מאט מונרו
מאט מונרו (באנגלית: Matt Monro; נולד בשם טרנס אדוארד פרסונס (Terence Edward Parsons); 1 בדצמבר 1930 – 7 בפברואר 1985)[1] היה זמר אנגלי שהיה ידוע בתור "האיש בעל קול הזהב". במהלך 30 שנות פעילותו הוא הופיע ברחבי העולם ומכר 23 מיליון תקליטים. אתר האינטרנט "AllMusic" תיאר את מונרו כ"אחד מזמרי הפופ המוערכים ביותר של שנות ה-60" ש"היה בעל הבריטון הקל והמושלם ביותר". פרנק סינטרה אמר על מונרו לאחר מותו: "אם הייתי צריך לבחור שלושה מהסולנים הגברים הטובים ביותר בעסקי השירה, מאט היה אחד מהם."[2]
 | |
| מאט מונרו, 1966 | |
| לידה |
1 בדצמבר 1930 פינסבורי, לונדון, הממלכה המאוחדת |
|---|---|
| פטירה |
7 בפברואר 1985 (בגיל 54) קנזינגטון, לונדון, הממלכה המאוחדת |
| שם לידה | טרנס אדוארד פרסונס |
| שם במה |
Matt Monro  |
| מוקד פעילות |
הממלכה המאוחדת |
| תקופת הפעילות | 1956–1985 (כ־29 שנים) |
| מקום לימודים |
בית הספר אליוט |
| סוגה | פופ |
| סוג קול |
בריטון |
| שפה מועדפת |
ספרדית |
| חברת תקליטים | דקה רקורדס, פרלופון, קפיטול רקורדס |
| צאצאים |
Matt Monro Jnr |
| פרסים והוקרה |
פרס ג'נסיס |
|
www | |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
מונרו הקליט 10 מהלהיטים המובילים ביותר בבריטניה באותה התקופה, ביניהם "Warum nur, warum?" וגרסת כיסוי של "Yesterday". הוא גם הקליט מספר שירי נושא לסרטים פופולריים כגון "מרוסיה באהבה", "לחופש נולדה" ו"הג'וב האיטלקי". כמו כן ייצג את הממלכה המאוחדת באירוויזיון 1964 עם השיר "I Love The Little Things".
מונרו, שהיה שתיין ומעשן כבד, אובחן כחולה בקרצינומה הפטוסלולרית. הוא נפטר מהמחלה בפברואר 1985 בבית חולים בקנזינגטון, בגיל 54.
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של מאט מונרו (באנגלית)
מאט מונרו, ברשת החברתית פייסבוק
מאט מונרו, סרטונים בערוץ היוטיוב
מאט מונרו, ברשת החברתית Goodreads
מאט מונרו, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
מאט מונרו, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
מאט מונרו, באתר ספוטיפיי
מאט מונרו, באתר Last.fm (באנגלית)
מאט מונרו, באתר AllMusic (באנגלית)
מאט מונרו, באתר MusicBrainz (באנגלית)
מאט מונרו, באתר דיזר
מאט מונרו, באתר Yandex.Music (ברוסית)
מאט מונרו, באתר Discogs (באנגלית)- מאט מונרו, באתר Genius
- מאט מונרו, באתר SecondHandSongs
מאט מונרו, באתר בילבורד (באנגלית)
מאט מונרו, באתר טיידל (באנגלית)- מאט מונרו, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ Hilary Porter, Son keeps 'man with the golden voice' music going, Daily Echo, 18 באוגוסט 2015
- ^ John Triggs, Matt Monro: Tragedy of the singing bus driver, Express.co.uk, 30 בינואר 2010