מגדל אשכול
מגדל אשכול הוא גורד שחקים בקמפוס אוניברסיטת חיפה.
מידע כללי | |
---|---|
סוג | גורד שחקים |
על שם | לוי אשכול |
מיקום | חיפה |
מדינה | ישראל |
הקמה ובנייה | |
תקופת הבנייה | 1974–1978 (כ־4 שנים) |
תאריך פתיחה רשמי | 1978 |
אדריכל | שלמה גלעד |
מידות | |
גובה | 102 מ' |
קומות | 30 |
קואורדינטות | 32°45′46″N 35°01′05″E / 32.76271981°N 35.01809478°E |
היסטוריה
עריכההמבנה הוקם בשנים 1974–1978. תכנון המגדל הצר והגבוה, המתנשא מעל משטח אופקי רחב, נעשה במקור על פי הצעתו של האדריכל הברזילאי אוסקר נימאייר; דוגמה נוספת למבנה כזה נמצאת בעיר ברזיליה. הבניין תוכנן לבסוף בידי פרופ' שלמה גלעד. למגדל 30 קומות והוא מתנשא לגובה 102 מטרים, כשראשו מגיע לגובה של 597 מטר מעל פני הים. עד 1989 היה המגדל בניין האוניברסיטה הגבוה ביותר באסיה. הוא נקרא על שם ראש הממשלה השלישי, לוי אשכול.
המגדל מכיל את משרדי האוניברסיטה ובקומתו העליונה יש מצפה. על גג המבנה ממוקמות אנטנות וציוד שידור רב. המגדל הוקם על פסגת הר הכרמל וניתן לראותו ממרחקים. בגלל מיקומו וצורתו מתחוללות רוחות עזות בסביבתו. מכיוון שהמגדל צר ביותר (רוחבו 13 מטר[1]) וגבוה, קצהו יכול לנוע ברוחות חזקות בחורף, עד כדי ארבעים סנטימטרים לכל צד. עקב רוחות עזות אלה, נסגרת לפעמים הכניסה הראשית לבניין, הממוקמת על גג מבנה הבסיס האופקי של המגדל.
המגדל ספג לאורך השנים ביקורות שהתייחסו בעיקר לאי־התאמתו לנוף המקומי וחוסר התחשבות מתכנניו בתנאי האקלים שעל הכרמל.
עד להשלמת "מגדל המפרש" בקריית הממשלה שבעיר התחתית, ב־2002, היה מגדל אשכול הבניין הגבוה ביותר בחיפה ואף הגבוה ביותר בצפון המדינה.
בזמן מלחמת המפרץ התמקמו כוחות צה"ל בראש המגדל, ותצפתו על כל אזור מפרץ חיפה. כשנחתו טילי סקאד על הקריות ובקרבת בתי הזיקוק, כוונו על ידם כוחות החילוץ וההצלה למקום.
גלריה
עריכה-
המגדל במבט מרחפן, דצמבר 2020
-
תמונה מגבעת נשר ביום סגריר, דצמבר 2020
-
תמונת המגדל מחי-בר כרמל, מרץ 2013
-
המגדל לצד מעבדת המחקר של יבמ, 2010
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- אילן גור זאב, הקומה ה-31: מגדל האוניברסיטה והפאלוגוצנטריזם הציוני ב"תיאוריה וביקורת", 2000 (16), עמ' 239–243
קישורים חיצוניים
עריכהעיינו גם בפורטלים: | |||
---|---|---|---|
פורטל האדריכלות | |||
פורטל ישראל | |||
פורטל חיפה |
- מגדל אשכול, באתר גורדי השחקים העולמי (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ סקר שימור אוניברסיטת חיפה, עמוד 33