הממלכה המאוחדת באירוויזיון

הממלכה המאוחדת משתתפת בתחרות הזמר של האירוויזיון מאז 1957, ומאז נעדרה פעם אחת בלבד, ב-1958 (כלומר היא משתתפת באופן רצוף מאז 1959). הממלכה המאוחדת מדורגת במקום השלישי בטבלת הזכיות עם 5 ניצחונות בתולדות התחרות. הממלכה המאוחדת היא שיאנית האירוח של התחרות – 9 פעמים התקיימה התחרות בשטחיה (לרוב באנגליה, פעם אחת בסקוטלנד). במאי 2023 הייתה זו הפעם ה-9 שהמדינה אירחה את התחרות. זאת מאחר שהזוכה באירוויזיון 2022, אוקראינה, לא יכלה לארח את התחרות בעקבות הפלישה הרוסית.

הממלכה המאוחדת באירוויזיון

מדינה
רשת שידור	BBC
השתתפות ראשונה	פרנקפורט, 1957
זכיות	וינה, 1967 מדריד, 1969 האג, 1976 דבלין, 1981 דבלין, 1997
השתתפויות	66
היעדרויות	1
אירוח האירוויזיון	לונדון, 1960 לונדון, 1963 לונדון, 1968 אדינבורו, 1972 ברייטון, 1974 לונדון, 1977 הרוגייט, 1982 לונדון, 1998 ליברפול, 2023
השתתפות אחרונה	מאלמה, 2024

הישגים

זכיות

הממלכה המאוחדת ממוקמת כיום במקום השני בטבלת המדינות הזוכות, עם 5 ניצחונות בתולדות התחרות (לאחר אירלנד ושוודיה). יחד איתה ממוקמות גם צרפת, לוקסמבורג והולנד, אולם בניגוד לאלו, עיקר זכיותיה של הממלכה המאוחדת היו מסוף שנות ה-60 ועד היום, כשהתחרות מוכרת לקהל האירופאי, בעוד שזכיותיהן של צרפת, לוקסמבורג והולנד היו בעיקר בסוף שנות ה-50 וראשית שנות ה-60, תקופה שפחות זכורה לקהל האירופי בימינו. שיריה המנצחים של הממלכה המאוחדת הם שירים ידועים ומוכרים גם כיום.

שנה	שם המבצע	שם השיר	תרגום לעברית
1967	סנדי שו	"Puppet on a String"	"בובה על חוט"
1969	לולו	"Boom Bang-a-Bang"	"בום-באנג-א-באנג"
1976	אחוות האדם	"Save Your Kisses for Me"	"שמרי נשיקותייך עבורי"
1981	באקס פיז	"Making Your Mind Up"	"החלטה"
1997	קתרינה והגלים	"Love Shine a Light"	"אהבה האירי אור"

המקום השני

הממלכה המאוחדת היא שיאנית ההגעה למקום השני בתחרות; היא הגיעה למקום זה 16 פעמים, יותר מכל מדינה אחרת בתולדות האירוויזיון, ופי שלושה מכל ניצחונותיה בתחרות: 5 פעמים שבהן הגיעה למקום השני היו כשאירחה את התחרות, שלוש פעמים בהן הגיעה הממלכה המאוחדת למקום השני היו כאשר אירלנד ניצחה, שלוש פעמים נוספות היו עם זכיותיה של לוקסמבורג, פעמיים צרפת והולנד ניצחו מעליה ופעם אחת ניצחו מעליה ישראל, יוגוסלביה, איטליה, ספרד, שווייץ ואוקראינה.

שנה	מבצע	שם השיר	תרגום לעברית	המדינה הזוכה
1959	פרל קאר וטדי ג'ונסון	"Sing, Little Birdie"	"שירי, ציפור קטנה"	הולנד
1960	בריאן ג'ונסון	"Looking High, High, High"	"מסתכל גבוה, גבוה, גבוה"	צרפת
1961	האליסונים	"Are You Sure?"	"האם אתה בטוח?"	לוקסמבורג
1964	מאט מורנו	"I Love The Little Things"	"אני אוהב את הדברים הקטנים"	איטליה
1965	קתי קירבי	"I Belong"	"אני שייכת"	לוקסמבורג
1968	קליף ריצ'רד	"Congratulations"	"איחולים"	ספרד
1970	מרי הופקין	"Knock, Knock Who's There?"	"טוק, טוק, מי שם?"	אירלנד
1972	המחפשים החדשים	"Beg, Steal or Borrow"	"להתחנן, לגנוב או להשאיל?"	לוקסמבורג
1975	הצלליות	"Let Me Be The One"	"תני לי להיות האחד"	הולנד
1977	לינדזי דה פאול ומייק מורן	"Rock Bottom"	"נקודת שפל"	צרפת
1988	סקוט פיצג'רלד	"Go"	"לך"	שווייץ
1989	להקת דיווח חי	"Why Do I Always Get It Wrong?"	"למה אני תמיד?"	יוגוסלביה
1992	מייקל בול	"One Step Out of Time"	"צעד אחד מחוץ לזמן"	אירלנד
1993	סוניה	"Better The Devil You Know"	"טוב יותר השטן שאתה מכיר"	אירלנד
1998	אימאני	"Where Are You?"	"איפה אתה?"	ישראל
2022	סאם ריידר	"Space Man"	"איש חלל"	אוקראינה

נציגי הממלכה המאוחדת בתחרות

המבצעים

לאורך השנים שלחה הממלכה המאוחדת זמרים ולהקות שהיו עתידים להפוך לכוכבים בינלאומיים בעולם המוזיקה, כמו אוליביה ניוטון-ג'ון (1974), אחוות האדם (1976, מקום ראשון), באקס פיז (198, מקום ראשון), קתרינה והגלים (1997, מקום ראשון), סר קליף ריצ'רד (1968, 1973) וסקוט פיצג'רלד (1988).

השירים המייצגים

רבים מלהיטיה הגדולים של תחרות האירוויזיון הם שירים של הממלכה המאוחדת. ביטוי משמעותי לתופעה זו ניתן למצוא בחגיגות היובל לאירוויזיון, שנקראו "Congratultaions" על שם השיר הבריטי ב-1968. ביטוי נוסף באותה תחרות היה העובדה ששני שירים בריטיים בתחרות, "Making Your Mind Up" ו-"Save Your Kisses for Me", נבחרו להשתתף בתחרות עצמה. שירים אחרים של הממלכה המאוחדת זכו להצלחה גדולה ולהשמעות רבות בתחנות הרדיו האירופיות (ולעיתים אף מחוץ ליבשת, במקומות כמו אוסטרליה, ניו זילנד, קנדה, דרום אפריקה ולעיתים רחוקות גם ארצות הברית). שירים כאלו הם רוב שיריה הזוכים של הממלכה המאוחדת, ושירים נוספים כמו "Jack in the Box" מ-1971, "Long Live Love" מ-1974 ו-"Ooh Aah... Just A Little Bit" מ-1996.

אחד משיריה הידועים ביותר, "Save Your Kisses for Me", השיר המנצח באירוויזיון 1976, הוא השיר שזכה לאחוז הניקוד האפשרי הגבוה ביותר – 80.3% מכלל הנקודות האפשריות (204, באותה השנה). באותה שנה קיבלה הממלכה המאוחדת 12 נקודות ("Douze Point") משבע מדינות שונות.

בחירת השיר המייצג בתחרות

משך רוב שנותיה נקראה התחרות "שיר למען אירופה" (A Song For Europe), ובחלק מהזמן נקראה גם "תחרות הזמר הבריטית הגדולה" (The Great British Song Contest) וגם נקראה "ההחלטה שלך" (Your Decision) ונקראה גם "ההחלטה" (Making Your Mind Up) על שם השיר הבריטי שזכה באירוויזיון 1981. בשנת 2011 לראשונה נבחר השיר בבחירה פנימית ולכן לא התקיימה התחרות.

בחירת השיר המייצג של הממלכה המאוחדת לתחרות האירוויזיון השתנתה פעמים רבות לאורך השנים:

• בשנים 1957–1963 ערך ה-BBC תחרות שירים בשם "שיר למען אירופה" ("Song for Europe"). למעט ב-1961, בשנים אלה היה נהוג שה-BBC מזמין אמנים גדולים לבצע שירים שהוזמנו (על ידי ה-BBC) במיוחד לתחרות, וצוותי שיפוט אזוריים היו בוחרים את השיר הזוכה (בשיטת הצבעה הדומה לאירוויזיון עצמו). יוצאת מן הכלל היא התחרות ב-1961, בה הוקם צוות שיפוט ארצי בן 140 שופטים.
• בשנים 1964–1975 נמשכה תחרות "שיר למען אירופה", אולם בפורמט שונה. ה-BBC נהג להזמין אמן מסוים על פי בחירתו האישית, והוא היה מבצע 6 שירים (בשנים 1966–1967 בוצעו רק 5 שירים). לאחר מכן, הקהל היה שולח גלוית דואר ובה נבחר השיר המייצג. גם לפורמט זה היה יוצא מן הכלל – התחרות ב-1971, שבה שביתה של עובדי הדואר מנעה קיום בחירות דמוקרטיות ובאותה שנה גויסו מחדש צוותי שיפוט אזוריים. שנה לאחר מכן, הפסקת חשמל גדולה ברחבי המדינה הובילה לשיעור צפייה (ושיעור הצבעה) נמוך.

בשנים אלה נהנתה הממלכה המאוחדת מהצלחה גדולה באירוויזיון. במשך עשור שנים (1967–1977) הגיעה הממלכה המאוחדת לארבעת המקומות הראשונים, ולמעשה רק 3 פעמים במהלך אותו העשור לא הגיעה למקום הראשון או השני.

• בשנים 1976–1995 נמשכה התחרות, ועוד פעם בשינוי פורמט. הוחלט ש-12 שירים יתמודדו על ייצוג הממלכה המאוחדת באירוויזיון, ומבצעיהם ייבחרו על ידי כותבי השירים. בחירת השיר המייצג תיעשה, כמו בעבר, על ידי צוותי שיפוט אזוריים. הפורמט החדש גרר הצלחה מיידית – כבר באותה שנה זכתה הממלכה המאוחדת בתחרות, והשיר נחשב כיום לאחד השירים הידועים והאהובים ביותר בתולדות תחרות האירוויזיון כולה.

שתי שביתות הפריעו לתחרות: הראשונה הייתה שביתת טכנאי ה-BBC ב-1977 (שהובילה לדחיית האירוויזיון עצמו באותה השנה, שנערך בלונדון). עקב שביתה זו שודרה התחרות ברדיו ולא בטלוויזיה. שנתיים אחר כך, ב-1979, התחרות לא נערכה בכלל, בעקבות שביתה של ה-BBC. לצוותי השיפוט הושמעו הקלטות השירים מהחזרות והם בחרו בהתאם להשמעות.

ב-1980 התעוררה מהומה, כאשר נרשם שוויון בהצבעות בין השירים "Love Enough For Two" של להקת "פרימה דונה" ו-"Happy Everything" של הזמרת מגי מון. כדי להגיע לבחירת זוכה, קרא המנחה טרי ווגן, במעט היסטריה, לצוותי השיפוט על מנת לברר איזה שיר קיבל יותר נקודות מהשופטים. דבר זה חולל בלבול גדול בלוח התוצאות לאחר ששופטים רבים שינו את מספר הנקודות שהעניקו בהתחלה. בסופו של דבר, נמצא כי להקת "פרימה דונה" זכתה לאחר שהצביעו לה 8 צוותי שיפוט לעומת 6 שהצביעו למגי מון. בדיקה שביצע ה-BBC למחרת היום אישרה את זכייתה של "פרימה דונה". "פרימה דונה" היא הלהקה הראשונה בתולדות הממלכה המאוחדת שהוקמה במיוחד לאירוויזיון (וגם נשלחה אליו).

בהמשך שנות ה-80 הצטמצם מספר השירים בתחרות ל-8 והעניין בה פחת. ב-1987 נערך שינוי במתכונת התחרות – מספר השירים הועלה לעשרה והוצע לחברות התקליטים להגיש שירים לתחרות. אולם אכזבה גדולה שנחלה באותה שנה עם המקום ה-13 באירוויזיון עצמו, הובילה לשינוי נוסף במתכונת התחרות – כשההצבעה הועברה מצוותי שיפוט אזוריים להצבעה טלפונית של הצופים בבית. הוחלט שבמקביל להצבעה הטלפונית יישב באולפן פאנל (שהורכב ברובו מידוענים בריטים שונים) שהעניק טיפים ועצות הומוריסטיים למצביעים בבית. מתכונת חדשה זו גררה גם היא הצלחה מיידית – ובשנתיים הראשונות להפעלתה (1988–1989) הגיעה הממלכה המאוחדת למקום השני. ב-1990 הגיעה הממלכה המאוחדת למקום השישי (שנחשב הצלחה יחסית, לאור העובדה שבאותה שנה השתתפו למעלה מ-20 מדינות). אולם ב-1991 הגיעה הממלכה המאוחדת למקום העשירי בלבד, והתוצאה הנמוכה הובילה את ראש מחלקת הבידור הקל של ה-BBC, ג'ים מויר, להחליט על בחירת האמן בעצמו, בעוד שבחירת השיר תיעשה על ידי הקהל בבית. שיטה זו הניבה את המקום השני הן ב-1992 והן ב-1993. ב-1994 נבחרה הזמרת האלמונית פרנסיס רפאל עם השיר "We Will Be Free" ("אנו נהיה חופשיים"). השיר הגיעה למקום העשירי בלבד בדבלין, אולם זכה להצלחה בינלאומית לאחר האירוויזיון.

• בשנים 1996–1999 חל שינוי דרסטי בתחרות, שהסימן הבולט בו הוא שינוי השם ל"תחרות הזמר הבריטית הגדולה" ("The Great British Song Contest"). במסגרת התחרות החדשה, 8 השירים המתמודדים בוצעו בתוכנית "טופ אוף דה פופ" ("Top of the Pop") ב-1 במרץ, והציבור הצביע טלפונית לארבעת השירים שיעלו לגמר. השירים העולים לגמר פורסמו למחרת (מבלי לפרסם את המיקום אליו הגיעו), והגמר עצמו נערך ב-8 במרץ. ב-1996 זכתה בגמר ג'ינה ג'י האוסטרלית עם השיר "Ooh Uh... Just A Little Bit" ("אוּ אָה... רק קצת"). השיר הגיע למקום ה-8 בלבד באוסלו, אולם זכה להצלחה עולמית, לרבות בארצות הברית, שבה שירי אירוויזיון אינם נוחלים הצלחה לרוב (ולמעשה לא קיימת שם מודעות לתחרות בכלל). ב-1997 שונתה מעט המתכונת והשירים הושמעו ברדיו והציבור נתבקש לבחור על ידי שמיעה בלבד (ולא על ידי הופעה, שכיום נחשבת לחשובה כמו, ואפילו יותר המוזיקה). הגמר התבצע במסגרת ספיישל "הגרלת הלוטו הלאומית", ונבחר בו השיר "Love Shine a Light" ("אהבה האירי אור"). השיר זכה באירוויזיון עצמו, באחד הניצחונות הסוחפים ביותר בתולדות האירוויזיון. המתכונת נשמרה גם בשנים 1998–1999.
• בשנים 2000–2003 הוחזר שם התחרות ל"שיר למען אירופה", אולם הפורמט עצמו נותר כשם שהיה. בניגוד להצלחה שנחלה הממלכה המאוחדת באירוויזיון בעבר (5 זכיות, 15 פעמים במקום השני ועוד מספר פעמים בחמישייה הראשונה), החלה הממלכה המאוחדת להידרדר בתחרות (בדומה למדינות מערביות ותיקות אחרות). הצלחתה האחרונה של הממלכה המאוחדת נרשמה ב-2002, שם היא הגיעה למקום השלישי. מאז לא הצליחה הממלכה המאוחדת להיכנס לעשר המדינות הראשונות (למעט ב-2002), אולם בהתאם למעמדה כאחת מ"ארבע הגדולות" (ארבע המדינות המממנות של התחרות) לא סולקה ממנה. בריטים רבים נוטים להאשים את מצבה של הממלכה המאוחדת באירוויזיון במספר סיבות: "הצבעת שכנים", בה מצביעים למדינות שכנות; "הצבעת פזורה", בה מצביעים מהגרים לארצות המולדת; ומחאה אירופאית על השתתפותה ותמיכתה של הממלכה המאוחדת בפלישה האמריקנית לעיראק ב-2003.
• החל משנת 2004 התחרות לבחירת השיר הבריטי באירוויזיון נקראת "Making Your Mind Up", שמשמעה בסלנג: "תגיע להחלטה כבר", או בראשי תיבות: MYMU. התחרות נקראת על שם השיר הבריטי באירוויזיון 1981, שניצח. ב-2007 נרשמה מבוכה גדולה כאשר שני המנחים, טרי ווגן ופרן קוטון הכריזו יחד על שני מנצחים שונים. בעוד שקוטון קראה בשמה של להקת סקוּץ', ווגן קרא בשמה של הזמרת סינדי. הואיל וקולו של ווגן היה חזק יותר, רבים חשבו כי סינדי היא המנצחת, אולם קוטון הכריזה מיד כי ווגן טעה וסקוץ' הם נציגי הממלכה המאוחדת בתחרות. ווגן טען כי התבלבל ואין סיבה הגיונית לטעותו.

השנים הראשונות

הפורמט של "שיר למען אירופה", והאופן שבו הזוכה נבחר שונה פעמים מספר. בשנים הראשונות היו כמה שלבים וחצאי גמר לתחרות, כאשר הזוכה נבחר על ידי צוות שופטים אזורי ברחבי הממלכה. שיטה זו שימשה את שלוש התחרויות הראשונות (1957, 1959 ו-1960). ב-1961 הזוכה נבחר על ידי צוות של 140 שופטים. בשנים 1962–1963 השתמשו שוב בצוותי שיפוט אזוריים. האמנים הוזמנו בדרך כלל על ידי ה-BBC על מנת להופיע ולבחור שיר מבין רשימת שירים שניתנה להם. שמות גדולים בזמנו, כמו פטולה קלארק, ליטה רוזה, אן שלטון, פרנק איפילד, רוני הילטון, ג'יין מורגן ודייוויד יוז היו בין המתמודדים בתחרות הבריטית, אך אף אחד מהם לא זכה בכרטיס לאירוויזיון עצמו. בשנות ה-60' המוקדמות, חברות התקליטים החלו להיות מעורבות בתהליך הבחירה, ושלחו שירים המבוצעים על ידי האמנים שלהן. הדבר הוליד להיטים לזמרים כמו קרייג דאגלס, קארל דנבר, ג'קי לי, קני לינץ', וינס היל וריקי ואלנס, אך עדיין, אף אחד מהם לא הגיע לאירוויזיון. בין השנים 1964–1975, ה-BBC בחר מדי שנה באמן מסוים שייצג את הממלכה באירוויזיון. אותו אמן ביצע שישה שירים (חמישה שירים בלבד בוצעו ב-1966 וב-1967), והציבור הרחב (למעט בשנים 1964 ו-1971 היה מצביע באמצעות שליחת גלויות עם שם השיר בו הוא בוחר. שביתת עובדי הדואר ב-1971 מנעה קיום בחירות "דמוקרטיות", ולשם כך גויסו שוב צוותי השיפוט האזוריים. הפסקת חשמל גדולה ב-1972 גרמה לכך שבאזורים רבים לא יכלו לצפות בתחרות, מה שהוביל לשיעור הצבעה נמוך. בשנים הראשונות של התחרות, רק זמרי ה'מוזיקה הקלה' לקחו בה חלק, כמו קנת' מק'קלר וקת'י קירבי. מיקומו הנמוך של מק'קלר באירוויזיון 1966 בלוקסמבורג (מקום תשיעי מתוך 18 וקבלת נקודות רק משתי מדינות), גרם ל-BBC לפנות לכוכבי הפופ המרכזיים של הממלכה. הדבר הוביל לרצף של הצלחות עבור הממלכה המאוחדת באירוויזיון. שיטת הגלויות הופסקה ב-1975, לאחר שיעור הצבעה נמוך. תקופה זו הייתה מוצלחת מאוד עבור הממלכה המאוחדת באירוויזיון. כל שיר שייצג אותה בין 1967 ל-1977 סיים באחד מארבעת המקומות הראשונים (רק בשנים 1971, 1973 ו-1974 לא הגיעה הממלכה המאוחדת למקום הראשון או השני). בין השנים 1967–1970 הייתה הממלכה המאוחדת רחוקה שבע נקודות מארבעה ניצחונות רצופים.

שלהי שנות ה-70' ושנות ה-80'

ב-1976 שונתה המתכונת של תחרות "שיר למען אירופה". 12 שירים הוצגו על ידי אמנים שנבחרו על ידי כותבי השירים. הזוכה נבחר על ידי צוותי שופטים אזוריים ברחבי הממלכה. שיטה חדשה זו הניבה הצלחה מיידית. כבר באירוויזיון 1976 זכתה הממלכה המאוחדת עם השיר "Save Your Kisses For Me" (שמרי את נשיקותייך בשבילי), שבוצע על ידי להקת אחוות האדם. שיר זה נחשב עד היום לשיר המצליח ביותר בתולדות האירוויזיון (השיר הצליח אף יותר מ"Waterloo" (ווטרלו), "שיר היובל" של האירוויזיון, של להקת אבבא השוודית, הלהקה המצליחה ביותר בתולדות האירוויזיון). אמנים מצליחים נוספים שהשתתפו בתחרות בשלהי שנות ה-70' היו פרנק איפילד, תמי ג'ונס, לין פול והאחיות נולן, והתחרות הניבה להיטים בריטיים רבים. שביתת עובדי ה-BBC ב-1977 הובילה לכך שתחרות "שיר למען אירופה" לא שודרה בטלוויזיה, אלא ברדיו. התחרות ב-1979 לא שודרה מעולם, עקב שביתת טכנאי הקול של ה-BBC. השופטים הצביעו על סמך הקלטות מהחזרות. השירים הושמעו לציבור הרחב בתוכנית הרדיו של טרי ווגן ביום למחרת, לאחר שהתוצאות כבר היו ידועות.

בשנת 1980 התוצאות הובילו לשוויון בין להקת פרימה דונה והשיר "Love Enough For Two" (אהבה שמספיקה לשניים) והזמרת מגי מון והשיר "Happy Everything" (הכל שמח). כדי לשבור את השוויון, המנחה טרי ווגן קרא (בהיסטריה, יש לומר) לצוותי השיפוט, על מנת לברר איזה שיר קיבל נקודות מיותר שופטים. הדבר הוביל לבלבול רבתי בלוח התוצאות, כאשר חלק מהשופטים הקריאו ניקוד שגוי, שאינו תואם את הניקוד עליו הכריזו בהתחלה (מה שגרם להקראה חוזרת שוב ושוב של הניקוד). לבסוף להקת פרימה דונה זכתה, עם שמונה שופטים שהצביעו לה, לעומת שישה למגי מון. בדיקה חוזרת שערך ה-BBC לאחר התחרות אשררה כי אכן להקת פרימה דונה היא הזוכה הנכונה.

להקת פרימה דונה היא הלהקה הראשונה שהורכבה במיוחד כדי להשתתף באירוויזיון ואף ניצחה בתחרות "שיר למען אירופה". הדבר הפך מקובל בשנות ה-80', כאשר אמנים שהשתתפו בתחרות היו יותר חובבניים ועלומי שם. בשנת 1981 זכתה בתחרות להקת באקס פיז. הלהקה זכתה באירוויזיון 1981 בדבלין עם השיר "Making Your Mind Up" (החלטה). בעקבות הזכייה, הפכה הלהקה לאחת המצליחות ביותר באירופה. החל מ-1981 מספר השירים קוצץ לשמונה, והעניין בתחרות החל להצטמצם. ב-1987 גדל שוב מספר השירים לעשרה, וחברות התקליטים הוזמנו שוב להגיש שירים לתחרות. אחרי תוצאה מאכזבת של הזמר ריקי באותה שנה (מקום 13), גרמה ל-BBC לנטוש את צוותי השופטים, ולעבור לשיטה חדשה – הצבעה טלפונית. הציבור הוזמן להתקשר למוקד הצבעה מיוחד, כאשר פאנל מומחים (שהורכב בעיקר ממפורסמים) ייעץ והדריך את הצופים, באמצעות הומור ושעשוע. הדבר הוכיח את עצמו בשנים הראשונות, כאשר ב-אירוויזיון 1988 בדבלין הגיע סקוט פיצג'רלד למקום השני עם השיר "Go" (לכי), נקודה אחת מאחורי הזמרת הקנדית סלין דיון שייצגה את שווייץ עם השיר "Ne Partez Pas Sans Moi" (אל תעזבו בלעדיי). ב1989 בלוזאן הגיעה להקת דיווח ישיר למקום השני, מרחק שבע נקודות מהזוכה, להקת ריווה, להקה קרואטית, שבזמנו הופיעה תחת דגלה של יוגוסלביה.

גם ב-1990 בזאגרב נרשמה הצלחה יחסית, מקום שישי. אלא שבאירוויזיון 1991 נרשמה אכזבה לשחקנית סמנתה ג'אנוס, שהגיעה רק למקום העשירי. כתוצאה מכך, ה-BBC החליט להשתמש שוב בשיטה ששימשה בשנים 1964–1975, כאשר ראש מחלקת הבידור הקל של ה-BBC, ג'ים מויר, בחר אמן אחד שיופיע בתחרות "שיר למען אירופה". הדבר הוליד שוב שני מקומות שניים, מייקל בול ב-1992 במאלמו וסוניה ב-1993 במילסטרית. ב-1994 הציע מחבר השירים דון בלאק לראש המחלקה החדש של מחלקת הבידור הקל ב-BBC, דייוויד לידימנט לשלוח זמרת חדשה ולא ידועה, בשם פרנסיס רפאל. העניין בשיר "We Will Be Free (Lonely Symphony)" (נהיה חופשיים סימפוניה בודדת) היה נמוך, והשיר עצמו הגיע למקום העשירי בדבלין. למרות זאת, השיר הפך לאחר האירוויזיון ללהיט ברחבי אירופה ובישראל.

המהפך של שנות ה-90'

מפנה דרמטי חל ב-1995, בניסיון להעלות את העניין בתחרות. ה"מומחה" לפופ, ג'ונתן קינג התבקש לקחת על עצמו את ארגון התחרות "שיר למען אירופה", ולהפוך אותה למודרנית יותר. בתחרות זו הופיעו שירים בסגנון קצבי ומודרני הרבה יותר, על ידי אמנים בריטים פופולריים. אף על פי שלהקת הראפ Love City Groove הגיעה רק למקום העשירי בדבלין, השיר הפך ללהיט ענק בממלכה המאוחדת. שנה לאחר מכן שונה שמה של התחרות ל"תחרות הזמר הבריטית הגדולה" (The Great British Song Contest). במסגרת התחרות, כל שמונת השירים בוצעו ב-1 במרץ בטופ אוף דה פופס, והציבור הצביע טלפונים לארבעת השירים שעלו לגמר. ארבעת העולים לגמר פורסמו למחרת, מבלי לציין את המיקום המדויק של כל שיר. ב-8 במרץ נערך הגמר הגדול, כשג'ינה ג'י האוסטרלית מנצחת בשיר הדאנס הקצבי "Ooh Uh, Just A Little Bit" (או אה, רק מעט). השיר הפך מיד למגה-להיט במצעד הפזמונים הבריטי, אך לא באירוויזיון עצמו. באוסלו הסתפקה ג'ינה ג'י במקום השמיני, אך השיר הפך ללהיט עולמי (לרבות בארצות הברית, שם המודעות שירי האירוויזיון כמעט שאינה קיימת), שהצליח יותר מהזוכה האירי בתחרות. לקראת הגמר של תחרות הזמר הבריטית הגדולה לשנת 1997, הושמעו כל השירים המתמודדים בתוכנית הרדיו של קן ברוס, והציבור התבקש, על סמך שמיעה בלבד, לבחור בארבעת השירים שעולים לגמר. הגמר של תחרות הזמר הבריטית הגדולה התקיים במסגרת ספיישל "הגרלת הלוטו הלאומית", וב-1999 שוב ב"טופ אוף דה פופס". הדבר הוביל לניצחון הסוחף ביותר בתולדות האירוויזיון (והחמישי עבור הממלכה המאוחדת) עם השיר "Love Shine A Light" (אהבה, האירי אור) של להקת קתרינה והגלים. שנה לאחר מכן הגיעה הממלכה המאוחדת למקום השני.

דעיכת הממלכה המאוחדת בשנות ה-2000

החל מ-1999 נחלה הממלכה המאוחדת אכזבות באירוויזיון.

שמה של התחרות שונה שוב בשנת 2000 ל"שיר למען אירופה". באירוויזיון 2002 בטאלין נחלה הממלכה המאוחדת את ההצלחה האחרונה שלה, כששלחה את כוכבת ה"Strar Academy" (הגרסה הבריטית ל"כוכב נולד"), ג'סיקה גרליק. השיר שביצעה גרליק, "Come Back" (חזור) הגיע למקום השלישי.

שנת 2003 הייתה, עד 2021, השנה העגומה ביותר עבור הבריטים, אחת המדינות המצליחות ביותר בתולדות האירוויזיון. עד אז, המיקום הנמוך ביותר שלהם היה 16 (2000). בשנה זו הגיע הצמד "מזל תאומים" או "ג'מניי" עם השיר "Cry Baby" (כפל משמעות של: תבכה מותק/תינוק בכיין) למקום האחרון (26) עם אפס נקודות. המיקום הנמוך הסעיר את חובבי האירוויזיון בממלכה המאוחדת, ופתח את מהדורות החדשות במדינה. יש שייחסו את התוצאה כמחאה אירופית על הפלישה הבריטית-אמריקנית לעיראק. רוב הבריטים מייחסים תופעה זאת לעובדה שמדינות רבות מצביעות באופן לשכנותיהן ("הצבעת שכנים") או למולדתם של מהגרים במדינות מערביות ("הצבעת פזורה").

בשנת 2004 שונה שמה של התחרות שוב, והפעם היא נקראה "Making Your Mind Up" (החלטה) או בראשי תיבות MYMU, על שמו של השיר הבריטי המצליח של באקס פיז שזכה באירוויזיון 1981.

בשנת 2008 שונה שמה של התחרות פעם נוספת, ל-"Your Decision" (החלטה שלך),שם התחרות שונה בגלל ההישג של להקת סקוץ' (מקום 22). בשנה שלאחר מכן הוחלט לקרוא לתחרות בשם בו נעשה שימוש עד היום, "Your Country Needs You" ("המדינה שלך זקוקה לך").

בשנת 2011 הוקפאה התחרות לשלוש שנים כי הממלכה המאוחדת בחרה את להקת בלו בבחירה פנימית לאירוויזיון ולאור הצלחתם בחרה הממלכה המאוחדת עוד נציג בבחירה פנימית – אנגלברט המפרדינק, ולאחר מכן הם בחרו את בוני טיילר שביקשה לייצג את המדינה.

באירוויזיון 2019 סיים הממלכה המאוחדת הבריטי במקום האחרון. אירוויזיון 2021 תם שוב במפח נפש עגום במיוחד עבור הבריטים. נציג הממלכה המאוחדת באירוויזיון זה, ג'יימס ניומן והשיר "Embers" אותו ביצע, קיבל 0 נקודות הן מחבר שופטים מהמדינות השונות והן מהציבור.

בחירת המתמודד ב-2007

בשנת 2007 נרשמה מבוכה, כאשר לשלב הגמר הגיעה כוכבת ה-"Star Academy" (הגרסה הבריטית ל"כוכב נולד") סינדי ולהקת סקוץ'. המנחים טרי ווגן ופרן קוטון הכריזו בו זמנית את שם הזוכה, אלא שקוטון קראה בשמה של להקת סקוץ' ואילו ווגן קרא בשמה של סינדי. קולו של ווגן היה חזק יותר, והקהל היה משוכנע שסינדי היא הזוכה. קוטון מיד דאגה להבהיר כי ווגן טעה, ולהקת סקוץ' היא נציגת הממלכה המאוחדת בהלסינקי. עד היום, ווגן לא מספק הסבר הגיוני לטעות זו. התגובה היחידה שהוא נתן הייתה בתוכנית הבוקר, למחרת באומרו: "טעיתי. אף אחד לא מת".

מנחים

מנחי טקס בחירת השיר

דייוויד ג'ייקובס: 1957, 1960, 1962–1966 פיט מוריי: 1959 קייטי בוייל: 1961 רולף האריס: 1967 סילה בלאק: 1968, 1973 מייקל אספל: 1969, 1976 קליף ריצ'רד: 1970–1972 ג'ימי סבייל: 1974 לולו: 1975 טרי ווגן: 1977–1996, 1998, 2003–2008 דייל וינטון: 1997 אולריקה ג'ונסון: 1999 קייתי היל: 2000–2001 כריסטופר פרייס: 2002 קלייר סוויטני: 2002 גבי רוזלין: 2004 נטשה קפלינסקי: 2005–2006 פרן קוטון: 2007 קלאודיה וינקלמן: 2007 אנדרו לויד ובר: 2009 גרהם נורטון: 2009–2010

הממלכה המאוחדת וחמש הגדולות

מאז תחרות אירוויזיון 1998, ישנן ארבע מדינות מסוימות שמעפילות אוטומטית לגמר התחרות, ללא קשר למיקומן בתחרות בשנה הקודמת. הן הרוויחו מעמד זה בזכות היותן התורם הפיננסי הגדול ביותר של התחרות של איגוד השידור האירופי (EBU). מדינות אלה הן גרמניה, הממלכה המאוחדת, ספרד, צרפת והחל מתחרות אירוויזיון 2011, כאשר איטליה חזרה לתחרות האירוויזיון לאחר כ-13 שנות היעדרות, גם איטליה. בשל מעמדן הבלתי פגיע בתחרות, הן היו ידועות בשם "ארבע הגדולות", ומאז שאיטליה הצטרפה אליהן בתחרות אירוויזיון 2011, הן ידועות בשם "חמש הגדולות". המפקח של התחרות, סוונטה סטוקסליוס, אמר לכתבים בפגישה עם "OGAE" סרביה, כי אם איטליה תחזור לתחרות בעתיד, היא תעפיל ישירות לגמר, ותהווה חלק מ"חמש הגדולות", וכך היה כאשר איטליה חזרה לתחרות באירוויזיון 2011. בשנת 2009, דווח כי "ארבע הגדולות" עלולות לאבד את מעמדן הבלתי פגיע בתחרות, והן יצטרכו להתחרות בחצאי הגמר של התחרות כמו כל שאר המדינות. עם זאת, הדבר לא התרחש, ו"ארבע הגדולות" שמרו על מעמדן הבלתי פגיע בתחרות.

הצבעה

בשנים האחרונות, מאז שהופעלה שיטת ה-"Televoting", הצבעה טלפונית, הועלו טענות כנגד תחרות האירוויזיון שרוב ההצבעות הנעשות בה הן הצבעות למדינות שכנות או הצבעות של מהגרים לארצות מולדת. מצב זה הוביל להידרדרות בפופולריות התחרות במדינות מערב אירופה הוותיקות בתחרות. מאז 2002, מוקמה הממלכה המאוחדת ארבע פעמים מתחת למקום ה-20 (ב-2003 הגיעה הממלכה המאוחדת למקום האחרון עם אפס נקודות). בפעמיים הבודדות שהצליחה הממלכה המאוחדת לעבור את רף המקום ה-20, היא הגיעה למקום ה-16 (אירוויזיון 2004) ולמקום ה-19 (אירוויזיון 2006). בעוד שהבריטים טוענים שלמיקום הנמוך לה זוכה הממלכה המאוחדת יש קשר לדפוסי ההצבעה וגם למחאה אירופית על השתתפות הממלכה המאוחדת בפלישה האמריקנית לעיראק, רבים באירופה טוענים שהממלכה המאוחדת, כאחת מארבע הגדולות, אינה חוששת למיקום אליו תגיע ועל כן אין לה עניין של ממש בנציגים אותם היא שולחת לתחרות, ולכן הופעותיה אינן מוצלחות.

עם זאת, דווקא בעידן ה-"Televoting", הממלכה המאוחדת יצרה לעצמה שם של מדינה המצביעה לרוב על פי איכות השירים, ולא על פי דפוסי הצבעה נפוצים בשאר היבשת, וזאת חרף ריבוי מהגרים בממלכה המאוחדת, מארצות ערב וממזרח אירופה. עם זאת, מדובר אך ורק במעמדה של הממלכה המאוחדת בתחרות, ולא הגדרה של ממש.

השירים שייצגו את הממלכה המאוחדת באירוויזיון

שורה בצהוב מסמלת ניצחון של המתמודדת באותה תחרות
שורה באפור מסמלת תחרות בה המתמודדת הגיעה למקום השני
שורה בחום מסמלת תחרות בה המתמודדת הגיעה למקום השלישי
שורה באדום מסמלת תחרות בה המתמודדת דורגה במקום האחרון
שורה בירוק-זית מסמלת תחרות ממנה המתמודדת פרשה או שלא השתתפה לאחר שכבר נבחר שיר

שנה	מבצע	שיר	תרגום לעברית	מקום	ניקוד	חצי גמר	ניקוד
1957	פטרישיה ברדין	"All"	"הכל"	7	6
לא השתתפה ב-1958
1959	פרל קאר & טדי ג'ונסון	"Sing, Little Birdie"	"שירי, ציפור קטנה"	2	16
1960	בריאן ג'ונסון	"Looking High, High, High"	"מסתכל גבוה, גבוה, גבוה"	2	25
1961	האליסונים	"?Are You Sure"	"האם את בטוחה?"	2	25
1962	רוני קרול	"Ring-A-Ding Girl"	"נערת רינג-א-דינג"	4	10
1963	רוני קרול	"Say Wonderfull Things"	"אמרי דברים נפלאים"	4	28
1964	מאט מונרו	"I Love The Little Things"	"אני אוהב את הדברים הקטנים"	2	17
1965	קתי קירבי	"I Belong"	"אני שייכת"	2	26
1966	קנת' מק'קלר	"A Man Without Love"	"גבר ללא אהבה"	9	8
1967	סנדי שו	"Puppet on a String"	"בובה על חוט"	1	47
1968	קליף ריצ'רד	"Congratulations"	"איחוליי"	2	28
1969	לולו	"Boom Bang-a-Bang"	"בום-באנג-א-באנג"	1	18
1970	מרי הופקין	"Knock, Knock, Who's there?"	"טוק, טוק, מי שם?"	2	16
1971	קלודה רוג'רס	"Jack In The Box"	"ג'ק בקופסה"	4	98
1972	המשחרים החדשים	"Beg, Steal or Borrow"	"להתחנן, לגנוב או להשאיל?"	2	114
1973	קליף ריצ'רד	"Power to All Our Friends"	"כוח לכל חברינו"	3	123
1974	אוליביה ניוטון-ג'ון	"Long Live Love"	"תחי האהבה"	4	14
1975	הצלליות	"Let Me Be The One"	"תני לי להיות האחד"	2	138
1976	אחוות האדם	"Save Your Kisses for Me"	"שמרי נשיקותייך עבורי"	1	164
1977	לינזי דה פול ומייק מורן	"Rock Bottom"	"נקודת שפל"	2	121
1978	קו-קו	"The Bad Old Days"	"הימים הרעים הישנים"	11	61
1979	בלאק לייס	"Mary Ann"	"מרי אן"	7	73
1980	פרימה דונה	"Love Enough For Two"	"מספיק אהבה לשניים"	3	106
1981	באקס פיז	"Making Your Mind Up"	"החלטה"	1	136
1982	ברדו	"One Step Further"	"צעד אחד רחוק יותר"	7	76
1983	להקת חלומות מתוקים	"I'm Never Giving Up"	"אני לעולם לא מוותר"	6	79
1984	בל והדבושנס	"Love Games"	"משחקי אהבה"	7	63
1985	ויקי וואטסון	"Love Is"	"אהבה היא"	4	100
1986	ריידר	"Runner In The Night"	"רץ בתוך הלילה"	7	72
1987	ריצ'רד פיבלס	"Only the Night"	"רק הלילה"	13	47
1988	סקוט פיצג'רלד	"Go"	"לך"	2	136
1989	להקת דיווח חי	"Why Do I Always Get It Wrong?"	"למה אני תמיד מבין את זה לא נכון?"	2	130
1990	אמה	"Give a Little Love Back to the World"	"תנו קצת אהבה בחזרה לעולם"	6	87
1991	סמנתה ג'נוס	"A Message to Your Heart"	"הודעה ללב שלך"	10	47
1992	מייקל בול	"One Step Out of Time"	"צעד אחד מחוץ לזמן"	2	139
1993	סוניה	"Better The Devil You Know"	"טוב יותר השטן שאתה מכיר"	2	164
1994	פרנסיס רפאל	"Lonely Symphony (We Will Be Free)"	"סימפוניה בודדה (אנחנו נהיה חופשיים)"	10	63
1995	הגרוב של עיר האהבה	"Love City Groove"	"הגרוּב של עיר האהבה"	10	76
1996	ג'ינה ג'י	"Ooh Uh… Just A Little Bit"	"אוּ אָה... רק קצת"	8	77	3	153
1997	קתרינה והגלים	"Love Shine a Light"	"אהבה האירי אור"	1	227
1998	אימאני	"?Where Are You"	"איפה אתה?"	2	166
1999	להקת "מתוק"	"Say It Again"	"אמור את זה שוב"	12	38
2000	ניקי פרנץ'	"Don't Play That Song Again"	"אל תנגנו את השיר הזה עוד פעם"	16	28
2001	לינדזי די	"No Dreams Impossible"	"אין חלומות בלתי-אפשריים"	15	28
2002	ג'סיקה גרליק	"Come Back"	"חזור"	3	111
2003	ג'מיני	"Cry Baby"	"בכה תינוק"	26	0
2004	ג'יימס פוקס	"Hold On to Our Love"	"היצמדי לאהבתנו"	16	29
2005	ג'אווין היילטון	"Touch My Fire"	"גע באש שלי"	22	18
2006	דאז סמפסון	"Teenage Life"	"חיי מתבגר"	19	25
2007	סקוץ'	"Flying The Flag (For You)"	"מניפים את הדגל (בשבילך)"	22	19
2008	אנדי אברהם	"Even If"	"אפילו אם"	25	14
2009	ג'ייד אוון	"It's My Time"	"זה הזמן שלי"	5	173
2010	ג'וש דובווי	"That Sounds Good to Me"	"זה נשמע לי טוב"	25	10
2011	בלו	"I Can"	"אני יכול"	11	100
2012	אנגלברט המפרדינק	"Love Will Set You Free"	"האהבה תשחרר אתכם לחופשי"	25	12
2013	בוני טיילר	"Believe In Me"	"האמן בי"	19	23
2014	מולי סמית'ן-דאונס	"Children Of The Universe"	"ילדי היקום"	17	40
2015	אלקטרו ולווט	"Still in Love with You"	"עדיין אוהבת אותך"	24	5
2016	ג'ו וג'ייק	"You're not alone"	"אינך לבד"	24	62
2017	לוסי ג'ונס	"Never Give Up On You"	"לעולם לא אוותר עליך"	15	111
2018	סורי	"Storm"	"סערה"	24	48
2019	מייקל רייס	"Bigger than Us"	"גדול מאיתנו"	26	11
2020	ג'יימס ניומן	"My Last Breath"	"הנשימה האחרונה שלי"	התחרות בוטלה בשנה זאת
2021	ג'יימס ניומן	"Embers"	"גחלים"	26	0
2022	סאם ריידר	"Space Man"	"איש חלל"	2	466
2023	מיי מולר	"I Wrote a Song"	"כתבתי שיר"	25	24
2024	אולי אלכסנדר	"Dizzy"	"סחרחר"	18	46

אירוח האירוויזיון

אירוויזיון 1972, שאירחה הממלכה המאוחדת באדינבורו, סקוטלנד. הייתה זו הפעם היחידה שהתחרות נערכה בממלכה המאוחדת, אך לא באנגליה.

סמליל אירוויזיון 1977 אותו אירחה הממלכה המאוחדת בלונדון, לאחר זכייתה ב-1976

הממלכה המאוחדת היא שיאנית אירוח התחרות – 9 תחרויות אירוויזיון נערכו בשטחיה, ועוד אחת נעשתה בלוקסמבורג בהפקתה. היא אירחה את התחרות 4 פעמים לאחר זכייתה, ו-4 פעמים לאחר שהמדינה הזוכה התקשתה לארח את התחרות. ב-1969 הייתה הממלכה המאוחדת אחת מתוך 4 זוכות, ולא הוגרלה לארח את התחרות ב-1970. לאורך השנים, סייע ה-BBC לרשתות השידור המפיקות של התחרות בארגון התחרות ובשידורה, כך למשל ב1999 שודרו הצבעות של מספר מדינות בסיוע לווייני שידור של ה-BBC. בניגוד למדינות אחרות באירוויזיון, כמו ישראל, ספרד, לוקסמבורג ואירלנד, הממלכה המאוחדת מעולם לא זכתה בתחרות כשאירחה אותה (וככלל, מעולם לא זכתה פעמיים ברצף). הואיל והממלכה המאוחדת הובילה את אירופה ואת רוב העולם המערבי בשידורי טלוויזיה, הצליח ה-BBC להפיק תחרויות מרשימות ומושקעות בהיקפן ובתפארתן. כך למשל, באירוויזיון 1968, האירוויזיון הראשון ששודר בצבע, הוקרנו על הבמה תמונות של המבצעים המופיעים בעת הופעתם; בשנת 1972 הוצבה טלוויזיה גדולה על הבמה שהקרינה קטעי מעבר ואת שמות המדינות המשתתפות.

ארבע פעמים אירחה הממלכה המאוחדת את התחרות אף על פי שלא ניצחה שנה קודם לכן:

• הפעם הראשונה הייתה באירוויזיון 1960. שנה קודם לכן זכתה הולנד בתחרות, אולם NLS (רשות השידור ההולנדית) לא יכלה לעמוד בנטל אירוח התחרות פעמיים בזמן כה קצר (הולנד אירחה את התחרות גם ב-1958). ה-BBC התנדב לארח את התחרות בממלכה המאוחדת. הייתה זו הפעם הראשונה שבה התחרות נערכה במדינה. כמו כן, הייתה זו הפעם הראשונה (מתוך 17) שבה התחרות לא נערכה באירופה היבשתית (הואיל והממלכה המאוחדת יושבת על איים).
• הפעם השנייה הייתה באירוויזיון 1963. בשנה הקודמת זכתה צרפת, אך זו סירבה לארח את התחרות בפעם השלישית תוך זמן קצר של 5 שנים.
• הפעם השלישית הייתה באירוויזיון 1972. בשנה הקודמת זכתה מונקו בתחרות, אולם MTC (רשות השידור המונגסקית) לא הייתה מסוגלת לארח את התחרות, מסיבות תקציב ולוגיסטיקה (מונקו היא המדינה השנייה הקטנה בעולם ושטחה הכולל עומד על 2 קמ"ר). לפיכך ה-MTC ואיגוד השידור האירופי פנו ל-BBC (שכבר הייתה מנוסה בהפקתם של שתי תחרויות אירוויזיון) בבקשה שתארח את התחרות. ה-BBC הסכים והחליט לארח את התחרות באדינבורו, סקוטלנד. תחרות זו הייתה עתידה להיות השנייה ברצף מחוץ לאירופה היבשתית, מה גם שהייתה זו הפעם הראשונה והיחידה עד כה שבה נערכה תחרות אירוויזיון בשטחי הממלכה המאוחדת, אך לא באנגליה. תחרות זו זכורה כאחת המפוארות בתולדות האירוויזיון, כללה מכשיר טלוויזיה ענק על הבמה ששידר את קטעי המעבר ואת שמות המדינות המשתתפות (השימוש במסכי ענק באירוויזיון נכנס לשיאו רק בסוף שנות ה-80, ובכך הקדימה הממלכה המאוחדת את זמנה).

סמליל אירוויזיון 1974, שאירחה הממלכה המאוחדת בברייטון. היה זה האירוויזיון האחרון שאירחה מבלי שזכתה שנה קודם לכן.

• הפעם הרביעית הייתה באירוויזיון 1974. ב-1973 זכתה לוקסמבורג בפעם השנייה ברציפות, ועתה ה-RTL (רשות השידור הלוקסמבורגית) לא הייתה מסוגלת להפיק את התחרות שנה שנייה ברציפות. לפיכך איגוד השידור האירופי פנה לממלכה המאוחדת וביקש ממנה לארח את התחרות, בפעם השנייה בתוך שנתיים. הממלכה המאוחדת הסכימה, והתחרות נערכה בברייטון. מתחרות זו יצאו מספר להיטים, בהן השיר הזוכה, "ווטרלו" של שוודיה (אותו שרה להקת "אבבא", שקנתה שם את פרסומה העולמי) ונבחר לשיר היובל באירוויזיון; השיר האיטלקי "SI" ששרה ג'יליולה צ'ינקווטי (זוכת התחרות ב-1964); ואף השיר הבריטי עצמו, "Long Live Love", ששרה אוליביה ניוטון-ג'ון (שהייתה עתידה להפוך לכוכבת בינלאומית 4 שנים מאוחר יותר עם צאת הסרט "גריז").

שנה	העיר המארחת	מקום התחרות	מנחים
1960	לונדון	רויאל פסטיבל הול	גמר: קייטי בויל
1963	לונדון	רשות השידור של BBC	גמר: קייטי בויל
1968	לונדון	אלברט הול	גמר: קייטי בויל
1972	אדינבורו	אושר הול	גמר: מוירה שירר
1974	ברייטון	כיפת ברייטון	גמר: קייטי בויל
1977	לונדון	מרכז כנס ומבלי	גמר: אנג'לה ריפון
1982	הרוגייט	המרכז הבינלאומי הרוגייט	גמר: ג'אן לימינג
1998	ברמינגהאם	אינדור אינטרנשיונל ארנה	גמר: אולריקה ג'ונסון וטרי ווגן
2023	ליברפול	ליברפול ארנה	חצאי גמר וגמר: אלישה דיקסון, האנה וודינגהאם ויוליה סנינה גמר: גרהם נורטון

אירוויזיון 1973

לאחר זכייתה של לוקסמבורג ב-1972 (שנערך באדינבורו, סקוטלנד) נדרשה ה-RTL, רשות השידור הממלכתית של לוקסמבורג, להפיק את התחרות. ב-RTL התקשו להפיק אירוע כה גדול, ופנו תחילה לרשות השידור המונגסקית (TMC), אולם זה הסכימה לסייע רק בתנאי שהתחרות תתקיים במונטה קרלו (אף על פי שהתחרות הקודמת, בה זכתה לוקסמבורג, הייתה אמורה להיערך שם אולם MTC סירבו לארחה מטעמי תקציב). ראשי ה-TMC התעקשו על קיום התחרות בארצם, ועל כן ביקשו עזרה מה-BBC בארגון ושידור התחרות. הייתה זו הפעם היחידה שה-BBC ארגן תחרות אירוויזיון מחוץ לגבולות הממלכה המאוחדת כולה, והייתה אחת משתי הפעמים היחידות בתולדות האירוויזיון כולו בה התחרות הופקה על ידי רשת שידור זרה למדינה המארחת.

גלריה

• 
  רוני קרול בלוקסמבורג (1962)
• 
  מרי הופקין באמסטרדם (1970)
• 
  אחוות האדם בהאג (1976)
• 
  פרימה דונה בהאג (1980)
• 
  סקוץ' בהלסינקי (2007)
• 
  אנדי אברהם בבלגרד (2008)
• 
  ג'וש דובווי באוסלו (2010)
• 
  בלו בדיסלדורף (2011)
• 
  בוני טיילר במאלמה (2013)
• 
  אלקטרו ולווט בווינה (2015)
• 
  ג'ו וג'ייק בסטוקהולם (2016)
• 
  לוסי ג'ונס בקייב (2017)
• 
  סורי בליסבון (2018)
• 
  מייקל רייס בתל אביב-יפו (2019)

ראו גם

• BBC
• ישויות הממלכה המאוחדת באירוויזיון
• ויילס באירוויזיון הילדים
• הממלכה המאוחדת באירוויזיון לרוקדים צעירים

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של הממלכה המאוחדת באירוויזיון (באנגלית)
• הממלכה המאוחדת באתר האירוויזיון (באנגלית)
• היסטוריית ההצבעות של הממלכה המאוחדת באירוויזיון (באנגלית)
• מילים לשירים שייצגו את הממלכה המאוחדת באירוויזיון (באנגלית)
• סתיו זיו, השגריר שלנו בבריטניה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 10 במרץ 2018