיר	יאן בלחאץ
תאריך ייסוד	1286 (אזכור ראשון)
שטח	70.10 קמ"ר
גובה	577 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	30,522 (1 בינואר 2021)
‑ צפיפות	435 נפש לקמ"ר (2021)
קואורדינטות	49°05′03″N 19°36′08″E / 49.08417°N 19.60222°E
אזור זמן	UTC +1
	http://www.mikulas.sk/
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת סלובקיה רגילה) ברטיסלאבה טרנבה טרנצ'ין ניטרה ז'ילינה באנסקה; ביסטריצה; פרשוב קושיצה צ'כיה פולין אוק. רו. הונגריה א; ו; ס; ט; ר; י; ה; ליפטובסקי מיקולש

ליפטובסקי מיקולש (בסלובקית: Liptovský Mikuláš; עד 1952 נקראה ליפטובסקי סוואטי מיקולש) היא עיירה בצפון סלובקיה, על גדות נהר הואה, כ-285 קילומטרים מברטיסלבה. היא שוכנת בחבל ארץ ליפטוב (אנ'), במחוז ז'ילינה, מתוחמת בצפונה בהרי הטטרה המערביים, ובדרומה בהרי הטטרה הנמוכים.

היסטוריה

מהמחצית השנייה של המאה ה-10 ועד 1918, היא הייתה חלק מממלכת הונגריה. העיירה מיקולש (באותו זמן נקראה Liptószentmiklós) הוזכרה לראשונה בשטר המלכותי של המלך לדיסלאוס הרביעי ב-1286. התיעוד הכתוב הראשון (ב-1299) הזכיר את כנסיית סנט ניקולאוס שתהיה תחילתו של יישוב גדול יותר. כנסיית סנט ניקולאוס היא הבניין העתיק ביותר בעיירה ליפטובסקי מיקולש.

מיקולש הייתה אחד ממרכזי המלאכה החשובים ביותר באזור ליפטוב. בעלי המלאכה הקימו גילדות, הגילדה הוותיקה ביותר הייתה גילדת הסנדלרים שהוזכרה בשנת 1508. היו גם גילדות נוספות: גילדת הנפחים, הפרוונים, החייטים, הכובענים והקצבים.

בשנת 1677, ליפטובסקי מיקולש הפכה לבירת המחוז המקומי, ושל מחוז ליפטו בהונגריה.

ליפטובסקי מיקולש מילאה תפקיד חשוב עבור הסלובקים במאה ה-19 בתקופת המאגיריזציה (אנ') (מעין כור היתוך הונגרי). בהיותה אחד ממרכזי התנועה הלאומית הסלובקית. התיאטרון הסלובקי הראשון, "התיאטרון של ג.פ. בלופוטוצקי" נוסד שם ב-1830. ליפטובסקי מיקולש הייתה ביתו של המשורר הרומנטי הסלובקי החשוב והפעיל הלאומי ינקו קראל, שנלחם למען זכות ההגדרה העצמית של האומה הסלובקית באימפריה ההונגרית. מנהיג התחייה הלאומית הסלובקית, ליודוביט שטור, חשף בפומבי מסמך בשם "דרישות האומה הסלובקית" בשנת 1848 בליפטובסקי מיקולש כפנייה רשמית למנהיגי האימפריה האוסטרו-הונגרית לעזור לפתור את בעיות הקיום הנוכחיות של העם הסלובקי (אך לא הצליח).

במהלך המאה ה-20, כפרים רבים סופחו לליפטובסקי מיקולש. כפר האיכרים לשעבר ורביצה הוא כיום רחוב במרכז העיר.

הקהילה היהודית

ערך מורחב – קהילת יהודי ליפטובסקי מיקולש

בעיירה הייתה קהילה יהודית מפוארת החל משנת 1720, שגדלה ואף הגיעה בשיאה לכ-51% מאוכלוסיית העיר.

בעיר נוסדו במאה ה-19 בית חולים יהודי, מפעלי צדקה, ואגודת התרבות "ציון". ב-1845 הקימה הקהילה בי"ס על יסודי בתחילה בשפה הגרמנית, ולאחר מכן גם בהונגרית. רמת הלימודים הגבוהה משכה תלמידים מקהילות מרוחקות, ואף לא מעט ילדים נוצרים. ב-1860 נפתח בעיר בית ספר תיכון יהודי ריאלי למשך 15 שנה, שהיה יחיד במינו בצפון סלובקיה ולמדו בו גם תלמידים לא יהודים. בזכות רמת הלימודים הגבוהה במוסדות החינוך שלה, כונתה קהילת ליפטובסקי מיקולש "אתונה היהודית".

ב-1843 נבנה בית הכנסת החדש בעיירה. בית הכנסת ניזוק בשריפה ב-1887, אך שופץ והורחב והפך לאחד מבתי הכנסת המפוארים בסלובקיה.

רבים מן היהודים בעיירה היו משכילים ובעלי מקצועות חופשיים. בין היהודים לבין תושבי העיר שררו יחסי שכנות טובה אפילו בטרם הוענקו זכויות ליהודי הונגריה. בעיירה נבחר ראש העיר היהודי הראשון בכל ממלכת הונגריה, יצחק דינר, ואחריו נבחרו עוד שלושה ראשי עיר יהודים אחרים.

במלחמת העולם הראשונה שירתו עשרות מיהודי ליפטובסקי סוואטי מיקולש בצבא האוסטרו-הונגרי, ו-22 מהם נפלו בקרבות. אחרי המלחמה הוצב לזכרם גלעד בבית העלמין היהודי. ב-25 במאי 1919 נערך בעיר כנס רב משתתפים של נציגים מקהילות יהודיות רבות בסלובקיה. בכנס נדונה שאלת מעמדה המשפטי של יהדות סלובקיה, לאור השינויים המדיניים והטריטוריאליים שהתחוללו בעקבות מלחמת העולם הראשונה. בתקופה זו היהודים היו מעורבים בחיי העיר, ובשנות ה-20 למאה ה-19 היו להם 6 מושבים במועצת העיר. יהודים איישו גם משרות במנהל הציבורי, מקצתם בדרגים בכירים. המפלגה היהודית-לאומית זכתה לתמיכה רחבה בעיר, ושמרה על כוחה האלקטורלי גם בשנות ה-30 (הייתה המפלגה הגדולה לצד המפלגה הלאומית הסלובקית).

בתחילת מלחמת העולם השנייה, צ'כוסלובקיה פורקה, צ'כיה נכבשה על ידי גרמניה הנאצית ובסלובקיה הוקמה מדינה שנשלטה על ידי המפלגה הנאצית המקומית. ב-1939 נחקקו חוקים שהגבילו את היהודים, בדומה לחוקים שחוקקו בגרמניה. החל מ-1940 הוטלו הגבלות כלכליות על יהודי ליפטובסקי מיקולש. הילדים היהודים גורשו מבית הספר התיכון בעיירה. ב-1941 נסגרו בהוראת השלטונות עשרות בתי עסק קטנים של יהודים, ובתי העסק הגדולים נמסרו ל-"אריזטורים".

בית הכנסת הנאולוגי בעיר

גירוש המוני של משפחות מליפטובסקי סוואטי מיקולש החל ב-2 ביוני 1942, ובמהלכו נאספו 596 מיהודי העיירה והסביבה ושולחו בטרנספורט למחוז לובלין, שם עברו סלקציה, והגברים נשלחו למחנות עבודה במאידנק, ואילו הנשים, הילדים והקשישים נשלחו להשמדה בסוביבור.

דמוגרפיה

על פי מפקד האוכלוסין ההונגרי של 1910, האוכלוסייה הייתה 50.94% סלובקים, 27.68% הונגרים, 20.15% גרמנים ו-1.23% אחרים. לאחר מלחמת העולם הראשונה, גורשו המיעוטים האתניים ונותר רוב סלובקי, ובמפקד משנת 1930 האוכלסייה הייתה 84.39% צ'כים וסלובקים, 6.54% גרמנים, 5.37% יהודים, 0.92% הונגרים ו-2.79% אחרים.

במפקד האוכלוסין של 2021, גרו בעיר 30,522 תושבים. מתוכם 14,605 גברים, ו-15,917 נשים. צפיפות האוכלסיה 435.35 תושבים בקילומטר מרובע. מתוכם 12,928 חסרי דת, 8,243 קתולים ו-5,793 אוונגליסטים.^[1]

התפתחות דמוגרפית ב-40 השנים האחרונות

ההתפתחות הדמוגרפית של ליפטובסקי מיקולש בין השנים 2021 ו-1991
2021	2011	2001	1991
^[2]30,522	31,921	33,007	31,725

תחבורה

ליפטובסקי מיקולש נמצאת ליד הכביש הראשי הסלובקי מספר 1, ועל מסילת הרכבת הראשית מברטיסלבה לקושיצה. שדה התעופה הבין-לאומי הקרוב ביותר נמצא בפופרד. לעיירה יש גם רשת תחבורה ציבורית משלה עם 13 קווים פעילים.