מאיר פוזנר
רבי מאיר פוזנר (ה'תפ"ה, 1725 - כ"ה בשבט[1] ה'תקס"ז, 3 בפברואר 1807), מחבר ספר בית מאיר ואב"ד קניגסברג ושוטלנד (גר') שבעיר דנציג שבפולין.
| לידה |
1725  |
|---|---|
| פטירה |
6 בפברואר 1807 (בגיל 82 בערך) כ"ה בשבט ה'תקס"ז Szkocja, ממלכת פרוסיה |
| מקום פעילות | קניגסברג, דנציג |
| תקופת הפעילות |
? – 6 בפברואר 1807 |
| בני דורו | רבי עקיבא איגר |
| חיבוריו | "בית מאיר", קניין דעה |
  | |
תולדותיו
עריכהנולד בסביבות שנת תפ"ה (1725), לרב יהודה ליב. בגיל שלש עשרה נשא אישה מקהילת פוזנן והיה סמוך על שלחן חותנו בפוזנן כשבע שנים. אז נפטרה אשתו הראשונה. על שם עיר זו התווסף לשמו הכינוי "פוזנר". אחר כשנתיים נשא אישה מהעיר ליסא (כיום לשנו (Leszno)), ועבר להתגורר שם במשך כארבע עשרה שנה. ולאחר מכן, בהיותו כבן שלשים ושש התמנה לרב במעזריטש בה כיהן גם סבו רבי צבי הירש כרב. במעזריטש כיהן כארבע שנים, ולאחר מכן כיהן כרב בקניגסברג במשך שבע עשרה שנה, ובשנת תקמ"ב (1782) התקבל כרב בקהילת שוטלנד (פול') שבגדנסק,[2] לאחר פטירת הרב אלחנן אשכנזי, שם ישב כעשרים וחמש שנה עד פטירתו בשנת ה'תקס"ז (1807).[3]
משפחתו
עריכהבניו: לרבי מאיר נולדו שני בנים, בנו הגדול, יהודא ליב נולד סביבות שנת תקט"ו (1755), ונפטר בצעירותו, בהיותו בן חמש עשרה פחות יום. בן זה ניכר מצעירותו בגדלותו, עד ששימש כ"תלמיד חבר" לאביו, שאף הביא בשמו חידושי תורה.
לאחר פטירת בנו הגדול, לקח רבי מאיר את בנו השני, חיים, מבית הספר, ולימדו תורה עד שהביאו לדרגת "תלמיד חבר" שיכול היה לדון עמו בעומקה של הלכה. (כלשונו בהקדמתו לספרו). בנו זה, מילא את מקומו אחריו ברבנות שוטלנד, אך לא זכה להעמיד צאצאים אחריו.
חתנו: בתו פרידל נשאה לרבי יהודה ליב נומברג, שהיה אב"ד של ראוויטש.
מעמדו כפוסק בדורו
עריכה
רבי מאיר היה מגדולי המשיבים בדורו, בין שואליו אפשר למצוא את רבי עקיבא איגר (שהיה צעיר ממנו בכשלשים שנה) שפונה אליו בהערכה והערצה.
ספרו "בית מאיר" התקבל גם לאחר פטירתו כספר פסיקה מוסמך. עדות לכך ניתן למצוא בהסכמתו הנלהבת של הגאון מלבוב רבי יוסף שאול נתנזון, למהדורת לבוב תרכ"א (1860), שכתב עליו את הדברים הבאים –
ספריו
עריכה- בית מאיר נדפס לראשונה בפרנקפורט דאודר תקמ"ז (1787). ובסופו נוסף קונטרס צלעות הבית - ויכוחים הנוגעים לדיני שולחן ערוך אבן העזר.
- "קניין דעה" על שולחן ערוך חלק יורה דעה.
- שאלות ותשובות בית מאיר, נדפסו על ידי מכון ירושלים, מהדורה ראשונה י-ם תשל"ו, מהדורה שנייה עם הוספות י-ם תשנ"ה.
כמו כן השאיר ביד בנו יחידו רבי חיים, שמילא מקומו ברבנות שוטלנד, מחברות בכתב ידו ובהם חידושים על הש"ס ושו"ת. בנו זה נפטר ולא השאיר אחריו צאצאים. כתבי היד של רבי מאיר פוזנר עברו אחר כך לידי בן חתנו, רבי יחזקאל נומברג אב בית הדין בלודז', וחלקם יצאו לאור מאוחר יותר על ידי בן נכדו רבי אפרים פישל.[4]
הסכמותיו לספרים אחרים
עריכה
רבי מאיר פוזנר לא היה מן המרבים לתת הסכמות לספרים. ידועה הסכמתו לספר גינת ורדים (לרבי יוסף תאומים מחבר ספר "פרי מגדים") מסוף תקופת כהונתו כרב במעזריטש. (ראש חודש כסלו תקכ"ז, 1766).
קישורים חיצוניים
עריכה
- רבי מאיר פוזנר, באתר אוצר הספרים היהודי השיתופי
- מידע על מאיר פוזנר בקטלוג הספרייה הלאומית
- מאיר פוזנר, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ זהו התאריך הכתוב בפנקס הקהילה. על מצבתו נכתב התאריך כ"ח בשבט, כנראה בטעות. ראו כאן.
- ^ POSNER, MEÏR - JewishEncyclopedia.com, www.jewishencyclopedia.com
- ^ תולדות חייו, על פי הקדמת המחבר לספר בית מאיר על שולחן ערוך אבן העזר
- ^ על פי הקדמת רבי אפרים פישל להוצאת ספר בית מאיר חלק אורח חיים דפוס יוזעפף תרל"ה (1875)