לענת המדבר
לענת המדבר (שם מדעי: Artemisia herba-alba), המכונה גם מלך עשבי המרפא, הוא בן שיח נפוץ המצטיין בריחו החריף. מקור השם המדעי משויך לאלת הצייד ארטמיס. ללענת המדבר שני סוגי עלים: עלי חורף גדולים, ועלי קיץ קטנים. לענת המדבר היא ממשפחת המורכבים, מסוג לענה.
 לענת המדבר
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו־פסיגיים |
| סדרה: | אסטראים |
| משפחה: | מורכבים |
| סוג: | לענה |
| מין: | לענת המדבר |
| שם מדעי | |
 Artemisia herba-albaדל-ריו, 1779 | |
תפוצה
עריכהלענת המדבר מצויה בהר הנגב, במדבר יהודה ובדרום סיני. היא גדלה על קרקעות שנוצרו מבליית סלעי גיר, דולומיט וגרניט, ובקרקעות של חול לס.
מבנה הצמח
עריכהלענת המדבר הוא בן שיח ריחני ונמוך שגובהו 20–50 ס"מ. עלי הצמח מכוסים שערות לבנות, המפחיתות את פגיעת קרינת השמש בשכבות הפנימיות של העלים. בין השערות יש שערות בלוטיות, המכילות שמנים אתריים שריחם עז וחריף.
בעונת החורף עלי הלענה גדולים וגזורים לאונות רבות. לקראת הקיץ נושרים העלים הללו ומתחלפים בעלי קיץ קטנים. החלפת העלים הגדולים לעלים קטנים יותר, בעלי שטח פנים קטן יותר, מאפשרת צמצום איבוד הנוזלים דרך העלים. פרחי לענת המדבר פורחים על הענפים העליוניים, וצבעם צהוב-לבנבן. הפירות הם זרעונים נטולי ציצית.
התאמה למחסור במים
עריכהלענת המדבר מותאמת לתנאי החיים במדבר, וביכולתו של הצמח לשרוד בתקופות קשות במיוחד. כאשר חלק מהשורשים יבשים, מתייבשים גם הענפים הקשורים אליהם, ורק מעט שורשים הממשיכים לתפקד מקיימים ענפים חיים. כשהתנאים נעשים נוחים יותר, החלק שנותר חי מתפתח ומצמיח ענפים חדשים.
שימושים
עריכהלענת המדבר משמשת לטיפול בנזלת, בכאבי בטן, בקלקולי קיבה, בתולעים בבטן אצל תינוקות וילדים, בהקאות, בהכשות נחשים ובעקיצות עקרבים, בלחץ דם גבוה, במחלות לב, בשיעול ובמחלות דרכי הנשימה, בסוכרת, בדלקות עיניים, להורדת חום ועוד.
קישורים חיצוניים
עריכה
- לענת המדבר, באתר ITIS (באנגלית)
- לענת המדבר, באתר NCBI (באנגלית)
- לענת המדבר, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- לענת המדבר, באתר Tropicos (באנגלית)
- לענת המדבר, באתר GBIF (באנגלית)
- לענת המדבר, באתר The Plant List (באנגלית)
- לענת המדבר, באתר IPNI (באנגלית)