מבצע ויקטוריה

מבצע ויקטוריה
	לוחמי סיירת שקד חוזרים מהפשיטה
	מלחמה: מלחמת ההתשה
תאריכים	11 ביוני 1970
מקום	הגדה המערבית של תעלת סואץ
קואורדינטות	; 30°51′28″N 32°18′50″E / 30.857778°N 32.314°E
עילה	ב-30 במאי 1970 נהרגו 14 צנחנים ונפצעו שישה במארב של הקומנדו המצרי
תוצאה	ניצחון ישראלי
הצדדים הלוחמים
ישראל	מצרים
מפקדים
סא"ל דני רהב וולף
כוחות
134 לוחמים מסיירת שקד	הקומנדו המצרי
אבדות
ארבעה הרוגים ו-12 פצועים	30 הרוגים

מבצע ויקטוריה הוא מבצע של צה"ל שנערך ב-11 ביוני 1970, והוא השני מבין שתי פשיטות שבוצעו במלחמת ההתשה נגד כוחות קומנדו מצריים שתפסו את עמדות הקו הקדמית בגדה המערבית (המצרית) בגזרה הצפונית של תעלת סואץ.

רקע

ב-30 במאי 1970 נהרגו ארבעה עשר צנחנים ונפצעו שישה במארב שביצע הקומנדו מצרי. בעקבות זאת, מפקד פיקוד הדרום, אריאל שרון, תבע עריכת פשיטות נגד הקומנדו המצרי, שהירבה להניח מארבים לסיורים של צה"ל בקרבת התעלה. שרון תבע ליטול יוזמה באמצעות עריכת פשיטות לעומק השטח המצרי ואף תמך בהחזקת שטחים מעבר לתעלה לפרקי זמן מוגבלים. לעומתו, הרמטכ"ל, רא"ל חיים בר-לב, התנגד לגישה זו בנימוק שביצוען של הפשיטות יגרור בהכרח אבדות כבדות ושממילא השפעתן לא תהיה מכרעת על מצבו של צבא מצרים באזור התעלה.

פשיטה ראשונה המבוססת על המודל שהציע שרון נערכה ב-14 במרץ 1970. כוח ישראלי פשט בשני מקומות צפונית לעיר קנטרה. בפעולה נהרגו שמונה חיילים מצריים. לצה"ל היו שני הרוגים וארבעה פצועים.

המבצע

מבצע ויקטוריה נערך ב-11 ביוני 1970. תא"ל רפאל איתן, ששימש כקצח"ר התנגד לבחירה בסיירת שקד לביצוע הפעולה, אולם מפקדה, סא"ל דני רהב וולף שכנע את האלוף שרון כי הדבר בכוחה של היחידה^[1]. כוח מסיירת שקד בפיקודם של מפקד הסיירת, דני רהב וולף, וסגנו אמציה חן ובו 134 לוחמים, בסיוע יחידה 707 של חיל הים, חיל אוויר, הנדסה, תותחנים ושריון, צלח את התעלה באזור בוצי וטיהר קטע של כשלושה קילומטרים לאורכה^[2]. לצליחה קדמה פעולת ריכוך אווירית. במהלך הפעולה עלה בידי הכוח לפוצץ כמה בונקרים ותותחים מצריים^[3]. חיילי הכוח ספרו שלושים חיילים מצריים הרוגים וככל הנראה הרוגים נוספים נמצאו בתוך הבונקרים^[4]. לצה"ל היו ארבעה הרוגים ו-12 פצועים.

למחרת התקשר תא"ל איתן אל וולף, הודה כי טעה ושיבח אותו על הפעולה^[5]. לנוכח מספר הנפגעים לצה"ל לא התקיימו פעולות דומות נוספות אחרי פשיטה זו. חודשיים מאוחר יותר נכנסה לתוקפה הפסקת האש שסיימה את מלחמת ההתשה. בעקבות הצלחת המבצע^[6], ושיטת צליחת התעלה באמצעות סירות סער, הוכשרה בקרבת התעלה ה"חצר" אשר תשמש כנקודת הצליחה במלחמת יום הכיפורים והמבצע שימש כמודל למבצע אבירי לב^[7].

לקריאה נוספת

אורי מילשטיין ודב דורון, סיירת שקד, הוצאת ידיעות אחרונות, 1994.
רן אדליסט, "האנציקלופדיה לצבא וביטחון – 'צה"ל בחילו'", הוצאת רביבים (מהדורת מעריב), 1983, כרך 14 -"סיירות ומיעוטים", עמודים 32–33.

קישורים חיצוניים

מבצע ויקטוריה באתר סיירת שקד
מבצע ויקטוריה באתר סיירת שקד יחידה 424
אריק שרון מתדרך את הכוחות ,לקראת היציאה למבצע ויקטוריה, סרט בערוץ YouTube של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
אלי לנדאו, הפשיטה מעבר לתעלה, 'מערכות ים' 99–100 ספטמבר 1970, עמ' 26.

הערות שוליים

^ גל פרל פינקל, הפיראטים של סיני, הבלוג על הכוונת, ‏ 22 באוקטובר 2019.
^ גל פרל פינקל, מלחמה שהתישה וספרים שהציבו אותה במקומה הנכון, הבלוג על הכוונת, ‏ 25 ביוני 2017.
^ רן אדליסט, "האנציקלופדיה לצבא וביטחון – 'צה"ל בחילו'", הוצאת רביבים (מהדורת מעריב), 1983, כרך 14 -"סיירות ומיעוטים", עמוד 33, דני רהב וולף: "לבסוף עברו הכוחות את התעלה, ואת תעלת המים המתוקים, והחלו מטהרים את הבונקרים ואת מפקדות הצבא המצריות. הקרב היה קשה בגלל תנאי מזג השטח ובגלל התנגדות החיילים המצריים, שהופתעו אומנם, אך הגיבו פה ושם במכות אש, בהשלכות רימונים, ובירי בזוקות. הכוחות התקדמו תוך הפעלת אש והשלכת רימוני זרחן לתוך הבונקרים. קבוצות של חיילים מצריים נעו בשטח כעדר ללא רועה והם נורו על- ידי הכוחות הפורצים".
^ רן אדליסט, "האנציקלופדיה לצבא וביטחון – 'צה"ל בחילו'", הוצאת רביבים (מהדורת מעריב), 1983, כרך 14 -"סיירות ומיעוטים", עמוד 33, דני רהב וולף: "עשרים ושניים הרוגים נספרו על-ידי הפורצים, וחיילים מצריים נוספים נהרגו במארבי החסימה".
^ סרטונים-וכתבות-ויקטוריה
^ רן אדליסט, "האנציקלופדיה לצבא וביטחון – 'צה"ל בחילו'", הוצאת רביבים (מהדורת מעריב), 1983, כרך 14 -"סיירות ומיעוטים", עמוד 33, דני רהב וולף: "לקראת בוקר היו הכל מרוכזים בבלוזה לתחקיר ראשוני, תוך תחושה, שבמלחמת ההתשה יש לצה"ל תשובה משלו להרעשה המצרית הקבועה".
^ מבצע ויקטוריה באתר סיירת שקד יחידה 424.

[1] גל פרל פינקל, הפיראטים של סיני, הבלוג על הכוונת, ‏ 22 באוקטובר 2019.

[2] גל פרל פינקל, מלחמה שהתישה וספרים שהציבו אותה במקומה הנכון, הבלוג על הכוונת, ‏ 25 ביוני 2017.

[3] רן אדליסט, "האנציקלופדיה לצבא וביטחון – 'צה"ל בחילו'", הוצאת רביבים (מהדורת מעריב), 1983, כרך 14 -"סיירות ומיעוטים", עמוד 33, דני רהב וולף: "לבסוף עברו הכוחות את התעלה, ואת תעלת המים המתוקים, והחלו מטהרים את הבונקרים ואת מפקדות הצבא המצריות. הקרב היה קשה בגלל תנאי מזג השטח ובגלל התנגדות החיילים המצריים, שהופתעו אומנם, אך הגיבו פה ושם במכות אש, בהשלכות רימונים, ובירי בזוקות. הכוחות התקדמו תוך הפעלת אש והשלכת רימוני זרחן לתוך הבונקרים. קבוצות של חיילים מצריים נעו בשטח כעדר ללא רועה והם נורו על- ידי הכוחות הפורצים".

[4] רן אדליסט, "האנציקלופדיה לצבא וביטחון – 'צה"ל בחילו'", הוצאת רביבים (מהדורת מעריב), 1983, כרך 14 -"סיירות ומיעוטים", עמוד 33, דני רהב וולף: "עשרים ושניים הרוגים נספרו על-ידי הפורצים, וחיילים מצריים נוספים נהרגו במארבי החסימה".

[5] סרטונים-וכתבות-ויקטוריה

[6] רן אדליסט, "האנציקלופדיה לצבא וביטחון – 'צה"ל בחילו'", הוצאת רביבים (מהדורת מעריב), 1983, כרך 14 -"סיירות ומיעוטים", עמוד 33, דני רהב וולף: "לקראת בוקר היו הכל מרוכזים בבלוזה לתחקיר ראשוני, תוך תחושה, שבמלחמת ההתשה יש לצה"ל תשובה משלו להרעשה המצרית הקבועה".

[7] מבצע ויקטוריה באתר סיירת שקד יחידה 424.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]